מזל טוב הילד בן 18, אופס, מה עם המזונות?

החוק מחייב אבות בתשלום מזונות ילדיהם עד גיל 18, או עד סוף התיכון. פסיקת ביהמ"ש העליון מלפני כעשר שנים קבעה שאב חייב בתשלום שליש מגובה המזונות המקורי במהלך תקופת השירות של הילד בצה"ל. התשלום יכול להיות משולם ישירות לילד, והוא מתייחס רק לתקופת השירות הסדיר

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקיפורסם: 24.10.06 , 09:16

"אני ובעלי לשעבר התגרשנו בגירושים קשים", סיפרה לי מיכל, "ולמרות הכל תמיד חשבתי שלפחות אפשר להגיד לזכותו שהוא אבא טוב. התבדיתי. ברגע שיואב, הבן הבכור שלנו, הגיע לגיל 18 - בעלי לשעבר הפסיק להעביר מזונות עבורו. זה מקומם אותי נורא, הרי הילד לומד עדיין בשמינית. הוא נולד בסוף דצמבר, ותמיד היה הגדול בכיתה. התקשרתי אליו ושאלתי מה זה צריך להיות, והוא הסביר לי שכך החוק קובע. כשאמרתי שהילד עדיין חי בביתי וכל ההוצאות עליו עדיין קיימות, בעלי לשעבר אמר שזו 'בעיה שלי'. נשארתי המומה וחסרת אונים".

ולעומת בעלה של מיכל ישנו מאיר, אותו אני מכירה שנים רבות, שאומר: "אני פראייר, תמיד הייתי. הבן שלי בן 19, ואני עדיין משלם עליו מזונות. כל החברים שלי צוחקים עלי, ואשתי הנוכחית כועסת, אבל מה לעשות, זה הבן שלי, מה ההוצאות שלו פסקו כי הוא הגיע לגיל 18? אני יודע שלא. הוא ג'ובניק, כל יום בבית ועולה לפחות כמו שעלה קודם, אם לא יותר. אז אני משלם, עד שישתחרר מהצבא ויוכל לעמוד על הרגליים".

על פי החוק מחויבים האבות בתשלום מזונות ילדיהם עד גיל 18, או עד סיום הלימודים התיכוניים. פסיקת בית המשפט העליון מלפני כעשר שנים קבעה שאב חייב בתשלום שליש מגובה המזונות המקורי ששילם עבור הילד, במהלך תקופת השירות הסדיר של הילד בצה"ל. תשלום זה יכול להיות משולם ישירות לידי הילד ומתייחס רק לתקופת השירות הסדיר. בתי המשפט אימצו את הפסיקה של בית המשפט העליון ופוסקים מזונות גם לילדים המצויים בשירות צבאי סדיר.

על הילד לתבוע שליש מדמי המזונות

היום, גם ברוב הסכמי הגירושים שנערכים נכללת התייחסות ספציפית לנושא תשלום המזונות מעת הגיע הילד לגיל 18 ועד סיום שירותו הצבאי הסדיר. ומה לגבי מקרים בהם לא נפסק בפסק דין, או בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, שהילד זכאי למזונות גם לאחר גיל 18? כאן אכן מתעוררת בעיה. מכיוון שהחיוב הזה לא מוסדר בחקיקה, על הילד שהפך כעת לבגיר לתבוע את אביו לתשלום שליש מגובה מזונותיו לתקופת השירות הצבאי הסדיר. בפועל, כמעט לא מוגשות תביעות מסוג זה, מכיוון שהילד אינו רוצה לתבוע את האב ישירות.

אגב, הנטל נופל על כתפי ההורה המשמורן גם במצב שהאב משלם את הסכום המבוקש ישירות לידי הילד, מכיוון שרוב ההורים לא מרגישים בנוח לבקש מהילד את הסכום שהוא מקבל לידיו, למרות שסכום זה אמור לסייע במימון כלכלתו.

טוקבק כדורבנות:

כל כך הרבה קטנוניות ורוע / המומה

אני קוראת את התגובות, ואפילו אם נניח שהן מייצגות אחוז קטן מן האוכלוסיה, המצב עגום. כל כך הרבה שנאה. כל כך הרבה קטנוניות ורוע. הרבה טיפשות. חבל מאוד שהגענו לזה, בני ישראל. כל התכונות הלקויות הללו מופגנות גם בוודאי בתהליך הגירושים וגורמות עיוותים, כאב ותשוקה עיוורת "לדפוק את המערכת" או "לא להידפק ע"י המערכת" - על חשבון הילדים שלכם, הווה אומר, על חשבונכם. שכחתם שאתם ביקשתם להוליד ולא להיפך? שכחתם שילדיכם נושאים את המטען (גנטי וסביבתי) שהטמעתם בהם? שכחתם שחתונה היא במפורש הכנה להולדת צאצאים? גם במזונות וגם בהסדרי ראייה, אין מקום לשיקולים זרים זולת כאלה שנוטלים אחריות, מכירים תודה על היותם הורים לילדים - ומתנהגים בהתאם!

פסיקת בית המשפט העליון לא התייחסה למקרים בהם הילד לומד בעתודה ולא משרת בשירות צבאי סדיר. ומכיוון שמדובר בפסיקה ולא בחקיקה, יכול האב לא לשלם מזונות מכיוון שעל פי חוק הוא אינו מחוייב בכך.

לא מכבר ניתנה פסיקה שחייבה אב לשלם מזונות לילדו בזמן לימודים במסגרת העתודה הצבאית. אבל מכיוון שמדובר, כאמור, בפסיקה ולא בחקיקה - אין לראות בכך חיוב גורף שכל האבות צפויים לו. לכל היותר ניתן לראות בכך רוח חדשה המנשבת במסדרונות בית המשפט.

ההמלצה המשפטית: להסדיר מראש

לאור המצב המשפטי הקיים, מומלץ לזוגות שעורכים הסכמי גירושים וכן לאמהות שתובעות מזונות לילדים בהיות הילדים קטינים להתייחס כבר בתביעה המקורית לנושא תשלום המזונות בתקופת הצבא. בהסכם ניתן ומומלץ להסדיר גם שהתשלום ישולם לידי האם ולא ישירות לידי הילד, וכן להגיע להסכמה על גובה החיוב.