מחקר או עבודה בעיניים?
איך בכל זאת תדעו אם המחקר שאתם קוראים מהימן? הנה כמה כללים שיוכלו לעזור לכם לאתר את המחקרים האמינים ולנפות את אלו שלא ממש
- תיאורי מקרים אינם מחקרים. תיאורים הם סיפורים של מטופלים או מטפלים על הצלחות יוצאות דופן בטיפול, והם בגדר אנקדוטה בלבד, שאין להתבסס עליה.
- בדקו כמה משתתפים הקיף הניסוי.
- מחקרים רציניים הם בדרך כלל רחבי היקף וכוללים אלפי משתתפים.
- שימו לב לאפיונים של משתתפי המחקר. מהו גילם? האם הפרופיל שלהם מתאים לזה שנדרש ממטרת המחקר?
- בדקו אם מדובר במחקר אפידמיולוגי-תצפיתי, שבו משווים מאפיינים של קבוצות מחקר שונות (בין חולים לכאלה שאינם חולים וכו'), או במחקר מבוקר, שבו המשתתפים מחולקים לשתי קבוצות - קבוצת מחקר שבה נעשית התערבות וקבוצת ביקורת שמשתתפיה מקבלים תרופה או טיפול דמה (פלצבו).
- בררו אם מדובר במחקר כפול סמיות שבו הן הנחקרים והן החוקר אינם יודעים מי מהמשתתפים משתייך לקבוצת המחקר ומי לקבוצת הביקורת. במחקר שאינו כפול סמיות, לחוקרים קל יותר להטות את תוצאות הניסוי, בין אם בתום לב ובין אם במזיד. רק מחקרים כפולי סמיות מתקבלים כבעלי משמעות קלינית מרחיקת לכת.
- הקפידו לקרוא את משפטי הסיכום בסוף המחקר. לעתים תגלו, שלמרות הכותרת הבומבסטית, החוקרים עצמם מסתייגים מן הממצאים שגילו, ומצהירים שמחקרים גדולים יותר עשויים לגלות ממצאים הפוכים.
- שימו לב אם במחקר מצוינות תודות לחברת תרופות או לבעל עניין אחר. מחקרים שממומנים בידי גופים כאלה עלולים לעתים להיות מוטים.
מומלצים
