מחקר: שילוט גורם לתחושות שליליות

מחקר שנערך לאחרונה בנושא שילוט הדרכים בישראל, העלה תוצאות שעשויות להשמע מפתיעות עבור מי שאינו נוהג לעיתים קרובות, אך מובנות בהחלט לאחרים. תחושות של תסכול, דאגה וחשדנות אפיינו את תחושות הנהגים לגבי שילוט בכבישים בין עירוניים, שביעות רצון נמוכה יחסית בכבישי הצפון, לעומת חלקה המרכזי של הארץ ודרומה. עיקר התחושות השליליות מתבססות בעיקר על עומסי תנועה, תשתית כבישים, שילוט לא ברור ואופן נהיגתם של נהגים אחרים. השילוט בכבישים הראשיים נתפס כטוב יותר, לעומת כבישים משניים. 

מעבר לכך גילה המחקר כי מרבית הנהגים מעוניינים לנווט בכבישים על-פי השילוט בלבד, בלי להיעזר באמצעים כמו מפות. מאידך, מרבית המשתתפים מבינים כי הדבר אינו ישים, ומסכימים כי יש להתייחס בשילוט אל מקומות מרכזיים הנמצאים בכיוון היעד שלהם.

משתתפי הסקר מצפים כי השילוט יכלול: מספרי כביש, מספר קילומטרים ליעד המבוקש וחיצים מכוונים. מעבר לכך הם מבקשים כי השילוט יהיה גדול ומואר, ושניתן יהיה להבחין בו כמה שיותר מרחוק. בנוסף, הסתבר כי הציבור מבקש עקביות בשילוט, עם המשך ההכוונה ליעד מסוים גם במקומות בהם אין פניות או צמתים.

בכניסה למחלפים חדשים, כך משתתפי הסקר, חשוב להציב שילוט בעל ציור או הסבר לגבי מבנה המחלף, ואילו בכבישים מהירים צריך שילוט המציין את המרחק בקילומטרים לתחנת דלק קרובה, למקום בו ניתן לבצע פניית פרסה או מחלפים, במקרה והנהג טעה בדרכו או מעוניין להתרענן.

הצבת השילוט חייבת לאפשר תכנון שינוי נתיב, ועל כן יש למקמו כקילומטר לפני היציאה, ולאחר מכן ביציאה עצמה. עוד דרישה שעלתה מתייחסת להתאמה בין מפות לשילוט קיים בכביש, במיוחד מבחינת מחלפים וכבישים עוקפים שנבנו לא מזמן. לבסוף, משתתפי המחקר ביקשו שלא להעמיס על השילוט מספר פרטים גדול מדי, ולהמנע מציון למעלה משלושה יעדים על-גבי שלט בודד.