ויזל: תודה על ההצעה, אך לא אהיה נשיא

הסופר האמריקני וחתן פרס נובל לשלום אלי ויזל (78) הודיע אמש (שבת) רשמית שהוא דוחה את ההצעה להתמודד לתפקיד נשיא המדינה. "כן, הוצע לי להתמודד לנשיאות. אמרתי לא כיוון שאינני מתאים לכך. זה מאוד מאוד מחמיא, אך אני סופר ולא יותר מכך", אמר ויזל בתשובה לשאלות עיתונאים במהלך כנס באוניברסיטת סורבון בפריז.

בתשובה לשאלה אם אינו חושב שמועמדותו יכולה לתרום לקידומה של מדינת ישראל, השיב: "נשיא ישראל הוא סמכות מוראלית-ייצוגית, אך הממשלה היא זו שמקבלת את ההחלטות".

קודם לכן אמר לכתב "ידיעות אחרונות" נחום ברנע: "זו משרה של כבוד. אין בה כוח. לכן קשה להגיד לא. בכל זאת, אמרתי לא. אני אוהב את ישראל יותר מדי". וכיצד הגיב לסערה הפוליטית שחולל אזכור שמו? "כל חיי התרחקתי מפוליטיקה".

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אמר בשבוע החולף שהוא בעד מועמד ממלכתי שלא בהכרח יהיה מזוהה עם מפלגה זו או אחרת, רמז עבה לאלי ויזל. עם זאת הדגיש כי יהיה זה לא מכובד מבחינתו כראש ממשלה לעסוק בעניין לפני שקצב מסיים את תפקידו. בתשובה לשאלה על מועמדתו של חתן פרס נובל, אמר אולמרט: "נכון ששמו עלה, אך כרגע אינני עוסק בסוגיה הזו. אמרתי באופן כללי שאני מעדיף שיהיה מועמד ראוי, גם אם הוא לא מהמערכת הפוליטית". 

כניצול שואה, הקדיש אלי ויזל את חייו לשימור זכר הנספים בשואה, פעל במסירות למען הניצולים, ולמען קורבנות מעשי דיכוי בעולם באשר הם. על פועלו נגד גילויי אנטישמיות ונגד גילויי גזענות כלפי קבוצות מיעוט בחברה, ועל תרומתו לקידום זכויות האדם ולחיזוק ערכי הצדק השוויון והסובלנות בחברה, זכה ב-1986 בפרס נובל לשלום.

בתקופת מלחמת העולם השנייה נשלחה משפחתו מרומניה למחנות הריכוז. הוריו ואחותו הקטנה ניספו, בעוד הוא ושתי אחיותיו הגדולות נותרו בחיים. לאחר ששוחרר ממחנה בוכנוולד, עבר לפריז שם למד באוניברסיטת סורבון ועבד כעיתונאי. הוא כתב עשרות ספרים ומאמרים רבים והירצה ברחבי העולם נגד רדיפת עמים, גזעים וקבוצות חלשות בעולם.