הטכנולוגיה האלחוטית Wimax: תחליף או משלים סלולר?
האם ,Wimax הרשת האלחוטית לטווח רחב, תשלים את הרשת הסלולרית או תחליף אותה לחלוטין?
טכנולוגיית Wimax היא תקן תקשורת אלחוטי לטווח ארוך, מין גירסת על ל-WI-FI הוותיק, שמציגה טווחי תקשורת גדולים פי עשרות מונים. טווח של חמישה קילומטר, למשל, נחשב מציאותי (ויש גרסה למכשירים נייחים, שתגיע גם ל־50 ק“מ).
מעבר לטווח, עמדת שידור יחידה תוכל לשרת אלפי משתמשים בו־זמנית, וכולם יהנו מתעבורת מידע בפס רחב. אבל בין החלום האוטופי לבין המציאות יש עדיין כברת דרך לא קטנה.
כרגע מחשבים יכולים להתחבר לרשת Wimax מהירה רק כשהם נייחים, אבל גירסה “ניידת“ חדשה של Wimax תהיה זמינה עוד השנה ותהווה מקדם משמעותי לטכנולוגיה הזו.
אינטל, נוקיה, סמסונג - כולן תומכות בתקן הפתוח Wimax כאלטרנטיבה לחיבור אלחוטי מהיר לאינטרנט, לצד רשתות הדור השלישי. סמסונג כבר הציגה את מכשיר ה־WiBro הראשון - גירסה קוריאנית לתקן ה-Wimax הנייד. החברה מספקת גם תשתיות לטכנולוגיה הזו, שכבר מושקת בקוריאה.
נוקיה, מצידה, מצפה להתחיל למכור טלפונים בעלי יכולת Wimax כבר ב־.2008 החברה מתכוונת להשתמש ברשת Wimax כשירות משלים עבור גישה רחבת פס, בנוסף לתמיכה ברשתות דור שלישי. ובלשון בני־אדם: פעמים רבות מקבלות רשתות דור שלישי עדיפות נמוכה מול שירותי קול.
כאשר הרשת עמוסה - רוחב הפס הפעיל הזמין עבור כל משתמש יכול לקטון. רשת Wimax יכולה להיכנס אז לפעולה ולספק שירות במקום הרשת הסלולרית המסורתית, להקטין את העומס והעלויות על הרשת, ובמקביל - להגדיל את טווח הכיסוי ורוחב הפס.
זה די דומה למה שעושה טכנולוגיה בשם UMA על תשתית WIFI כיום. UMA בעצם מציעה להשתמש בטכנולוגיית WIFI זולה וזמינה כדי להשלים את התשתית הסלולרית. היא מאפשרת לכל “נקודה חמה“ להצטרף לתשתית הסלולרית ולהרחיב אותה כדי לשפר את הקליטה במקומות שבהם היא נמוכה או כדי להחליף את התשתית. לעומת ,UMA שבנויה להעברת קול ונתונים בקצב מוגבל, Wimax מספקת קצבי העברה שמתחרים בקלות בתשתית הקווית הנוכחית.
לא רק השלמה
אבל Wimax רחוקה מלהיות רק “השלמה“ לסלולר. הטווח הגדול של הרשת מקטין את עלויות הפריסה שלה, וכך היא יכולה לספק שירותי פס־רחב גם לאתרים מרוחקים, שטכנולוגיות אחרות אינן נגישות בהם. בארץ, למשל, נערך בימים אלה ניסוי באספקת שירותי תקשורת לאזורים דלילי אוכלוסיה בנגב באמצעות .WIMAX
גירסת Wimax ניידת תוכל להחליף במקרים רבים את הרשת האלחוטית המקומית. לאו דווקא בבתים או בחברות, שבהם טווח הכיסוי קטן, והגדלה שלו גם לא תועיל וגם עלולה ליצור פרצות אבטחה מיותרות.
בעיר אריאל, למשל, נפרסה לפני שבועיים רשת Wireless Mesh המבוססת על טכנולוגיית .WIFI הרשת מאפשרת שירותים עירוניים מתקדמים, כמו פקחים אלחוטיים, מצלמות וידיאו אלחוטיות וקריאת מוני מים מרחוק, לצד אספקת אינטרנט אלחוטית לציבור ללא תשלום. רשת בקנה מידה כזה דורשת עלויות הקמה ואחזקה משמעותיות ומשאבים רבים. רשת כזו, בטכנולוגיית ,Wimax יכולה להתממש בעזרת כמה נקודות תקשורת בודדות, ובכך הופכת לאתגר הרבה פחות מורכב ושאפתני.
הדרך להטמעת הטכנולוגיה עוברת, כמובן, דרך מכשירים מתאימים - מחשבים, טלפונים, מחשבי כף־ יד, נגני MP3 - כל אלו יידרשו להחליף או להוסיף לתמיכת ה־WIFI שלהם גם תמיכה בתקן החדש. כדי לקבל באמת תפוצה בינלאומית יהיה צורך גם בתאימות תדרים - מה שמסתמן כרגע כבעיה בגלל אילוצי תדרים בארצות השונות.
במקביל לכל זה הולכת ומתפתחת מגמה אחרת, שתופסת את רשת ה-Wimax כמערכת כוללת וגורפת יותר. הגישה הזו נתמכת בעיקר על־ידי מפעילים סלולריים, בראשם ספרינט־נקסטל מארה“ב.
הם מדברים על אימוץ תשתית Wimax כחלופה מלאה לרשתות הדור הרביעי! רשת ה,Wimax- לפי גישה זו, תחליף לחלוטין את הסלולרית. אם המהלך יכבוש את העולם והפריסה תהיה מספיק רחבה ואמינה - יוכלו הטלפונים שיתבססו עליה לספק תקשורת קול, נתונים ווידאו על תשתית יחידה.
העסק לגמרי לא פשוט, ויותר בעיות של תדרים ורשיונות, ותלוי בפרטי התקן המצופה לרשת ה-Wimax הניידת. בכל מקרה, מהלך כזה כבר מזכיר יותר תשתית עבור רשת מסחרית, עצמאית או סלולרית, מאשר תקן פתוח שיוצא כשירות חינם לציבור הרחב.
לפנייה לכתב/ת 
