"זבל" של אחת, "מציאה" של אחרת?

היא: "די! רק לא אח שלי".

אני: "לא, אח שלך בן 16, יש גבול. אבל זוכרת את ההוא שזרקת בפיצריה?"

היא: "אהה, בצבא. כן, טמבל לאללה. מה איתו?"

אני: "הוא כבר לא טמבל, והאמת שאני יוצאת איתו כבר חודש".

היא: "בחיי. טוב, שיהיה לך לבריאות. אומרים שזבל של אחת הוא אוצר של אחרת".

אני: "את רומזת שמגיעה לי רק סחורה משומשת?"

היא: "לא, אבל את קולטת שהפרת את הכלל הכי חשוב בחברות? אסור לצאת עם אקסים של חברות שלך".

אני: "חשבתי שאם עברו עשר שנים וחשבת שהוא טמבל וזרקת אותו אז לא יהיה לך אכפת..."

טעיתי. החברה שלי כעסה מאוד על כך שלקחתי לה את האקס, ועוד בלי לבקש רשות. מסתבר שאסור למחזר אקסים של חברים. לא רק החברוּת עלולה להיפגע, אלא גם האקס עצמו, שעובר בירושה, מתבאס קשות מעצם העובדה שמישהי מסרה עליו דיווח מפורט, כולל ציונים אודות ביצועיו במיטה ורכילות עסיסית בנוגע לשריטותיו הנפשיות.

היא: "באמת?"

אני (מהססת): "אהה... כן".

היא: "אז תפסיקי".

אני: "אבל אני כבר אוהבת אותו, ואת לא. בכלל לא היה לך אכפת ממנו עד עכשיו!"

היא: "איזה בוגדת. טוב. אבל חסר לך שתגידי לו מה שסיפרתי לך עליו".

הוא ירק עליה זית והלך משם עצוב

בזיכרון שלי מופיעים רק שברירים של דמותו, מככבות שם בעיקר דאחקות שהריצה עליו בין החבר'ה, זיכרון עמום של בחור מנוזל, סקס ראשון לא עומד לו, והפרידה הזאת, עם משולש פיצה בפה. ירק עליה זית והלך משם עצוב.

לא גנבתי אותו ממך ולא תחמנתי כך שתיפרדו

"זה לא פייר שאת היית שם ראשונה", אמרתי לה, עצבנית. "אמנם לא הכרתי אותו כל כך כשיצאתם ולא חשבתי שאני מפסידה, לא גנבתי אותו ממך ולא תחמנתי כך שתיפרדו, אבל די, את כבר מזמן סיימת את הקדנציה!" צווחתי פתאום. "אז תני לי צ'אנס איתו", קולי נרגע והתחנן אליה. היא התעצבנה וטרקה לי את הטלפון. למחרת צלצלה ואמרה בארסיות: "העיקר שתהיי מאושרת, אבל אל תתלונני אחר כך, כשתיפרדו". הפעם אני זאת שניתקה.