שתף קטע נבחר

החופש לבחור חופשה

מי מאתנו לא חווה על בשרו את טריק האוברבוקינג? דמיינו לעצמכם כמה מתסכל זה יכול להיות אם היעד החלופי אליו הועברתם הוא המלון אותו פסלתם במועד ביצוע העסקה

רישום יתר (אובֶרבּוּקינג) לחדרים בבתי מלון, הנהוג ברבים מהם במטרה להבטיח תפוסה מלאה, הוא רעה חולה המעסיקה מאד את בתי המשפט לתביעות קטנות. רוב רובן של התביעות המוגשות בהם כנגד סוכנויות נסיעות וספקים הן של נוסעים שנשלחו לבית מלון מסוים ומצאו אותו מלא עד אפס מקום. במקרים כאלה רשאי ספק חבילת הנופש, על פי התנאים המצוינים בטופס הזמנת החדר, להעביר את המזמין לבית מלון אחר ובלבד שרמתו תהיה זהה (או גבוהה יותר) לזו של בית המלון שבו אמור היה להתאכסן.

 

תנאים אלו מופיעים בטופסי ההזמנות המוצעות על ידי סוכנויות הנסיעות ומי שרוכש חבילת נופש נדרש לחתום עליהם. שופטים רבים שדנו בתביעות שעניינן רישום יתר מתחו ביקורת קשה על התופעה הזאת וסברו כי היא פסולה וגורמת עוול לנוסעים המוצאים עצמם ברגע האחרון בפתח המלונות חסרי אונים וישע. גם שופט בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, אביחי דורון, שדן באחדות מהתביעות שהוגשו על ידי נפגעי השיטה, חזר וציין בהזדמנויות שונות כי מדובר בנוהל פסול ובלתי תקין.

 

ביקורת זו נחסכה ממנו כשדן באחרונה בתביעה לפיצויים שהגישו הנוסעות ש' ונ' נגד איסתא ליינס, בגין מה שהוגדר כמקרה מיוחד של רישום יתר שגרם עוול ועוגמת נפש.

  

בסיפור הלא שגרתי הזה שהוצג בבית המשפט, נטען כי התובעות ניהלו משא ומתן עם הנתבעת אודות יעד הנופש שלהן, במהלכו הוצע להן מלון בשם "מירקל". אחר שהתובעות ביררו את טיבו הודיעו נ' וש' לנתבעת באופן חד משמעי שאינן רוצות להתארח בו. הן ביקשו לנסוע לנופש ב"קלאב לימרה" ובקשתן אושרה. אולם כשנחתו, מלוות בבני משפחתן, בנמל התעופה באנטליה נודע להן שכל נוסעי הקבוצה מועברים דווקא למלון "מירקל".

 

התובעות, שהועמדו לכאורה בפני הברירה לחזור לארץ, הודיעו על רצונן לעשות כן אך בידי מי שהעמיד בפניהן את האופציה לא היו "הקלפים" המתאימים - לא הייתה לו אפשרות לדעת מתי יהיה מקום לשתי המשפחות בטיסה חזרה לישראל - והתובעות נאלצו להגיע למלון שאותו פסלו מראש.

 

השופט שקיבל את התביעה, חייב את איסתא לשלם לתובעות, פיצוי בסך 17,800 שקל ועוד 600 שקל הוצאות משפט. התביעה נגד השטיח המעופף, שצורפה על יד איסתא כצד ג' לתביעה, נדחתה והשופט חייב את איסתא לשלם לה הוצאות בסך 350 שקל.

 

בפסק הדין כתב כי התובעות עשו חסד עם הנתבעת בכך שתבעו אותה ביחד ולא הגישו נגדה שתי תביעות נפרדות. השופט, שמתח ביקורת קשה על איסתא, ציין בין השאר ש"יפה הייתה עושה לו נמנעה מלהביא מקרה זה בפני בית המשפט, היות שבמצב הדברים המתואר חובתה של הנתבעת הייתה לוודא עם צד ג' שאם יופעל סעיף רישום יתר לא יועברו התובעות למלון אותו ספציפית פסלו מראש" ( ת"ק 11361/05 ).

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים