חייבים משטר נשיאותי
כששר מתחלף מהר יותר ממחלק עיתונים, פלא שהמדינה נכשלת? ממשלת מקצוענים והפרדת רשויות יביאו יציבות
חישוב פשוט מראה כי ב-11 השנים האחרונות, מערכת השלטון בישראל הייתה נתונה בתקופת מעבר בכ-15% מהזמן: חמש מערכות בחירות כפול 90 ימים האחת (15 חודשים), פלוס ארבעה עד שישה שבועות להרכבת הקואליציה ולהשבעת הממשלה (7-5 חודשים). במילים אחרות, במהלך כמעט שנתיים מתוך ה-11, כל המערכת הפוליטית והמדינית וכל תהליכי קבלת ההחלטות והתכנון האסטרטגי ארוך הטווח היו משותקים לחלוטין.
ב-11 השנים האחרונות התחלפו שבעה שרי בטחון, שמונה שרי משפטים, תשעה שרי אוצר ועשרה שרי חוץ. אם זה המצב, מה הפלא שלמדינת ישראל אין מדיניות עקבית או תכנון אסטרטגי באף תחום - לא בביטחון, לא בכלכלה ולא במדיניות החוץ? מה הפלא שהמדינה נכשלת במלחמת ההסברה בעולם, כששר חוץ מתחלף בממוצע מדי 13 חודשים? איך אפשר לבנות מדיניות כלכלית רצינית, כששר אוצר מתחלף בתדירות יותר גבוהה ממחלק העיתונים? אין אף חברה מסחרית, או אפילו חנות מכולת, שיכולה לסבול חוסר יציבות שכזה, על אחת כמה וכמה משרד ממשלתי - ובוודאי מדינה. ברור שכך אי-אפשר להמשיך.
במושב הראשון של הכנסת הנוכחית הנחתי את הצעת חוק "הפרדת רשויות ומשטר נשיאותי". המטרה: להנהיג בישראל שיטת משטר דומה לזו הנהוגה בארצות-הברית ובצרפת. על פי שיטה זו, ראש הממשלה לא יהיה תלוי בכנסת או באילוצים קואליציוניים למינוי שרים. השרים יהיו טכנוקרטים - טובי המומחים לתחום המשרד עליו הם יופקדו: שר האוצר יהיה מומחה עולמי בתחום כלכלת מאקרו, שר המשפטים - אדם שמכיר את המערכת המשפטית מבפנים, וה"שר ללא תיק" פשוט לא יהיה. הממשלה תהפוך מגוף מסורבל ומבולבל, עם מחלוקות פנימיות בין שרים ממפלגות שונות, לגוף ביצועי טהור, יעיל, ובעיקר מקצועי.
בשיטה הקואליציונית הנהוגה היום, אין לכנסת שום יכולת לבצע את תפקידה הראשי של כל פרלמנט בכל דמוקרטיה: לחוקק חוקים. מכיוון שהקואליציה תמיד יכולה לגייס רוב בהצבעות במליאה, יוצא שבפועל, הממשלה היא המחוקק הבלעדי, ושאר חברי הכנסת, נבחרי הציבור, יכולים רק להרים את ידם בעד או נגד בשביל הפרוטוקול. בשיטה שאני מציע, הממשלה תוכל ליזום הצעות חוק שיעמדו להצבעה מול כלל חברי הכנסת, אשר יצביעו בתורם על כל חוק לגופו של עניין, ללא מגבלות קואליציוניות. כך גם כל ח"כ מהשורה יוכל להעלות הצעת חוק, באותם תנאים וסיכויים של הממשלה. גם בתחום הביקורת הפרלמנטרית על פעולות הממשלה יהיה שינוי של ממש: במצב הקיים היום, כשיותר מרבע מתוך 120 חברי הכנסת הם גם חברי ממשלה, הביקורת בוודאי לא "נושכת". הפרדת הרשויות תיצור מערכת של איזונים ובלמים, כיאה למדינה מתוקנת.
אני לא טוען שמשטר נשיאותי הוא פיתרון קסם לכלל הבעיות, אבל אני כן מאמין שזו פלטפורמה שתאפשר שינוי אמיתי. אימוץ מודל המשטר הנשיאותי יביא יציבות למערכת הפוליטית ויאפשר לממשלה נבחרת לכהן לתקופה של ארבע שנים רצופות, שבהן תוכל ליישם את מדיניותה במלואה. ניהול המדינה יופקד בידי ידיים מקצועיות, ומשרדי הממשלה יעברו תהליך הבראה וייעול. הבוחר יידע שנציגו בכנסת נאמן בראש ובראשונה למצע ולעקרונות שבגינם זכה באמון הבוחר, לא לשלמות הקואליציה. אני מקווה שעכשיו, בעת שאמון הציבור במנהיגיו נמצא בשפל חסר תקדים - ובצדק - תתקבל הצעת החוק שעומדת לקריאה טרומית במושב החורף הקרוב.
מומלצים
