חיזבאללה במצוקה? בוטלו חגיגות יום ירושלים

אותות מצוקה: למרות שמזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, ממשיך ומתהדר ב"ניצחון האלוהי", ניתן לראות סממנים מובהקים לכך שהמצב בלבנון אינו כתמול שלשום. את אחד הסימנים ניתן אולי למצוא בכך שבחיזבאללה החליטו לבטל השנה את העצרת המרכזית של "יום ירושלים" – הלא הוא יום השישי האחרון של חודש הרמדאן, בו מעלים בכל שנה תומכי המיליציה השיעית את ירושלים על ראש שמחתם במפגנים צבאיים ובהצהרות לוחמניות.

הפעם הודיעו בחיזבאללה כי האירוע המרכזי בוטל ובמקומו ייערכו עצרות מקומיות באזורים השונים. בהודעת הארגון נאמר כי מדובר היה בשנה היסטורית בה נחל "גוזֵל ירושלים" (קרי, ישראל) תבוסה מוחצת והיסטורית מצד לוחמיו וכי בארגון החליטו להסתפק בעצרת ההמונים של אותו הניצחון שהתקיימה ב-22 בספטמבר. "כדי להקל על הציבור המכובד שלנו החלטנו להחליף את האירוע המרכזי בפעילויות אזורית", נאמר.

נראה כי בחיזבאללה ממשיכים לשבור את הראש במציאת דרכים "להקל על הציבור" ככל שחולף הזמן מאז המלחמה. שנת הלימודים נפתחה זה עתה ובדאחייה של ביירות הגיעו התלמידים לעיי החורבות שהיו פעם בתי הספר. בבקעת הלבנון נרשם עומס עצום בכיתות הלימוד שכבר פועלות, ומעל הכל מרחף החשש מהחורף שבפתח – במיוחד עבור מי שנותרו חסרי בית.

אם כך, מה הפלא שבמעוז חיזבאללה, בעלבק, כבר יוצאים מפגינים בפומבי לרחובות, בטענה כי הם ניצבים על סף רעב. "אי מתן הפיצויים הממשלתיים עבור הבתים שנהרסו דוחף אותנו למצב של רעב", קראו בעלי הבתים שנהרסו בהפגנה שקיימו אתמול. הכתובת למחאה הייתה אמנם ראש ממשלת לבנון, פואד סניורה, אך נראה כי אם מצבם של אלה לא יוטב – גם בחיזבאללה ישמעו על כך.

מצרים: קרב הירושה מתחמם  

ועוד נושא המרכז עניין רב במזרח התיכון בעת האחרונה – הקולות המתגברים נגד הורשת השלטון במצרים לבנו של הנשיא מובארק. במסגרת המחאות, אמר ראש תנועת האחים המוסלמים במצרים, מוחמד מהדי עאכף, כי תנועתו דוחה מכל וכל את הורשת השלטון מהנשיא, חוסני מובארק, לבנו ג'מאל.

מובארק. יוריש את השלטון לבן? (צילום: סי"צ)

בראיון שהעניק לסוכנות הידיעות הצרפתית במשרדו שבדרום קהיר אמר עאכף, 78, כי הוא חרד לשלומו של מובארק הצעיר, וכי עתה יכולים הכוחות הפוליטיים במצרים לעורר את העם נגדו עד שיהפוך לאדם השנוא ביותר במדינה בשל השחיתות שפושה בה.

"אמרתי לו לפני תקופה ממושכת שאם הוא רוצה להיכנס לקרב על ירושת השלטון של אביו, ואם הוא רוצה שהאנשים יאהבו אותו, עליו לעזוב את מפלגת השלטון וארמון הנשיאות ולהציב את עצמו לבד לרשות העם. כאשר הוא יתמודד – הוא יהפוך לאחד מהעם. אולם היום הוא מתגורר בארמון של אביו, נע בשיירה גדולה מזו של אביו, ואינו יודע דבר על העם. אין לו מוניטין להציג לעם וקשה להניח שהציבור יקבל אותו", הוא אמר, והוסיף כי האחים המוסלמים במצרים שואפים להגיע אל השלטון אחרי שייבחרו באמצעות בחירות חופשיות.

עאכף התייחס בנוסף לפרוייקט הדגל המצרי הנוכחי – תחנות כוח גרעיניות – ואמר כי מדובר בבדיחה חסרת משמעות: "בערבית מצרית מדוברת אומרים כי תכנית הגרעין מבוצעת רק כדי שהגנבים יוכלו לגנוב, ולא יותר. אין לה כל ערך, שכן כדי לייצר אנרגיה אין צורך בגרעין".

בטוניסיה - הקרב על החיג'אב

הרוחות בטוניסיה הולכות ומתלהטות. הסיבה – האיסור שהטילה המדינה על נשים ללכת עם כיסוי הראש- החיג'אב. נדמה כי מה שהיה עד כה נחלתה של צרפת ועוד מספר מוקדים אירופים גולש לתוך תוניסיה ועוד בחודש הרמדאן הקדוש.

הכל החל כאשר הנשיא הטוניסאי, זיין על-עבדין בן עלי, הצהיר השבוע כי יש "להיאבק בלבוש העדתי" – הכינוי הנפוץ לכיסוי הראש בכלי התקשורת הרשמיים. במהלך פגישה שקיים עם השר לענייני דתות במדינה, אבו בכר אל-אחזורי, הצהיר הנשיא כי "יש להפריד בין הלבוש העדתי הזר לבין הלבוש הטוניסאי המקורי שהוא מוקד הזהות. וזאת כדי להימנע מכל התמרמרות". למתנגדיו הוא אמר: "טוניסיה דבקה תמיד באסלאמיות הנאמנה שלה ובהדגשת ערך הצניעות, בו היא רואה חלק ממסורת הלבוש שלה בערים ובכפרים".

דבריו של בן עלי העניקו תמיכה לעמדת מזכ"ל מפלגתו, אל-האדי מהני, אשר הביע דחייה מוחלטת ממה שהוא כינה "הלבוש העדתי אשר אין לו קשר לזהותה של הארץ ושפוגע בהישגים והרווחים שהשיגה האשה הטוניסאית".

קרבות על כיסויי הראש. ארכיון (צילום: רויטרס) 

בטוניסיה, ששמרה בגאווה לאורך השנים על הזהות החילונית שלה, החלו מיד עימותים וויכוחים סביב האיסור. על רקע זה נרשמו עימותים בצפון הבירה בין כוחות הביטחון לבין פעילים איסלאמיים, כאשר סמוך למסגד "חי אל-חביב" בפרבר הצפוני של העיר אירעו התנגשויות חמורות כל כך בין הצדדים, שכוחות הביטחון נאלצו להזעיק למקום תגבורת.

נשים כסויות ראש במדינה החלו להתלונן כי אנשי הביטחון מנסים לאלץ אותן לחתום על התחייבות להסיר את החיג'אב בעת כניסה לתחנות המשטרה. בתקרית אחרת ציינו מקורות משפטיים בטוניסיה כי כוחות הביטחון עצרו ארבע צעירות כסויות ראש והיכו אותן משום שלבשו כיסוי ראש. פעילת זכויות אדם בטוניסיה סיפרה כי אנשי ביטחון בלבוש אזרחי תקפו את הצעירות ואיימו עליהם כי יכו אותן אם לא יסירו את הכיסוי. התקרית הזאת, אשר הייתה הראשונה מסוגה מאז החלה הממשלה בטוניסיה במאבקה הנוכחי בכיסוי הראש, עוררה זעם רב.

אולם לא מדובר בתקרית היחידה. העיתון הקטארי "אל-ווטן" דיווח כי בבית ספר תיכון באחד מפרבריה של הבירה, טוניס, סילק המנהל, פתחי א-שואשי שמו, את כל התלמידות כסויות הראש וביקש מהן שלא לשוב עם "הלבוש העדתי". לאחר התקרית שבו לבית הספר שמונה מן הנערות וביקשו להיכנס לשיעור, אולם נתקלו בסירוב.

לצד כל זאת מיישרים כלי התקשורת קו עם עמדת המשטר ומוקיעים את צורות הלבוש המסורתיות. כך, למשל, הסביר העיתון "א-סבאח" כי "הלבוש העדתי הוא תופעה המסכנת את ישותנו החברתית". העיתון אף הישווה את הנשים כסויות הראש והגברים המזוקנים ל"אנשי המערות אשר התעוררו מתרדמתם אחרי מאות שנים ארוכות".

המשבר החדש נראה טעון במיוחד לאחר שבשנים האחרונות החלו להיראות יותר ויותר נשים כסויות ראש ברחובות הערים ובאוניברסיטאות בטוניסיה. על רקע המשבר הזה הזהירו השבוע פרשנים מפני האפשרות ש"קרב החיג'אב" יהווה מפנה פוליטי חד שישיב את טוניסיה למעגל המאבק בין השלטונות לחוגים האיסלאמיים אחרי שקט שנמשך למעלה מ-15 שנה.

ובבריטניה – הקרב על הניקאב

מעניין לציין כי על רקע המתיחות בטוניסיה, דווקא בבריטניה שם אירעו מתיחויות על רקע דומה בעבר, נשמעו השבוע הצהרות סובלניות כלפי כיסוי הפנים, הניקאב. שרת המיעוטים בריטניה, רות' קילי, הביעה תמיכה בזכותה של האשה המוסלמית ללבוש כיסוי פנים. לדבריה, אין סיבה שלאישה המוסלמית לא תהיה את החירות לבחור האם ללבוש כיסוי פנים או לאו. זאת, בניגוד לעמדת עמיתה ושר החוץ לשעבר, ג'ק סטרו. סטרו, המכהן כשר המקשר בין הממשלה לפרלמנט, אמר כי הניקאב הוא מחסום המונע קשר של פנים מול פנים בין הנשים המוסלמיות לאחרים.

עמדתו של סטרו זכתה לתמיכה מכיוון מפתיע במיוחד – מצד השר לענייני הקדשים במצרים, מחמוד חמדי זקזוק, שאמר כי לבישת הניקאב איננה חלק מההלכה המוסלמית ומדובר במנהג ותו לאו.

אך הצהרות לחוד ומציאות לחוד. ה"דיילי מירור" הבריטי דיווח אתמול כי מורה מוסלמית פוטרה ממקום עבודתה אחרי שהתעקשה ללבוש כיסוי פנים בעת שלימדה את תלמידיה הקטנים בבית ספר יסודי במדינה. לפי הדיווח, הנהלת בית הספר ביקשה מהמורה, עאישה עזמי, להסיר את הניקאב בכיתה לאחר ש"תלמידים התלוננו על הקושי להבין את הנאמר בשיעורי האנגלית שלה בשל העובדה שלא ראו את שפתיה".

הנהלת בית הספר, הממקום במערב יורקשייר, הודיעה למורה כי היא יכולה ללבוש את הניקאב במסדרונות בית הספר ובחדר המורים אך עליה להסירו בכיתה. עזמי סרבה והדגישה כי הניקאב הוא חלק מזהותה התרבותית. בשל כך החליטה הנהלת בית הספר לפטרה מעבודתה. "זהו מצב מעורר גיחוך. כיצד מורה יכולה ללמד אנגלית ילדים קטנים בשעה שהיא מכסה את פניה?" אמרו ברשויות החינוך המקומיות. עזמי בתגובה, החליטה לתבוע את בית הספר בבית הדין לעבודה.