אקדמיה 2006: יותר למכללות, יותר לביוטכנולוגיה

יותר מרבע מיליון סטודנטים צפויים לפתוח בשבוע הבא את שנת הלימודים במוסדות הישראלים להשכלה גבוהה, לקראת תואר אקדמי. במועצה להשכלה גבוהה מעריכים שבהמשך למגמה בשנים האחרונות, גם השנה יתחזקו המכללות, ואילו האוניברסיטאות יסבלו מירידה ברישום.

בעוד שבשנה שעברה מספר הנרשמים לאוניברסיטאות היה גדול בכ-16 אלף סטודנטים לעומת המכללות, בשנת הלימודים הקרובה ההפרש בין שני סוגי המוסדות יעמוד על כ-12 אלף בלבד. השנה מספר הנרשמים לאוניברסיטאות יורד ב-1.3%, ולעומת זאת מספר הנרשמים למכללות עולה ב-5.3%. אוניברסיטה שדווקא זוכה לעדנה מסוימת היא האוניברסיטה הפתוחה - אליה נרשמו השנה 39,500 סטודנטים, לעומת 38,670 בשנה שעברה (עלייה של 2.1%).

לקראת היום הראשון ללימודים איימו במועצה להשכלה גבוהה בשביתה, וזאת נוכח הקיצוצים במערכת להשכלה גבוהה בישראל אשר "פגעו אנושות ביכולת המחקרית של האוניברסיטאות". אלא שהיום (א'), בתום פגישה שנערכה בין שרת החינוך יולי תמיר, שר האוצר אברהם הירשנזון וועד ראשי האוניברסיטאות, הוחלט על תוספת מיידית של 140 מיליון שקל לתקציב ההשכלה הגבוהה.

בתחילה הציע האוצר תוספת של 100 מיליון שקל, אולם השר החליט להגדיל את התוספת ב-40 אחוז, זאת במקביל להקמת ועדה בין-משרדית שתכין עד ראשית 2007 מתווה לפתרון בעיית התקצוב של האוניברסיטאות. בראש הוועדה החדשה יעמוד שר האוצר וחבר הכנסת לשעבר אברהם (בייגה) שוחט, והיא תצטרך להכריע בין העלאת שכר הלימוד או מתן שכר דיפרנציאלי למרצים וכן להציע מתווה לתקציבי המחקר.

השנה מספר הלומדים לתואר ראשון ושני יהיה גדול יותר ב-1.3% לעומת אשתקד, ומספר הלומדים לתואר דוקטור יגדל ב-3.7%.

מאז הקמת המדינה, מספר הסטודנטים באוניברסיטאות היה במגמת עלייה. אולם, בשנת תשס"ה נרשמה לראשונה ירידה של 0.3% במספר הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות, ובשנת תשס"ו נרשמה ירידה נוספת של 1.1%. בניגוד למגמות אלה, מספר הסטודנטים לתואר שלישי המשיך לגדול בכ-500 סטודנטים מדי שנה.  

מספרם הכולל של הסטודנטים שצפויים ללמוד לתואר ראשון השנה עומד על יותר מ-200 אלף בני אדם (לעומת כ-197 אלף בשנת תשס"ו). לאוניברסיטאות נרשמו 75,850 סטודנטים ולמכללות נרשמו 64,000. אל המכללות להכשרת מורים נרשמו כמעט 21 אלף סטודנטים (ירידה של 2.3% לעומת השנה החולפת).

מספרם של הלומדים לתואר שני צפוי לעמוד בתשס"ז על 42,330 סטודנטים, גידול של 1.3% יחסית לתשס"ו. במועצה להשכלה גבוהה צופים כי באוניברסיטאות תהיה מגמה של התייצבות עם כ-35 אלף תלמידים לתואר שני, ואילו במכללות האקדמיות תירשם עלייה של כ-11% במספר הנרשמים (כ-400 סטודנטים נוספים). 

מנתוני המועצה עולה בנוסף כי כ-48,600 סטודנטים צפויים להתחיל השנה את לימודי שנה א' באחד המוסדות להשכלה גבוהה, נתון הדומה לזה שנרשם בשנת תשס"ו. במל"ג אומרים כי העובדה שלא חל גידול במספר הנרשמים היא ביטוי לקיפאון בקשיים התקציביים בהם נתונה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.

יותר ויותר סטודנטיות ערביות   

במשך כשלושה עשורים רצופים ועד לשנים האחרונות עלה אחוז הנשים הלומדות לקראת תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה. מגמה זו הגיעה לשיאה בשנת תש"ס, כאשר 57.5% מהסטודנטים לתואר ראשון היו נשים. בשנים האחרונות התייצב שיעורן על כ-56%. במועצה להשכלה גבוהה מסבירים שהתייצבות זו נבעה, בין היתר, מהמשך הגידול של המוסדות המלמדים את מקצועות ההנדסה והטכנולוגיה, בהם אחוז הנשים הוא נמוך יותר, וכן מאי הגידול של המכללות להכשרת מורים בהן אחוז הנשים הוא הגבוה ביותר.

גידול מרשים על פני השנים חל גם בהשתתפותן של נשים בלימודים לתארים מתקדמים. בשנת תש"ן חצה שיעורן של הנשים בקרב הלומדים לתואר שני את ה-50%, ובשנת תשס"ה הגיע שיעורן ל-57.3%.  שיעור הנשים בקרב הסטודנטים לתואר שלישי עמד על 19% בתש"ם, עבר את ה-50% בתשנ"ט והגיע ל-52.1% בתשס"ה. 

נתוני המועצה מצביעים על כך ששיעור הסטודנטים הערבים מבין הלומדים לקראת תואר ראשון עדיין נמוך מאוד, אך נמצא במגמת עלייה. בתשס"ה עמד שיעור זה על 10.1% מהלומדים לתואר ראשון, לעומת 7% בתשנ"ו. הגידול בהשתתפותה של האוכלוסייה הערבית נבע בין היתר מפתיחתן של המכללות באזורי הפריפריה. עלייה משמעותית במיוחד חלה בהשתתפותן של הנשים הערביות בלימודים באוניברסיטאות. בעוד שבתחילת שנות ה-90 היוו הנשים הערביות רק כ-40% מבין הסטודנטים הערבים שלמדו לקראת תואר ראשון, בתשס"ה הגיע חלקן כבר לכ-59%.

לאחר תקופה ממושכת של קיפאון, מסתמן בשנים האחרונות גם גידול בשיעור הסטודנטים הערבים מבין הלומדים לתואר שני באוניברסיטאות. בשנת תשס"ה עמד שיעורם של הסטודנטים הערבים הלומדים לקראת תואר שני באוניברסיטאות על 5.5% מהלומדים.

לומדים מחשבים, אבל פחות

מנתוני המועצה לגבי תחומי הלימוד המבוקשים בשנים הקודמות עולה כי במקצועות המתמטיקה ומדעי המחשב ירד מספר הנרשמים משיא של כ-3,650 נרשמים בתשס"א לכ-1,950 בתשס"ה (לפני שנתיים) - נתון שהוא ביטוי מובהק לשינויים הקיצוניים שהתחוללו בענף ההיי-טק בשנים האחרונות. אמנם יש סימנים במשק שמשבר זה חלף, אך הדבר טרם השפיע על שינוי המגמה במספר המועמדים ללימודים במקצועות אלה. 

מספר הנרשמים בעדיפות ראשונה ללימודי רפואה בתשס"ה נע סביב 1,700, נרשמים, בדומה למספרם בתשס"ד. ירידה משמעותית ביותר של כ-550 מועמדים נרשמה בתחום המקצועות העזר-רפואיים, משיא של כ-4,500 בתשס"ד ל-3,953 בתשס"ה. מספרם של המועמדים ללימודי משפטים ירד בתשס"ה לכ-2,200 מועמדים, לעומת 2,400 בתשס"ד.

כעשרת אלפים מועמדים נרשמו ללימוד מקצוע בתחום מדעי החברה בשנת תשס"ה, לעומת 10,940 בשנת תשס"ד. מספר המבקשים ללמוד מינהל עסקים נותר כמעט ללא שינוי יחסית לתשס"ד והגיע לכ-1,650 בתשס"ה. במדעי הרוח ירד מספר המועמדים לכ-5,400 (לעומת 5,800 בתשס"ד).

בשנים האחרונות ניכר גידול משמעותי במספר הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות הקשורים לביוטכנולוגיה. מספרם של הסטודנטים בשנה א' שפנו למקצועות הקשורים לביוטכנולוגיה יותר משהכפיל את עצמו - מכ-1,020 בתשנ"ה ל-2,400 בתשס"ב. בשלוש השנים האחרונות, תשס"ג-תשס"ה, הואט הגידול גם בתחום זה ומספרם של הלומדים לימודי שנה א' בתחום הביוטכנולוגיה התייצב על כ-2,600.

מספר המועמדים לתואר שני ירד באוניברסיטאות בכל תחומי הלימוד פרט לתחומים הבאים: משפטים - בו מספר הנרשמים עלה בכ-7% והסתכם ב-1,760 מועמדים בתשס"ה, המקצועות העזר-רפואיים, שעלו גם כן בכ-7% והגיעו ל-838 מועמדים, ותחום מדעי החברה שעלה ל-4,237 מועמדים (עלייה של 1.8%).