תקדים: האשה תרמה ביצית, בת זוגה פונדקאית

תקדים: משרד הבריאות אישר לזוג נשים להוליד ילד משותף שמקורו בביצית שתילקח מגופה של אחת מבנות הזוג, שתופרה ותושתל ברחמה של בת זוגה. זאת, תוך הכרה בבנות הזוג כ"תא משפחתי".

עד היום התאפשר לבנות זוג מאותו מין להקים תא משפחתי באמצעות תרומת זרע מתורם אנונימי או מתורם המוכר לבנות הזוג, בהסתמך על החקיקה הנוגעת להפרייה חוץ גופית. התקדים במקרה זה התאפשר מאחר שאחת מבנות הזוג סבלה מבעיות פוריות ונזקקה לתרומת ביצית. בהסתמך על החוק החדש המסדיר תרומת ביציות בישראל היא הייתה יכולה לקבל אותה מחברתה.

נכון להיום, החוק בישראל מתיר לשאוב ביציות רק מנשים שעוברות ממילא טיפולים כאלו, לשימושן האישי וכתרומה. אולם מאז פרשת "גניבת הביציות" בה הואשם פרופ' ציון בן-רפאל, לשעבר מנהל מחלקת נשים בבית החולים בילינסון, ששאב במרמה ביציות ממטופלות שלו וגרף רווח כספי ממכירתן, אין כמעט תרומות מסוג זה. הצעת החוק הנמצאת בהליכי חקיקה אמורה להסדיר את נושא תרומת הביציות ומבטיחה פיקוח על השאיבה ועל השימוש בביציות. בחוק מוסדרת גם הקמה של ועדת חריגים שתאפשר תרומת ביצית לא אנונימית, מאישה לחברתה או לבת משפחתה.

יאלצו לעבור תהליך של אימוץ

לדברי היבנר-הראל, למרות שהמקרה הוא ראשון מסוגו לא מדובר בתקדים שיאפשר לכל הזוגות הלסביים להרות בדרך זו ומשרד הבריאות ימשיך לבחון כל מקרה לגופו. היא הוסיפה כי מה שהיטה את הכף במקרה הנוכחי לטובת בנות הזוג היה בעיית פוריות של אחת מהן, שחייבה ממילא להיעזר בהפריה חוץ גופית (IVF) כדי להשיג הריון.  

כאשר מדובר בהסכם פונדקאות החוק קובע שתורמת הביצית היא אמו הביולוגית של התינוק. במקרה זה, המסתמך על החוק העוסק בתרומת ביציות המצב הפוך. "הילד שייך לאם שנשאה את העובר, כפי שמקובל בהלכה היהודית, למרות שמבחינה גנטית העובר שייך לאם השנייה. לאחר הלידה הן יצטרכו לפתוח בהליך של אימוץ כדי שהעובר יהיה שייך לשתיהן".