תופי המלחמה של אסד

לא קשה להבין מדוע קבעה חטיבת המחקר באמ"ן שהסבירות למלחמה עם סוריה גוברת בשנה הבאה. לא מעט סימנים גלויים ומידע מודיעיני, שהצטברו מאז מלחמת לבנון, מראים שבצמרת השלטון הסורית יש מי ששוקל ברצינות לפתוח בעימות מזוין ישיר עם ישראל.

יתרה מזאת, התקשורת הסורית כבר מכינה את דעת הקהל בארצה, ובצבאה מתבצעות הכנות מקדימות לעימות שכזה. אבל באותה מידה ברור שההחלטה הסופית עדיין לא נפלה. בדמשק מתלבטים עדיין אם עימות ישיר עם ישראל, שעלולות להיות לו תוצאות קשות עבור משטרו של בשאר אסד, ישרת את האינטרס הסורי בגולן ובלבנון, ואם לא עדיף לשנות כיוון ולהיכנס לתהליך של התקרבות למערב כדי להגיע באמצעים מדיניים ליעדים הרצויים, קרי: חילוצה של סוריה מבידודה הבינלאומי, נסיגת ישראל מהרמה והכרה עולמית בקשר המיוחד בין סוריה ללבנון.

בממשלת גרמניה, למשל, סבורים שיש סיכוי לשכנע את צמרת השלטון בדמשק לחזור למחנה המערבי ולרופף את הקשר הסימביוטי שלה עם איראן, עם חיזבאללה ועם המורדים תומכי סדאם בעיראק. בכירים בממשל הגרמני, עמם נפגשתי השבוע בברלין, התקשו להעריך עד כמה גבוה הסיכוי למפנה שכזה, אבל העריכו כי אם תוצע לסוריה חבילה נאותה של פיתויים מדיניים וכלכליים, היא עשויה לשקול תפנית במדיניותה. גרמניה היא המדינה המערבית היחידה כמעט שעדיין מקיימת דיאלוג פתוח ואינטנסיבי עם דמשק, ובמשרד החוץ בברלין הגיעו לאחרונה למסקנה שיש בצמרת המשטר קבוצה לא קטנה של אישים, המעוניינים לשים קץ לבידוד ולקבל סיוע כלכלי מאירופה. צריך לנסות לחזק את הקבוצה הזו, נרמז לי, כדי להחליש את הקבוצה האחרת הלוחצת על אסד לנקוט בקו המיליטנטי. הבכירים הגרמנים סירבו לנקוב בשמות.

אם הערכה זו נכונה, הרי שהקו הקשוח כלפי סוריה, שבו נוקט כעת ראש הממשלה, בתיאום ובהשפעת וושינגטון, מחטיא את המטרה ומשחק לידי מצדדי העימות בצמרת הסורית. מצד שני, צריך להודות שהקולות הנשמעים כעת מסוריה, והתמיכה הפעילה שהאחרונה ממשיכה להעניק לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי, אינם משאירים מקום רב לתקווה. העמדה הרשמית הסורית באה לידי ביטוי בנאום מרכזי שנשא הנשיא אסד לפני כחודש, עם סיום מלחמת לבנון. בפני חברי איגוד העיתונאים של ארצו הוא הבהיר כי אסטרטגית, היה מעדיף לנהל משא ומתן מדיני על נסיגת ישראל מהגולן. אבל אם לא ייפתח משא ומתן או שלא ישיג את התוצאות הרצויות לסוריה, הוא יפנה לדרך ה"התנגדות" על פי המודל שהתווה חיזבאללה. המושג "התנגדות" ("מוקאוומה" בערבית) בהקשר זה הוא מרכזי בהבנת כוונותיה של סוריה. פירושו שסוריה, גם אם תחליט לפתוח בעימות מזוין אם ישראל - אינה מתכוונת לנהל מלחמה כוללת, אלא לאפשר לגורמים מטעמה לנהל מלחמת גרילה, ככל הנראה לאורך ה"קו הסגול" ברמת הגולן.

הארגון העממי לשחרור הגולן

ניתוח ההתבטאויות הבאות מדמשק והמידע המודיעיני מצביעים על כך, שאין בכוונת הסורים לפתוח במלחמה כוללת, אלא בהטרדות-גבול נוסח חיזבאללה. אין ספק שאסד מודע לאפשרות הסבירה, שישראל לא תבליג על ההתגרויות הסוריות, גם אם יהיו על אש קטנה. גם אין ספק שהוא מודע ליכולותיה הצבאיות של ישראל, ויודע שצבאו במצבו הנוכחי אינו מסוגל להתמודד עם השריון וחיל-האוויר הישראליים טנק מול טנק, מטוס מול מטוס. אבל הוא כנראה מניח שיוכל לבלום מתקפה קרקעית ישראלית באמצעות טילי הנ"ט המודרניים הרבים, שרכש ברוסיה ובאיראן. את חיל-האוויר הישראלי הוא מקווה לנטרל דרך איום בשיגור מאות טילים בליסטיים כבדים (סקאדים ארוכי טווח) על כל העורף הישראלי, ובנוסף לאיים ברקטות על צפון ישראל, כפי שפעל חיזבאללה. נראה שהוא מאמין כי הטילים והרקטות שבידו ייצרו מאזן אימה, שימנע מישראל להפציץ את דמשק ואזורים אסטרטגיים אחרים בסוריה, בדיוק כפי שקרה בלבנון. לאסד גם מובטח גיבוי איראני במערכה.