שתף קטע נבחר

 

תופי המלחמה של אסד

נשיא סוריה מכשיר את ארצו להתנגשות צבאית עם ישראל. פניו אינם למלחמה כוללת, אבל הוא נערך גם לאפשרות הזאת. משימתו הדחופה של אלוף אייזנקוט: להכין את המערך לעימות אפשרי בגולן. ומאחורי הקלעים, כשאולמרט ובוש מפנים עורף, הגרמנים מחפשים מוצא מדיני

לא קשה להבין מדוע קבעה חטיבת המחקר באמ"ן שהסבירות למלחמה עם סוריה גוברת בשנה הבאה. לא מעט סימנים גלויים ומידע מודיעיני, שהצטברו מאז מלחמת לבנון, מראים שבצמרת השלטון הסורית יש מי ששוקל ברצינות לפתוח בעימות מזוין ישיר עם ישראל.

 

יתרה מזאת, התקשורת הסורית כבר מכינה את דעת הקהל בארצה, ובצבאה מתבצעות הכנות מקדימות לעימות שכזה. אבל באותה מידה ברור שההחלטה הסופית עדיין לא נפלה. בדמשק מתלבטים עדיין אם עימות ישיר עם ישראל, שעלולות להיות לו תוצאות קשות עבור משטרו של בשאר אסד, ישרת את האינטרס הסורי בגולן ובלבנון, ואם לא עדיף לשנות כיוון ולהיכנס לתהליך של התקרבות למערב כדי להגיע באמצעים מדיניים ליעדים הרצויים, קרי: חילוצה של סוריה מבידודה הבינלאומי, נסיגת ישראל מהרמה והכרה עולמית בקשר המיוחד בין סוריה ללבנון.

  

בממשלת גרמניה, למשל, סבורים שיש סיכוי לשכנע את צמרת השלטון בדמשק לחזור למחנה המערבי ולרופף את הקשר הסימביוטי שלה עם איראן, עם חיזבאללה ועם המורדים תומכי סדאם בעיראק. בכירים בממשל הגרמני, עמם נפגשתי השבוע בברלין, התקשו להעריך עד כמה גבוה הסיכוי למפנה שכזה, אבל העריכו כי אם תוצע לסוריה חבילה נאותה של פיתויים מדיניים וכלכליים, היא עשויה לשקול תפנית במדיניותה. גרמניה היא המדינה המערבית היחידה כמעט שעדיין מקיימת דיאלוג פתוח ואינטנסיבי עם דמשק, ובמשרד החוץ בברלין הגיעו לאחרונה למסקנה שיש בצמרת המשטר קבוצה לא קטנה של אישים, המעוניינים לשים קץ לבידוד ולקבל סיוע כלכלי מאירופה. צריך לנסות לחזק את הקבוצה הזו, נרמז לי, כדי להחליש את הקבוצה האחרת הלוחצת על אסד לנקוט בקו המיליטנטי. הבכירים הגרמנים סירבו לנקוב בשמות.

 

אם הערכה זו נכונה, הרי שהקו הקשוח כלפי סוריה, שבו נוקט כעת ראש הממשלה, בתיאום ובהשפעת וושינגטון, מחטיא את המטרה ומשחק לידי מצדדי העימות בצמרת הסורית. מצד שני, צריך להודות שהקולות הנשמעים כעת מסוריה, והתמיכה הפעילה שהאחרונה ממשיכה להעניק לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי, אינם משאירים מקום רב לתקווה. העמדה הרשמית הסורית באה לידי ביטוי בנאום מרכזי שנשא הנשיא אסד לפני כחודש, עם סיום מלחמת לבנון. בפני חברי איגוד העיתונאים של ארצו הוא הבהיר כי אסטרטגית, היה מעדיף לנהל משא ומתן מדיני על נסיגת ישראל מהגולן. אבל אם לא ייפתח משא ומתן או שלא ישיג את התוצאות הרצויות לסוריה, הוא יפנה לדרך ה"התנגדות" על פי המודל שהתווה חיזבאללה. המושג "התנגדות" ("מוקאוומה" בערבית) בהקשר זה הוא מרכזי בהבנת כוונותיה של סוריה. פירושו שסוריה, גם אם תחליט לפתוח בעימות מזוין אם ישראל - אינה מתכוונת לנהל מלחמה כוללת, אלא לאפשר לגורמים מטעמה לנהל מלחמת גרילה, ככל הנראה לאורך ה"קו הסגול" ברמת הגולן.

 

הרקע לאיום הוא כמובן מה שקרה בעת מלחמת לבנון ובעקבותיה. במהלך המלחמה נמתחה בלבנון ובעולם הערבי ביקורת קשה על סוריה, השומרת על שקט בגבולה - ודוחפת את חיזבאללה להילחם "עד הלבנוני האחרון", בשם האינטרסים שלה. הביקורת הזו פגעה קשות בדימוי העצמי של המשטר הסורי וביוקרתו הן בסוריה והן מחוץ לה. במקביל, סוריה רשמה לפניה את הצלחת חיזבאללה למנוע מצה"ל הישגים בלחימה הקרקעית בדרום לבנון, ואת ההרס שזרעו הקטיושות בעורף הצפוני של ישראל - מה שנתפס בדמשק כניצחון צבאי מוחץ. עובדה שלישית היא שבעקבות החלטת מועצת הביטחון ויישומה בשטח, נוטרלה יכולתו של חיזבאללה - לפחות לזמן מה - לשמש מכשיר ללחץ צבאי על ישראל מגבול לבנון. שלוש עובדות אלו הביאו כנראה את השליט הסורי למסקנה, שהוא חייב ויכול להרשות לעצמו לפתוח בעימות ישיר עם ישראל בגולן.

 

הארגון העממי לשחרור הגולן

ניתוח ההתבטאויות הבאות מדמשק והמידע המודיעיני מצביעים על כך, שאין בכוונת הסורים לפתוח במלחמה כוללת, אלא בהטרדות-גבול נוסח חיזבאללה. אין ספק שאסד מודע לאפשרות הסבירה, שישראל לא תבליג על ההתגרויות הסוריות, גם אם יהיו על אש קטנה. גם אין ספק שהוא מודע ליכולותיה הצבאיות של ישראל, ויודע שצבאו במצבו הנוכחי אינו מסוגל להתמודד עם השריון וחיל-האוויר הישראליים טנק מול טנק, מטוס מול מטוס. אבל הוא כנראה מניח שיוכל לבלום מתקפה קרקעית ישראלית באמצעות טילי הנ"ט המודרניים הרבים, שרכש ברוסיה ובאיראן. את חיל-האוויר הישראלי הוא מקווה לנטרל דרך איום בשיגור מאות טילים בליסטיים כבדים (סקאדים ארוכי טווח) על כל העורף הישראלי, ובנוסף לאיים ברקטות על צפון ישראל, כפי שפעל חיזבאללה. נראה שהוא מאמין כי הטילים והרקטות שבידו ייצרו מאזן אימה, שימנע מישראל להפציץ את דמשק ואזורים אסטרטגיים אחרים בסוריה, בדיוק כפי שקרה בלבנון. לאסד גם מובטח גיבוי איראני במערכה.

 

מצויד בתובנות הללו הורה אסד לאחרונה לפתוח במתקפת תעמולה, שנועדה לתכלית כפולה: להוכיח לישראל ולמערב שהוא רציני באיומו לפתוח ב"פעולות התנגדות", באם תסרב ישראל לנהל עימו ולפי תנאיו משא ומתן על הגולן, ולהכשיר את דעת הקהל הסורית למה שעלול לבוא אם תממש סוריה את איומה. עיתוני סוריה מלאים בימים אלה מאמרים הקוראים ל"התנגדות" מן הסוג הזה. קבוצות לא מזוהות כבר הודיעו על הקמת "ארגון עממי לשחרור הגולן", שם זמני. ולסורים שישובו לרמה מבטיח הנשיא פיצויים. קולם של מצדדי הקו האחר במשטר הסורי, זה הדוגל בהתקרבות למערב, לא נשמע בפומבי. ויש סימנים רבים לכך שצבא סוריה רוכש ומצטייד בימים אלה בקצב מואץ בטילים וברקטות.

 

השורה התחתונה היא שסוריה החלה כבר לתופף בתופי המלחמה. ולכן, אף שההחלטה הסופית לפתוח בפעולות איבה טרם נפלה כנראה, יש בהחלט הצדקה להערכת אמ"ן, שהסבירות למלחמה עם סוריה גוברת בימים אלה. האם ישראל יכולה לעשות משהו שימנע או יעצור התפתחות של עימות אלים? התשובה חיובית, אבל רק אם תחליט הממשלה - וגם תודיע - שהיא מוכנה לדון בתביעה הסורית לנסיגה מלאה, עד הכנרת. מאחר שהחלטה כזו לא צפויה להתקבל בזמן הקרוב בירושלים, נראה שמשימתו הראשונה במעלה של אלוף פיקוד צפון החדש, גדי אייזנקוט, תהיה להכין בדחיפות את המערך בצפון לעימות אפשרי בגולן. המשימה הדחופה ביותר תהיה לבלום פיגועי טרור ולמנוע חטיפות על גדר המערכת ב"קו הסגול". במקביל צריך צה"ל כולו להתכונן לעימות רחב יותר עם הסורים. עכשיו צריך רק לקוות שהלחצים הבינלאומיים, והדיאלוג שמנהלת ברלין עם המתונים בדמשק, יניבו תוצאות. 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מכשיר את דעת הקהל: אסד
צילום: איי אף פי
צילום: איי פי
ההשראה והלקח
צילום: איי פי
מומלצים