הלכה לעולמה הקריקטוריסטית פרידל שטרן

הקריקטוריסטית והמאיירת פרידל שטרן נפטרה אתמול (א') בתל אביב. שטרן, הגברת הראשונה של הקריקטורה בארץ, גידלה דורות רבים של מאיירים וקריקטוריסטים אותם לימדה במשך עשרות שנים את יסודות הרישום במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, ירושלים. בחודש ינואר הקרוב אמורה היתה שטרן לחגוג את יום הולדתה ה-90. חברים וקולגות ילוו אותה מחר, ג', בדרכה האחרונה בטקס קבורה שייערך בשעה 13:00 בקיבוץ עינת.

שטרן נולדה בשנת 1916 בלייפציג גרמניה, עלתה לפלסטינה בגיל 20 והתנדבה לצבא הבריטי. מאוחר יותר החלה ללמוד אמנות בבית הספר "בצלאל" ובשנות השלושים לחייה החלה לעסוק באופן מקצועי באיור והיתה לאישה הקריקטוריסטית הישראלית הראשונה שפעלה בארץ ולאורך שנים ארוכות היחידה. את הקריקטורות שלה פרסמה בעיתונות ובכתבי העת המקומיים בהם "דבר", "במחנה" ו"לאשה".

איוריה לא עסקו בפוליטיקה ונגעו בעיקר בסוגיות חברתיות ובינאישיות. לצד פרסומי הקריקטורות איירה ספרים, בולים שהוזמנו על ידי השירות הבולאי וספרים בהם "עלה תאנה", ספר הומוריסטי משובץ ברמיזות מיניות על אדם וחווה בגן העדן. "למעשה כמעט כל הקריקטוריסטים הפעילים בארץ היו תלמידים שלה", אמר יו"ר איגוד הקריקטוריסטים מישל קישקה, "היא היתה הסבתא של כולנו. פרידל היתה מורה מאוד קשוחה אבל קריקטוריסטית שובבה, אנינת טעם ובעלת חוש הומור".

קווים פשוטים. הגאונות שבמינימליזם

קישקה מספר על סדרת כתבות מצוירות שפרסמה בעיתון "לאשה" מדי שבוע. "זה היה מדהים, היא היתה יוצאת לשטח מחופשת פעם לקשישה, פעם אחרת למקבצת נדבות, עולה חדשה או כרטיסנית באוטובוס ואחר כך היתה מפרסמת את החוויות. היא היתה טיפוס מיוחד ויוצא דופן".

בסוף חודש ספטמבר האחרון ערך פסטיבל הקריקטורות הבינלאומי בסן-ז'וסט שבצרפת רטרוספקטיבה לאמנית הישראלית.

קישקה, מיוזמי התערוכה, מספר על ההתרגשות הרבה שליוותה את הנסיעה לצרפת. "חשבנו שלקראת יום הולדתה ה-90 הגיע הזמן שיכירו את העבודה שלה בפסטיבל שהיא נהגה לבקר בו באופן קבוע. זו היתה חוויה מאוד מרגשת. פרידל נראתה כמו ילדה בטיול בת מצווה בחו"ל, היא קרנה מאושר וקיבלה המון פידבקים לעבודות. זו בעצם היתה הפעם האחרונה שראיתי אותה".

הקריקטוריסט והמאייר ניסים חזקיהו היה גם הוא מתלמידיה של שטרן ושותף לנסיעה האחרונה לצרפת. "בלימודים סבלתי ממנה נורא, היא היתה דיקטטורית, אבל מאוחר יותר, כשהפכתי ליו"ר איגוד הקריקטוריסטים, גיליתי את האופי המדהים שלה ופרח ביננו רומן שנמשך עד ימיה האחרונים", הוא מספר, "היא היתה מלאת הומור, והעבודות שלה, שאגב הציגו גם בתערוכת הסקס האחרונה של האיגוד, היו מינימליסטיות, חכמות ושנונות כמוה. היא ציירה בקווים פשוטים עם הרבה חן ותנועה. הגדולה שלה היתה הגאונות שבמינימליזם". חזקיהו, שמגדיר את שטרן "הגברת הראשונה של הקריקטורה הישראלית", אומר כי שיחות רבות ביניהם נסובו על היותה במשך שנים האישה היחידה בתחום. "כיום יש הרבה מאיירות, אבל קריקטורה משום מה נתפשת עדיין כתחום גברי", אומר חזקיהו, "במובן זה פרידל היתה הגימיק שלנו. היתה לה תיאוריה לגבי מיעוט הנשים בתחום והיא טענה שנשים מדברות יותר מגברים ולכן קשה להן לתמצת בכמה קווים רעיון. אפשר להסכים או להתווכח עם זה, אבל זו היתה התיאוריה שלה. היא היתה אישה צעירה עם ראש מדהים. בשנתון שלה היה כתוב 90 אבל היא התנהגה כבת 15".