בית המצורעים: פחד ופאר בירושלים

"חורשת הירח" מעוררת אסוציאציות של שועלים מייללים מול אור הלבנה במילואה או מראה של זוגות אוהבים שמטיילים בין העצים ומביטים אל הירח. אבל זה לא הסיפור של חורשת האורנים למרגלות תיאטרון ירושלים, בשכונת טלביה.

בית המרפא "עזרת ישו". אין מה לפחד (צילום: רונית סבירסקי)

ב-1887 הוקם כאן בית המרפא ”עזרת ישו‭,”‬ שטיפל במחלת העור הקשה והידועה לשימצה שהייתה חשוכת מרפא באותן שנים - המחלה שבטעות מזהים אותה עם הצרעת המקראית. לימים היא קיבלה את שמו של ד"ר גרהארד הנריק הנסן, רופא נורווגי שחקר אותה וגילה ב-1879 את הגורם המחולל שלה.

במחצית השנייה של המאה ה-19 הכתה המחלה בתושבי ארץ ישראל, ילדים, מבוגרים וזקנים, שחלקם לא הצליחו לשרוד. החשש מהידבקות לא איפשר טיפול נאות בחולים והרחיק אותם מבתי החולים המוסדיים. קבוצה של גרמנים נוצרים הייתה הראשונה שהקימה בית חולים לטיפול במחלה, באזור בריכת ממילא בירושלים, ב-‭.1886‬ המקום לא הספיק למספר החולים, שהלך וגדל, ובעקבות גיוס תרומות נוספות נרכש שטח של 40 דונם באזור מבודד צפונית-מערבית למושבה הגרמנית.

תכנון המבנה הוטל ככל הידוע על האדריכל קונרד שיק. המטרה הייתה לבנות מתחם נוח וגדול שיכלול אגף לחולים ואגף לסגל הרפואי. המבנה, בעל שתי קומות, עוצב מאבנים ירושלמיות מסיביות, עם עליית גג, מרתף וחצר פנימית מוקפת מעברים פתוחים אל הגן, ותקרות קמורות בסגנון אירופי קלאסי.

חזית הבית מציגה גרם מדרגות מפואר וצמד ברושים משני עבריה. חלונות מוארכים גדולים מכניסים אור יום לחדרים ובקומה העליונה מעל הכניסה עיטור מעץ מגולף ומסוגנן. בחדרים הותקנו תנורי חימום מברזל יצוק שהופעלו באמצעות פחם או גזרי עצים.

שמו של בית החולים נחקק באבן מעל כותרת הכניסה - Jesus Hilfe. גישה חדשנית אדריכלית מיוצגת באגף שירותים נפרד מן הבניין, שאליו הגיעו באמצעות גשר שהיה במקור מאבן ועץ ובמאה ה-20 הוחלף בקורות ברזל. הגשר חיבר בין הקומה העליונה של בית החולים לבין הקומה השנייה של מבנה השירותים. המטרה הייתה להשיג היגיינה מרבית לחולים ולבודד את האגף משטח המגורים. מבנה דו-קומתי נוסף שנבנה בפינה הצפונית מזרחית שימש אגף מבודד לחולים הקשים.

סוד הגן הנעלם 

המתחם כולו תוכנן לאגירת מי גשמים בחשיבה הנדסית מדויקת. מרזבים הובילו את המים מגגות הרעפים המשופעים אל בור מים מרכזי, מדרגות ותעלות מים ניקזו את מי הגשם שזרמו בגינה, ופתחים בחומה קלטו את מי הגשם שזרמו במורד הרחוב החיצוני.

כמות המים שנצברה ב-11 בורות הייתה גדולה דיה כדי לספק את כל צורכי השתייה, ההשקיה של הגן העצום וניקיון המקום. ‭7.5‬ דונמים של אדמה הוקפו בחומת אבן גבוהה, מתוכם 6 דונמים הפכו לגן פורח. היה זה אחד מהגנים האקזוטיים היפים ביותר שהיו בירושלים בסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-‭.20‬

הגן טופח על ידי החולים עצמם ועל ידי הנהלת בית החולים. עבודת האדמה הייתה העיסוק העיקרי של החולים, שמצאו בה מזור לכאב הפיזי והנפשי. בשטח נשתלו עצי נוי ארץ-ישראליים, ארז הלבנון, ברושים, אורנים, ער אציל ועצי פרי, רימונים, תאנים, חרובים ותמרים. חלקה גדולה שימשה גן ירק שסיפק את צורכי בית החולים.

בית החולים פעל ללא הפסקה עד פרוץ מלחמת העצמאות, גם בשנים של מלחמת העולם הראשונה והשנייה. עם קום המדינה הפך המבנה לבית חולים ממשלתי, וכשנמצאה בשנות ה-80 התרופה למחלה הוא שימש בעיקר למרפאות חוץ, עד שמחלת הנסן מוגרה לחלוטין. המבנה והגן שמקיף אותו הוזנחו עם השנים ורק בזכות תנאי מזג האוויר הנוחים שרדו חלק מן העצים והצמחים. היום הבניין משמש את משרד הבריאות למרפאות חוץ לגיל הרך.

התדמית שנוצרה למקום, כבית חולים לאשפוז מצורעים מוכי גורל, הביאה לכך שירושלמים רבים נמנעו מלהציץ פנימה כדי לראות את הגן העצום והמבנה המרשים. מי שדואגת להפיל את חומות הניכור בימים אלה היא רבקה רגב, בתו של אחד הרופאים שפעלו בבית החולים ועדיין מתגורר בבית בתוך המתחם.

משנת 1964 ואילך טיפל ד"ר משה גולדגרבר בחולים בהתנדבות, עד שפותח קוקטייל האנטיביוטיקה שהצליח להתגבר על החיידק בטיפול שנמשך כמה ימים. בית הרופא הפך לביתו הפרטי ובתו רבקה רגב התגוררה בו שנים רבות והכירה כל פינה במתחם. היא נושאת בתיקה תצלומים ואיורים של בית החולים, הנזירות המטפלות, חולים ופינות חמד בגן. כל אלה יוצקים את מראות העבר אל תוך השבילים והאבנים בני מאה השנים ויותר.

רגב גייסה קבוצת מתנדבים שכוללת פעילים בתחום איכות הסביבה ורתמה לפרויקט שיקום הגן את מינהלת גינות העיר, אדריכלי נוף ואת סניף החברה להגנת הטבע בירושלים. המטרה היא להקים במקום גן שמבוסס על הגידולים והעצים המקוריים בתוספת צמחי מרפא וצמחיית ארץ-ישראל טיפוסית מתקופת המקרא ועד ימינו. לשם כך גויסו תלמידים מבתי הספר הסמוכים, צעירים בעלי מוגבלויות ומתנדבים שפועלים על פי תוכנית מגובשת של החברה להגנת הטבע.

השער לגן עדן

כשרבקה רגב מובילה את הקבוצה לכיוון בית החולים היא עוצרת בצל העצים של ”חורשת הירח‭.”‬ השטחים הפתוחים, שהיו גבעות חשופות לפני 120 שנה, כוסו בעצים ששתלו הגרמנים סביב בית החולים. תחת עץ התות העתיק צופים אל החומה שמקיפה את מתחם הנסן, בה קבועים שערי ברזל כבדים שכל אחד מהם שימש למטרה אחרת: כניסת הבקר, האספקה ועגלות הסוסים.

בסוף המאה ה-19 התרכזו מתקני בית החולים בתוך החומה ובתחילת המאה ה-‭,20‬ כשהיה צורך לפנות מקום, נבנו מחוץ לחומה, בתוך חורשת הירח, רפת לאחסון הבקר ו"הארמון" - בית מגורים לצוות הרפואי. מן המבנים האלה לא נותר היום דבר, אבל על החורשה מתנהל מאבק איתנים כדי למנוע את הפיכתה למגרש חנייה. בעונת החורף פורחים בשטח שלל פרחי בר, ובעלי חיים ובעלי כנף רבים קבעו את משכנם בין העצים.

רגב פונה מכאן לרחוב מרכוס, צועדת עם המטיילים לאורך החומה, פונה שמאלה לרחוב גדליהו אלון ונעצרת אחרי כמה מטרים, לפני שער ברזל נעול שאת המפתח שלו היא מחזיקה בכיס. הצירים הישנים נאנקים כשהיא דוחפת את השער. דרך שביל העפר הכבוש מטפסים במעלה מתון לעבר הבניין, שמסביבו שרידי הגן המפואר.

גדרות תיל שהתגלו בשטח מרמזות על כך שגידלו בגן עזים או חיות משק אחרות. לאורך שבילי ההליכה ניצבים עצים עתיקים - דקלים, ברושים, זית וחרוב. מרשים מכל ער אציל, שהפך במאה שנותיו משיח לעץ עצום. אנשי החברה להגנת הטבע יצרו בגן מקווה מים קטן למשוך ציפורים.

בורות המים במתחם הם מפעל אדריכלי מרתק בפני עצמו, עם קימורים פנימיים

 ובור שיקוע שמתמלא בעונת הגשמים ומוביל את המים אל החלל המקורה. בחצר המשק גידלו כנראה תרנגולות ושפנים ומבנה בעל גג פתוח שימש דיר לגדיים. תוכים, ינשופים וציפורי שיר מקננים היום בין צמרות העצים, וגם חרדונים, צבים וחתולים מוצאים בגן בית הולם. דבורים רוחשות בחומה ובגזעי העצים וישנה אף השערה שמדובר בדבורי בר, זן שכמעט נכחד מן הארץ.

הגינה הצפונית זכתה לכינוי "גן עדן‭."‬ אורן ירושלמי ואלון מצוי ששרדו בה הם מהעצים הוותיקים ביותר שקיימים בירושלים. בחלקת הגן הזו עברה חומה שהפרידה בין גינת הנזירות לגן שטופח על ידי החולים.

• מטיילים שעוברים ברחוב מרכוס, בסמוך לתיאטרון ירושלים, יכולים לסייר באופן עצמאי במרחבי הגן בשעות שבהן פועלות מרפאות החוץ: ימים א'-ה׳ מ-‭8:00‬ ועד ‭.16:00‬ נכנסים דרך השער הירוק (מרכוס ‭(17‬ שלצדו השלט ”משרד הבריאות - היחידה לגיל הרך‭."‬
  

• סיורים מודרכים שעורכת רבקה רגב באמצעות סניף החברה להגנת הטבע ירושלים יש לתאם מראש בטלפון: 7446123-054 או 6252357-‭.02‬ מחיר: 50 שקל.