אתה פרפר טיטניום כחול
"אי אפשר להחזיק אותך ביד, אי אפשר לכוון אותך ליציאה, אפשר רק להסתכל, לקוות שלא תהרוס את הכנפיים הכחולות שלך בדפיקות על הקירות לפני שתגלה את החלון", היא כתבה לי והוסיפה: "אף אחד לא רץ אחריך עם רשת"
"לא נכון ולא נכון. את ילדותית בעצמך", הגזמתי בכוונה וטרקתי למיכלי את הטלפון מרוגז.
בבוקר זה יעבור לנו, חשבתי. בבוקר זה יעבור? ומה אם לא?
פתחתי את הכרטיס שלי באתר ההיכרויות. יריתי לתוכו שורות חדשות: "בשלב המשחקים OK? לא עברתי אותו, לא רוצה. מחפש אשה שמבינה שמשחקים זה כיף ומותר לפעמים ליהנות ממשחק טוב". מה מיכלי רוצה ממני? זה מה שיש לי לתת. "מישהי שאוהבת מין, מישהי שלא מחפשת כרגע קשר רציני". הוספתי והלכתי לישון כשאני בעצמי לא יודע, זהו? החלטתי להפרד ממיכלי?
כשקמתי בבוקר פתחתי את האתר וגיליתי שש פניות חדשות. שש פניות מבחורות שנראות בין טוב לטוב מאוד. ההצפה הזאת רק הרגיזה אותי עוד יותר.
"מה קורה פה?" שלחתי דוא"ל לטלי. "אני מקצין את הכרטיס, ורק מקבל יותר פניות? ארבע מהן מצהירות שהן רוצות קשר רציני בכרטיס שלהן ובכל זאת כותבות לי שישמחו להיפגש. מה קורה לכן? אתן באמת רוצות רק מניאקים? מה יש לי לעשות עם שש בחורות? תסבירי לי פעם אחת ולתמיד לפני שאני מתחרפן סופית".
לקח לה בדיוק שעה לענות לי. "חומד, למה אתה חושב שהוצאת את עצמך מניאק? הכרטיס תמים לגמרי. תבין משהו, אנחנו לעולם לא נחשיב אותך מניאק אם תודה שהתנהגת ככזה. במקרה שלך, כשמראש אתה מצהיר על כוונתך, אתה בכלל יוצא מלך. השתתפת באורגיה ובאת בהצהרות 'אני מניאק' - נמחל לך. אמרת 'אני חושב רק עלייך כל היום' והסתכלת על קטלוג אינטימה בשירותים - לך לעזאזל.
"תשמע, אתה בחור מצחיק ומסקרן, זה הכל. יש בך המון כוח והמון שבירוּת. זה מה שמושך בך כל כך. אתה נותן הרגשה של פרפר טיטניום כחול מבוהל שעף בחדר ולא מבין איך לצאת דרך חלון פתוח לרווחה. מצד אחד בחורה מסתכלת עליך ורוצה רק לחבק ולהרגיע את המרוץ המטורף. מצד שני כשרק נוגעים בך מרגישים את הרעד הפנימי של המנוע ואת המכות מכנפי הטיטניום וחייבים מיד לעזוב. אי אפשר להחזיק אותך ביד, אי אפשר לכוון אותך ליציאה, אפשר רק להסתכל, לקוות שלא תהרוס את הכנפיים הכחולות שלך בדפיקות על הקירות לפני שתגלה את החלון.
"אף אחד לא מנסה למסמר אותך בסיכה" (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
אף אחד לא רץ אחריך עם רשת, אף אחד לא מנסה למסמר אותך בסיכה. כל מפגשי הסקס האלה מספקים לך מנוחה רגעית מהפחד שמיכלי תעזוב אותך שוב. מהצורך לקבל אישור שהיא אוהבת אותך. אתה לא צריך לפחד, ברור שהיא אוהבת אותך, ראית פעם כמה יפה נראה פרפר טיטניום כחול?
בוקר טוב חומד, אין לי עצות בשבילך. בסוף אתה תגלה את החלון לבד, וטיטניום זה חומר חזק למדי".
נשמתי לאט, קורא שוב את הכרטיס שלי, מבין שלמעשה אני מתחמק כבר לא מעט זמן מלפגוש בחורות אחרות. גם הניסוח החדש נועד יותר להרתיע מאשר למשוך, כך לפחות חשבתי. לא תיארתי לעצמי שזה יחזור אלי כמו בומרנג.
עכשיו כשנזכרתי בה, הבנתי שגם הסיפור עם כחלילית היה רק כי היא הגיעה עד אלי ולא אפשרה לי להתחמק בתרוצים הרגילים שלי. כל המחסומים האידיוטיים של צעירה מדי, רווקה מדי, רצינית מדי... הכל סתם, כדי לא להודות שבעצם מצאתי כבר את מה שאני מחפש.
בקטע הזה טלי כנראה צודקת, אבל את מיכלי היא לא באמת מכירה. לא כמוני. מיכלי היא המיתולוגית של הרבה יותר מגבר אחד. שורה של אקסים שבורים שוכבת אצלה בארון, אין לה בעיה להשיג את מי שהיא רוצה. אני לא יודע אם היא איתי בגלל שהיא אוהבת אותי, או בגלל שגם אני במידת מה כמוה, בלתי מושג. אם אני אגיד לה בגלוי את מה שאני מרגיש, היא תישאר? יכול להיות שבלי המרדף אחרי היא תרגיש שהיא ניצחה שוב ותלך לחפש משחק חדש. היא אף פעם לא אמרה שהיא אוהבת אותי.
טוב, החלטתי, נמאס לי מהריצה הדבילית הזאת. לא מעניין אותי יותר שהיא לא אומרת את השם שלי, לא מעניין אותי שהיא הסתירה מהמשפחה ומהחברות שלה את זה שאני בכלל קיים. אני לא יודע אם היא אוהבת אותי או את הריצה אחרי. אני הולך להגיד לה מה אני מרגיש, אני הולך להפסיד למיכלי בכוונה, להגיד לה שאני אוהב אותה, שתעשה עם זה מה שהיא רוצה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
