המבקר: הפכו את המועצה לביטחון לאומי לנכה

אדוני ראש הממשלה, אתה צריך את המועצה הזו? ראשי הממשלה בישראל הקימו את "המועצה לביטחון לאומי" (מל"ל) - ואז עשו כל דבר כדי לגמד אותה ולא לשתף את ראשיה בתהליכי קבלת ההחלטות המרכזיים הנוגעים לביטחון המדינה. כך קובע מבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח חריף שפרסם הערב (יום ד') בנושא. "ממצאי הדו"ח מעוררים דאגה בדבר איכותם של תהליכי קבלת ההחלטות בנושאי הביטחון הלאומי", כותב המבקר.

את עיקר האחריות מטיל השופט לינדנשטראוס לפתחם של ראשי הממשלה אהוד ברק, אריאל שרון וראש הממשלה הנוכחי אהוד אולמרט, למרות שחלקו בביקורת הינו בן חודשים ספורים בלבד. מן הדו"ח עולה תמונה קשה, לפיה מידרו למעשה ראשי הממשלה את המועצה מתהליכי קבלת ההחלטות המרכזיים. הנה רשימת הנושאים המרכזיים שבהם לא שותפה המל"ל, על פי בדיקת המבקר:

• החלטת ברק על היציאה מלבנון
• ההכרזה של ראש הממשלה שרון על תכנית ההתנתקות
• הטיפול במשבר מול האמריקנים בפרשת מכירת הנשק לסין.
• פרוייקט הלווינים אופק
• הכנת עבודת מטה לפרוייקט צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי)
• הכנת עבודות מטה לפרוייקטים בטחוניים רחבי היקף
• הכנת התכנית הרב שנתית של צה"ל ב-2001
  

מבקר המדינה ערך את בדיקותיו במועצה לביטחון לאומי בין אוגוסט 2005 ואפריל 2006. בדיקתו הסתיימה כשלושה חודשים לפני המלחמה בלבנון. ניתן רק לנחש שאם מסקנות המבקר היו מיושמות קודם, יתכן שחלק מבעיות התפקוד של הדרג המדיני שנחשפו, ועוד תחשפנה על ידי ועדת וינוגרד, היו נמנעות.

המבקר קובע בדו"ח כי "אי שיתוף המועצה לביטחון לאומי וראש המועצה לביטחון לאומי, בעקביות, בחלק משמעותי של הדיונים הביטחוניים-מדיניים והעובדה שקודם לדיונים אלה, וביניהם מהחשובים ביותר, לא התבקשה ככלל עבודת מטה מגוף המטה של ראש הממשלה והממשלה, עלולים לפגום בהחלטות המתקבלות". הוא מוסיף: "מל"ל לא שותפה פעמים רבות, באופן יזום ומכוון, בהכנת עבודת מטה כבסיס לקבלת החלטות בנושאי הביטחון הלאומי ברמות החשובות ביותר. חלק מפער זה בעבודת המטה לא נתמלא, בדרך כלל, על ידי גורמים אחרים. חלק ניכר מהנושאים המשמעותיים העומדים על סדר היום הביטחוני-מדיני אינם מצויים בטיפול המל"ל, והיא אינה נדרשת להכנת עבודת מטה כלשהי בנושאים אלה. ראוי לציין, כי המל"ל, למעשה, מתקשה להשפיע ולעתים אף מנוטרלת בפועל מנגיעה בנושאים אלו, אשר בדרך כלל "מובלים" על ידי אחד מגורמי המטה האחרים במערכת הביטחון. זאת, בלא שנעשית עבודת מטה אובייקטיבית".

לינדנשטראוס אומר כי ההתעלמות של מקבלי ההחלטות הביטחוניות מהמל"ל יוצרת קבלת החלטות מרושלת ובעייתית: "חלק ניכר מהדיונים הביטחוניים-מדיניים הנערכים בראשות ראש הממשלה נערכים ללא עבודת מטה מקדימה של מל"ל ואף ללא השתתפות נציגיה. כמו כן, על פי רוב, ראש המל"ל אינו מוזמן להשתתף בדיונים מקדימים ובהתייעצויות אצל ראש הממשלה, אשר משתתפים בהם מספר מצומצם של יועצים קרובים וגורמים נוספים... המל"ל, לרבות ראש המל"ל עצמו, אינם מצויים ככלל בתהליכי קבלת ההחלטות בדרג הקברניטים בנושאים הנוגעים לתחומי האמצעים הרגישים, הן בדיונים המתקיימים אצל ראש הממשלה והן בדיוני ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי בנושאים אלה".

הלו ירושלים? כאן רמת השרון...

תזכורת: המל"ל הוקמה על פי החלטת הממשלה במרס 1999. יעודה לשמש גוף המטה לראש הממשלה ולממשלה בנושא ביטחון לאומי והיא פועלת לפי הנחיות ראש הממשלה. יושב ראש המועצה כפוף במישרין לראש הממשלה, ומשמש גם יועץ ראש הממשלה לבטחון לאומי. בשבע וחצי שנותיה כיהנו בה 5 ראשים: דוד עברי, אפרים הלוי, עוזי דיין, גיורא איילנד ואילן מזרחי, היועץ לביטחון לאומי הנוכחי. תקציב המל"ל בשנת 2005 היה כ-13.3 מיליון שקלים. במועד סיום הביקורת הועסקו במל"ל כ-30 עובדים ועוד 14 חיילים בשירות סדיר. ארבעה אגפים במועצה לביטחון לאומי: האגף למדיניות ביטחון, האגף למדיניות חוץ, האגף למדיניות חברה ותשתיות והמטה ללוחמה בטרור.

רק בימים אלה צפויה תחילת העברת המועצה לביטחון לאומי ללשכת ראש הממשלה בירושלים. המבקר עומד בדו"ח על המשמעות החמורה של הריחוק הפיזי בין המועצה, היושבת היום ברמת השרון, לבין לשכת ראש הממשלה. מסתבר שמרחק זה גרם לא אחת לכך שהיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה, לא היה זמין לידו בעת התייעצויות דחופות וכפועל יוצא לא היה שותף להחלטות שנתקבלו על ידי צוות היועצים האחר שנמצא בירושלים. טעות זאת, כאמור, מתוקנת בימים אלה, אך הישום המלא של החלטות מבקר המדינה בנושא המועצה לביטחון לאומי ייושם, אם בכלל, עוד זמן רב.

המבקר מסכם וקובע כי "ראשי ממשלות ישראל לדורותיהם העדיפו בדרך כלל את קיומו של פורום אינטימי משלהם לקבלת החלטות על פני קיומו של גוף מיוחד, שיהיה אחראי להכנתה של עבודת מטה מסודרת לצורך קבלתן של

 ההחלטות. ועדות ציבוריות רבות, מומחים רבים ובעלי תפקידים בכירים לשעבר ציינו לאורך השנים פעמים רבות את חסרונו של תהליך חשוב זה של עבודת מטה כאבן דרך בתהליכי קבלת ההחלטות - דווקא בנושאי הביטחון הלאומי - שהם מן המעלה הראשונה בחשיבותן. כמו כן, מן הדברים עולה חיוניות לקיומו של גוף בעל עוצמה וחשיבות בתחומי התכנון בנושאי הביטחון הלאומי, כמשקל נגד לעוצמתם הטבעית של מערכת הביטחון והגופים הביטחוניים בנושאים אלה. החלטת הממשלה על הקמת המל"ל באה לענות על צורך חיוני זה. אכן, הקמת המל"ל בשנת 1999 ופעולותיה מאז סייעו לשפר נושא זה, ובמיוחד בשנים האחרונות - אך נוכח המציאות של תהליכי קבלת ההחלטות, נראה, כי בעיות היסוד בתחום זה נותרו עדיין בעינן".

"מאז הקמתה התאפיינה המל"ל גם בחוסר יציבות, שבאה לידי ביטוי בחילופים תכופים יחסית של ראשיה ושל עובדיה ובשינויים תדירים בתחומי עיסוקה ודרכי עבודתה. מן הדו"ח עולה כי נוצר מצב פרדוקסלי, שבו מחד גיסא, קיימת חקיקה חלקית, קיימת החלטת ממשלה, ומזוהה צורך מובהק בתחום זה על ידי מדינאים והמומחים העוסקים בנושא; ויתרה מכך, "הצרכנים הראשיים" - קרי, ראשי הממשלה - מתקפים בדבריהם את הצורך ואת חשיבותו. מאידך גיסא, קיימת נכות מובנית ומכוונת ביכולת של המל"ל, כפי שנבנתה וכפי שהופעלה על ידי ראשי הממשלות".