האפיפיור של כנסיית המשפט?
נושא הדגל של הדמוקרטיה, זכויות האדם והשוויון לנשים ולמיעוטים - או שליט יחיד מעל ראשה של כנסת נבחרת, המבטל חוקים כראות עיניו ועוקר כל זכר למסורת ישראל? שבוע אחרי הפרידה מאהרן ברק, שופטים ראש לשכת עורכי-הדין ויו"ר המרכז להסברה יהודית את האיש ומורשתו
| ישראל אייכלר |  | שלמה כהן | | | | |
ישראל אייכלר
בעולם הגדול מתחוללת סערה: האפיפיור הנוצרי הגרמני האשים את האיסלאם ברוע ואלימות. דבריו בגרמניה מעוררים מזכרת עוון על הרוע והאלימות הנוצרית, במקביל לרוע והאלימות האיסלאמיים. אהרן ברק מעולם לא דיבר נגד הדת המוסלמית וגם לא הנוצרית, ואף לא על הדת היהודית. אבל הוא בעצמו הפך ל"אפיפיור של הכנסייה המשפטית". שימו לב מיהם מאמיני "כנסיית המשפט" של הדת החילונית, ותבינו למה רוב העם לא מאמין במערכת הזאת.
היחידה בעולם, בעידן המודרני, שיש לה צבא ומשטרה העומדים לרשות הכמרים. תפקידם לכפות בכוח הזרוע את ה"אג'נדה" על עם שלם. הפרלמנט האזרחי קובע חוקים המתקבלים ברוב ומיעוט, לפי כללי הדמוקרטיה, ואילו הכנסייה המשפטית מתייצבת מעליהם בשמה של "חוקה" חדשה, שלא הייתה ולא נבראה. במקום הכפייה הדתית, קיבלנו כפייה חילונית.
חזור למעלהברק הפך את פריקת עול תורה ומצוות, לדת חדשה. דת הדוגלת בעקירת כל ערך יהודי, אמוני, תורני, מן החוק הישראלי. "חוקת התורה" זרה לפסיקותיו, לא פחות מחוקי האיסלאם והנצרות. ערכי הדת החדשה נקבעים על-ידי הכמרים של כנסיית המשפט בלבד. הם פוסקים בכל דבר ועניין, על פי מבחן "האדם הסביר" שהוא, כמובן, השופט העליון או התחתון. כך הפכה מדינת ישראל למדינה לא יהודית ולא דמוקרטית.
אכן, הדת החדשה - כמו כל דת - עומדת מעל ומעבר למוסדות הדמוקרטיה ורצון רוב העם. יש לה חוקה שאיש לא הסמיך אותה לחקוק. אך היא ניצבת כאות אזהרה נגד החלטות חברי הפרלמנט הנבחר על-ידי העם הנבער. סמכותה של כנסיית המשפט היא לא רק לפרש את כוונת המחוקק; חובתה לקבוע גם מה היה צריך המחוקק להתכוון. לעיתים צריך לפעול בניגוד לכוונת המחוקק ואף לבטל את חוקיו של הפרלמנט הדמוקרטי. הכל לפי הערכים של "הציבור הנאור". הקריטריון להימנות עם אותו ציבור הוא כמובן התנתקות מוחלטת מה"ברית הישנה" של חוקת התורה והאמונה היהודית.
ברק יכול להיות שופט גדול במדינה נכרית, ולא בארץ הקודש. אומרים שהוא אדם מנומס מאוד. לכן לא הייתה לנו שום בעיה איתו, אם לא היה הופך לשליט בלי בחירות. הצרה היא שכנסית המשפט הותירה את חוקי דור המבול בארץ הקודש והנחילה לעם חוקי סדום ועמורה. על כך זועק הנביא "ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה". (ירמיהו ב)
על האפיפיור הנוצרי בוותיקן, שאל פעם סטאלין: "כמה דיוויזיות יש לו?". ההבדל היחיד בין הכנסיות הזרות - הנוצרית והמוסלמית - לכנסייה המשפטית בארץ הקודש, הם עשרות אלפי שוטרים וצבא שלם של חיילים. זאת הכנסייה
הזירה הקודמת
כוכב-נולדיזציה
יורם קניוק, מירב קריסטל
אם "כוכב נולד" הוא רוחה החדשה של האומה, שום מפרש כבר לא ילבין באופק שלה. אבל דווקא הפלטפורמה הזאת מקדמת צעירי פרברים, ברוכי כישרון אך מעוטי קשרים. פאנל על תרבות שמשתנה בקצב ה-SMS
כנסיית המשפט החליטה לסכן חייהם של חיילים, כדי להימנע מ"נוהל שכן" בשטחים. יהודים בגוש קטיף נהרגו בגלל איסור בג"ץ להרוס בתים, שמהם ירו לעבר הנוסעים היהודים הי"ד. הם מונעים את הקמת גדר ההצלה בעוטף ירושלים, בסחבת שיטתית. המרד הערבי ניצח עקב פחד הלוחמים באינתיפאדה מפני כנסיית המשפט והקומיסרים שלה. אחד השופטים הודה ברגע של חולשה, כי ברק מעדיף שיתפוצצו חמישים אנשים באוטובוס, ובלבד שלא תיבנה הגדר על שדהו של פלאח ערבי.
כנסיית המשפט מפעילה מיסיון חילוני נגד עם ה' הדבק בתורתו אלפי שנים. "שישלחו את הילדים לחינוך חילוני. מי שרוצה תורה יביא גם את הקמח", פסקה הכנסייה המשפטית נגד מפעל ההזנה של ילדים עניים. בשירות הרפורמים והעלייה הנכרית, היא הופכת את עם ישראל לגוי ככל הגויים.
בארצות-הברית, "מקור ההשראה", שופטים נבחרים בבחירות דמוקרטיות. בכנסיית המשפט, אין שופט מתמנה אלא בשיטות חבר מביא חבר. התקשורת המגויסת משתיקה בשוטים ועקרבים כל "הרהור של כפירה" בסמכות הבג"ץ. הכומר העליון יודע מה טוב להמונים הנבערים. והכל בשם הדמוקרטיה וכבוד האדם וזכויות המיעוט.
אנו נדבק באמונת אבותינו ונתפלל לאלוקי ישראל חי וקיים לקיום נבואת ישעיהו: "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה, אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה".
הרב ישראל אייכלר, לשעבר חבר-כנסת, יו"ר המרכז להסברה יהודית
שלמה כהן
בשבוע שעבר סיים הנשיא אהרן ברק את כהונתו, לאחר למעלה משלושים שנה בשירות הציבורי הישראלי. אהרן ברק זוכה להערכה מקצועית רבה, לא רק מצד משפטנים ואזרחים רבים בישראל ובעולם, אלא גם מיריביו. אחרי קריירה אקדמית מטאורית וקבלת פרס ישראל למשפט, היה ליועץ המשפטי לממשלה. בתור שכזה, קיבל כמה החלטות קשות ביותר. הוא השתתף בשיחות קמפ-דיוויד וזכה לשבחים רבים מכל המשתתפים שם, כיהן כשופט בבית-המשפט העליון וכנשיאו. יחד עם קודמו, מאיר שמגר, ביסס ברק את המהפכה החוקתית שחוקקה הכנסת, מהפכה שעשתה את מדינת ישראל למדינה נאורה, יהודית ודמוקרטית, ברוח חזונם של נביאי ישראל. אין זה פלא שמשנתו היא למורת רוחם של יחידים וקבוצות, הכופרים באופייה הדמוקרטי של ישראל, המבקשים לקיים שלטון ללא מיצרים ולהתעלם מזכויות יסוד.
חזור למעלהאהרן ברק משאיר חותם בכל תחומי המשפט בישראל, האזרחי והפלילי. הוא ביצר את הזכות לפרטיות, איזן בין חופש המצפון והדת מזה לחופש העיסוק מזה, בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב. הוא אסר על אפליה מטעמי העדפה מינית וקבע שאישה זכאית להיות חברה במועצה דתית ולהשתתף בקורס טיס. לגבי רוב הנושאים שבהם עסק בית-המשפט, קשה בדיעבד להאמין שהיו בכלל במחלוקת.
אהרן ברק סבור ש"בכל משפט". על כך זכה לביקורת מכיוונים שונים. אין כל יסוד לביקורת זו - קשה לחשוב על ערך חשוב יותר שהנחיל עם ישראל לתרבות האנושית, כמו: שלטון הדין להבדיל משלטון אדם. "על שלושה דברים העולם עומד", אמרו חז"ל, "על הדין, על האמת ועל השלום". השלום - בכל, האמת - בכל, והדין - לא? גם עניינים השנויים במחלוקת פוליטית עשויים להיות מושא למחלוקת משפטית ולגעת בזכויות של ותיקים וקבוצות (למשל, אפליה שלטונית בגיוס לצבא, זכויות נשים, גבולות הסמכות של בית-דין רבני ועוד). לכן ברור שבית-המשפט חייב לעסוק בהם, על מנת להגן על זכויות. מי שטוען אחרת מבקש להסיג את החברה והמשפט הישראליים מאות שנה לאחור. זה זמן רב שכל העולם המערבי - בעקבות המורשת היהודית - נוקט עמדה לפיה השלטון, ואפילו המחוקק, איננו כל יכול. קוראים לזה חוקה, ואת יסודותיה קבעה הכנסת בחוקי היסוד.
במיוחד הקפיד בית-המשפט העליון של שמגר וברק להגן על זכויות מיעוטים וקבוצות חלשות. החל את התהליך מאיר שמגר כאשר, כיועץ המשפטי לממשלה, קבע שהמדינה לא תטען כנגד זכות העמידה של עותרים לבג"ץ. בהמשך פתח בג"ץ את שעריו גם לעתירות ציבוריות שבהן נידונו מעשים או מחדלים של השלטון, שעוררו שאלות משפטיות עקרוניות.
ההתקוממות המתלהמת כנגד בית-המשפט העליון בשנים האחרונות מפליאה, שהרי המהפכה החוקתית של שמגר וברק היא המהפכה השנייה בתולדות המשפט הישראלי, לא הראשונה. את הראשונה הביא לנו בית-המשפט של שנות החמישים אשר, ללא חוקה, ללא חוקי יסוד וללא סמכות מפורשת בחקיקה, עיצב את זכויות היסוד בישראל, ובהן: חופש הביטוי וחופש ההתאגדות, השוויון, עצמאות השירות הציבורי, חופש ההפגנה והמחאה ועוד ועוד. הם עשו זאת אל מול חברה יהודית שאין לה מסורת דמוקרטית ושהייתה במצוקה ביטחונית כלכלית ודמוגרפית קשה מאוד, ולמול שלטונו התקיף של בן-גוריון, שלטון שהרכין ראש וציית. כמה טוב שבאותן שנים לא קמו מבקרים קולניים שערערו על תבניות היסוד של החברה והמשטר הישראליים, כמו המבקרים של היום. ראה מי מבקריך ואומר לך מי אתה.
ד"ר שלמה כהן, ראש לשכת עורכי הדין בישראל
לפנייה לכתב/ת 
משפט לשופט. ברק
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
