לוחמה נוסח רוחמה
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה ביום ראשון את הצעת "חוק הברים" של חברת הכנסת רוחמה אברהם, שלפיה יחויבו הברים בישראל להיסגר עד השעה 2 בלילה. את המשפט דלעיל צריך לקרוא פעמיים כדי להאמין - ואני לא מתכוון לצירוף המבהיל בפני עצמו "חברת הכנסת רוחמה אברהם" - אלא לעובדה שאם החוק לא יתקל בקשיים, תמצאו את עצמכם בקרוב מחוץ לבר בשעות שבהן הכיף רק מתחיל.
מטרת ההצעה, אגב, היא להפחית את מספר תאונות הדרכים הקטלניות שנגרמות על ידי נהגים שיכורים, שחלקן המכריע מתרחש לפנות בוקר, עם שובם של הנהגים-הפושעים מבילוי, שכלל שתייה מרובה. מיד נגיע לעצם העניין, אבל קודם כל יש לברך את חברת הכנסת אברהם על שהתפנתה מעיסוקים חשובים יותר, כמו טיולים ברחבי העולם על חשבון אגרסקו (המשטרה פתחה בחקירה פלילית), או ייעוץ לעמיתותיה הח"כיות בנושא איפור (נושא שבו, אם לשפוט לפי מראה עיניים, היא מתמצאת היטב) והתפנתה לעסוק בחקיקה. עכשיו נותר רק לקוות שיוזמותיה הבאות בתחום חשוב זה יהיו מוצלחות יותר, כלומר, עד כמה שניתן, במגבלות הז'אנר.
ולעצם העניין: החברה המערבית (שמישהו יסביר לרוחמה את הפירוש) מקדשת את חירויות הפרט, כשהרעיון הוא שכל אדם רשאי לחיות את חייו כטוב בעיניו, כל עוד אינו פוגע באחרים. סיגריות הן דוגמא טובה: אף חוק לא ימנע ממך להדליק סיגריה בסיגריה, אבל רוב המדינות המתוקנות - כאלה שבהן לא נבחרים על ידי מרכז הליכוד, קופצים על העגלה הפופוליסטית של קדימה וטסים לחו"ל על חשבון אגרסקו - ימנעו עישון בשטחים ציבוריים כדי לא לסכן את בריאותם של אחרים. הוא הדין לגבי אמצעים אחרים שמעמידים החיים בפנינו כדי לקצרם, כמו מזון שומני, שיזוף קיצוני, דיאטות רעב - ואפילו דברים קיצוניים ממש - כמו חימצון קיצוני של השיער, צביעתו בכל מיני גוונים ומריחת מייק-אפ בכמויות שגורמות לשחקני קבוקי להיראות טבעיים.
במקביל לחירות שמניחה המדינה המערבית לפתחו של הפרט, היא גוזרת עליו עונשים קשים כשהוא מרחיב את חירותו כך שהיא פוגעת באחר. במדינות מסוימות עשוי נהג שיכור שקיפח חיים לקבל עונש ששמור בישראל רק לרוצחים סדרתיים (זוכרים את טוביאס ביצ'ר האומלל מ"אוז", שחטף 20 שנות מאסר על הריגת ילדה כשנהג תחת השפעת אלכוהול?). הרעיון ברור: מצידנו תשתכר עד מוות בבית, בפאב או בכל מקום שבא לך, אבל אם נכנסת שיכור לרכב, ופגעת בחייו של אחר, ייפגעו גם חייך ללא תקנה.
כמובן שאברהם וחבריה המחוקקים האמיצים יכולים היו לעשות פשוט את המתחייב מהסטטיסטיקה המדאיגה של תאונות דרכים בהשפעת אלכוהול, ולהורות על עונש מינימום מרתיע דיו לעבירה שכזאת, תחת העונשים המגוחכים הקבועים כיום בחוק. אבל אז הצעתם היתה נכנסת לקטגוריה הטריוויאלית של "אכיפה וענישה", ולא זוכה לכותרת הסקסית "חוק הברים", שמשכה אליהם את התקשורת (ובכלל זה גם את הח"מ). והרי אצל המחוקקים לא חשוב העניין עצמו, אלא התהודה התקשורתית שהוא מעורר.
ועכשיו, מהרו אל הברים. גם כדי להספיק לשתות משהו לפני שסוגרים אותם, אבל בעיקר כדי לשכוח, ולו רק לכמה דקות, שאנחנו חיים במדינה שבה אנשים כגב' אברהם מנסים לחוקק חוקים טיפשיים שיכבידו עוד יותר על אזרחיה, בעוד שתמיד הם יכולים לעלות על המטוס הראשון של אגרסקו ולהסתלק למקומות נאורים יותר.
לפנייה לכתב/ת 
רחמים, רוחמה, רחמים!
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
