מהו 'בקדייטינג' ובמי הוא פגע

אלכסנדר, מי שייסד את חברת קומברס לפני 25 שנים ושימש יו"ר ומנכ"ל החברה, ועוד שניים מבכיריה, סמנכ"ל הכספים והיועץ המשפטי של החברה, מואשמים כי בין השנים 1995 ל-2001 ביצעו מניפולציות באופציות של החברה מתוך מטרה להעשיר את עצמם ועובדים אחרים בחברה.

המניפולציה בה מדובר היא ה"בקדייטינג" (Backdating) - תיארוך לאחור של האופציות. זהו מצב בו החברה מעניקה לעובד אופציה ביום מסוים, אך מדווחת על הענקתה כאילו ניתנה בתאריך מוקדם יותר, שבו מחיר המנייה ("מחיר השוק") היה נמוך יותר. התוצאה המעשית היא שהעובד מרוויח מיידית (על הנייר), שכן המחיר שהוא משלם עבור האופציה נמוך יותר ממחירה בשוק, וההפרש הוא רווח שהולך לכיסו של העובד. 

האם זה חוקי?

היום כבר לא. אבל עד שנת 2001 לא היה חוק או תקנה שאסרו על ביצוע בקדייטינג. על פי הנהוג עד 2001 היו חייבות החברות לדווח על הענקת אופציות לעובדים בתוך 45 ימים. ומכיוון שלא היה איסור מפורש על ביצוע בקדייטינג נהגו חברות רבות לשחק עם תאריכי הענקת האופציות בתוך התקופה של 45 יום, ודיווחו על הענקתן ביום שבו מחיר המנייה היה הנמוך ביותר. הרשות לניירות ערך בארה"ב (ה-SEC) סגרה את הפירצה שאיפשרה לשחק במועדי האופציות ולבצע בקדייטינג, כאשר קבעה כי על החברות לדווח על פרטי האופציות שהעניקו לעובדים בתוך יומיים, במקום תוך 45 יום. 

האם חברה שביצעה בקדייטינג פגעה בבעלי המניות שלה? 

לא ממש. כללי החשבונאות שנהגו בארה"ב בתקופה בה בוצע הבקדייטינג, קבעו שחברה המעניקה אופציות במחיר השוק פטורה מרישומן כהוצאה בספרים, שכן החברה לא "סיבסדה" מכיסה את מחיר האופציה, אלא העניקה אותה לעובד במחיר השוק. מכיוון שהענקת האופציות לא היתה רשומה כהוצאה בספרים, ממילא היא לא הקטינה את רווחי החברה ולא פגעה במשקיעים. לעומת זאת, אופציות שהוענקו במחיר מוזל היו חייבות ברישום בספרי החברה כהוצאה, והקטינו את רווחיה.    

זו הסיבה מדוע חברות רבות כל כך ביצעו בקדייטינג כשיטה להיטיב עם מנהלים ועובדים. הן פשוט ניצלו פירצה בחוק שאיפשרה להן להנות משני העולמות - גם להעניק לעובדים אופציות מוזלות, וגם לדווח עליהן כאילו ניתנו במחיר השוק, וכתוצאה מכך לא פגעו ברווחיהן.