שרת האינטגרציה השבדית: רעלות גורמות לבידוד

השרה לענייני אינטגרציה של שבדיה הוסיפה היום (יום ה') שמן למדורת הוויכוח הציבורי השורר בימים אלה באירופה בנוגע לאופן ההיטמעות של הקהילה המוסלמית באירופה, וטענה כי הרעלות שעוטות צעירות מוסלמיות גורמות לבידודן.

השרה ילידת בורונדי, ניאמקו סבוני בת ה-37, שמונתה לאחרונה, אמרה בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס כי היא עוקבת בעניין רב אחרי הפולמוס הציבורי שהתעורר בשבדיה ובמדינות נוספות באירופה סביב הדרישה לאסור על רעלות בבתי ספר. "איפה נכתב בקוראן שילדות צריכות לעטות רעלה? זה לא נכתב בשום מקום. המטרה של הרעלה היא לגרום לאישה להסתיר את קסמה מפני גברים", אמרה סבוני, שנמלטה עם משפחתה לשבדיה כשהיתה בת 12. "מטרתה של הרעלה היא לבודד את הנערה מהסביבה", הוסיפה.

במאי קבעו הרשויות בשבדיה כי האיסור שהטיל בית ספר בעיר הצפונית אומיה על לבישת רעלות הוא הפרה של החוק השבדי בנוגע לאינטגרציה. בית הספר עירער על הקביעה, בצטטו את פסיקה בנושא בצרפת, לפיו האיסור על לבוש בעל אופי דתי בבתי הספר אינו מנוגד לחוק האירופי. החלטה סופית בנושא צפויה בשבועות הקרובים.

"מתנגדת לדיכוי"

סבוני מחזיקה בעמדות קיצוניות בנוגע למתן אזרחות למהגרים - ותומכת בין היתר בדרישה שמתן אזרחות שבדית תותנה בהוכחת שליטה מספקת בשפה השבדית. היא גם תומכת בביטולם של בתי ספר דתיים במדינה, וכן בבביצוע בדיקות גינקולוגיות לנערות בגיל תיכון, כדי לנסות ולמנוע מילת נשים.

עמדותיה גרמו לסערה בקרב הקהילה המוסלמית במדינה. ארגונים - בהם ארגון הגג של מוסלמי שבדיה - הפגינו נגד מינויה, וטענו כי הצעותיה "נוטפות איסלאמופוביה". ואולם, סבוני טוענת שלא שמה לה למטרה להתנגד לאיסלאם. "אני מתנגדת לדת מכל סוג, ולנטיות הפטריארכליות שבהן נגועות הדתות הגדולות לעתים", אמרה. "אני לא מתנגדת למהגרים, אני מתנגדת לדיכוי, כגון מילת נשים, נישואין מאורגנים ובדיקות בתולין".

היא הפכה לשרה שחורת-העור הראשונה של שבדיה לאחר הבחירות הכלליות שהתקיימו במדינה בספטמבר, שהובילו להקמתה של ממשלת ימין-מרכז לאחר 12 שנים שבהם שלטו הסוציאל-דמוקרטים במדינה. סבוני, שאינה מוסלמית אף שהיא באה ממשפחה מוסלמית, נדרשה להתאים את עמדותיה הרדיקליות לממשלה המתונה.

בשל הממשלה המתונה, נאלצה סבוני לוותר על כמה תוכניות רדיקליות שגרמו לארגונים מוסלמים להפגין נגד מינויה לקבינט - אך היא נשארה איתנה בהתנגדותה לרעלות, וברצונה לאסור על לבישתן בבתי ספר על ידי נערות בנות פחות מ-15. בבתי הספר בשבדיה לומדים כ-400 אלף תלמידים מוסלמים. מאז 2003, חל בבתי הספר איסור על לבישת רעלות מלאות.

הפתרון: שליטה בשפה ומקום עבודה

כזכור, סוגיית לבישת הרעלות מטרידה מדינות נוספות באירופה, כגון בריטניה ואיטליה. ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, כינה לאחרונה את הרעלות "סמל להפרדה", בעוד שראש הממשלה האיטלקי רומאנו פרודי טען שלא צריך להסתתר מאחוריהן. גם נשיא הנציבות האירופית ז'וזה מנואל ברוסו כינה את הרעלות "מכשול בפני התקשורת".

15 אחוזים מהאוכלוסייה בשבדיה הם מהגרים או בני מהגרים, ולדברי סבוני, רבים מהם מרגישים דחויים. הממשלה החדשה הציעה פתרונות שונים לבעיה זו - בין היתר הקמת מקומות עבודה נוספים, שיפור לימודי שבדית למהגרים והרחבת פעילותם של הארגונים הנאבקים באפלייה. "אני משוכנעת ששליטה טובה יותר בשפה השבדית והיצע נרחב של עבודה יסייעו בצימצום תחושת הניכור והאפלייה", אמרה השרה.