אפילפסיה: קוצב יושתל בילדים וימנע התקפות
אלפי ילדים בישראל לוקים באפילפסיה, כרבע מהם עמידים לטיפול התרופתי הקיים. לחולים האלה יש עכשיו תקווה חדשה: לאחרונה החלו בארץ להשתיל קוצב תת עורי, שבאמצעות שליחת גירוי חשמלי למוח מפסיק את ההתקפים. הילד אף יכול למנוע פרכוסים באמצעות הפעלה עצמאית של הקוצב
מאז גיל 8 סבלה א' (השם המלא שמור במערכת) מהתקפי אפילפסיה. ההתקפים החלו בבהייה, המשיכו בבהלה, ובהמשך הופיעו פרכוסים, ובעקבותיהם 'ניתוקים' ונפילות שגרמו לה חבלות ופגיעות. א' הופנתה לנוירולוגים, ואלה ניסו כל תרופה אפשרית נוגדת פרכוסים. חלק מהתרופות החמירו את הפרכוסים, אחרות הגבירו את תדירות ה'ניתוקים' וגרמו לילדה היפראקטיביות, ישנוניות ועלייה במשקל.
בעקבות ההתקפים אושפזה א' בבית החולים שוב ושוב. לפני כשלושה חודשים הציעה ד"ר ברוריה בן-זאב, מנהלת השירות האפילפטי בבית החולים לילדים ספרא בשיבא, להוריה של א' טיפול חדש באמצעות השתלת קוצב.
חודשיים אחרי הניתוח מדווחים ההורים על ירידה דרמטית בשכיחות הפרכוסים. "הילדה ערנית יותר, מתקשרת ורגועה", מספרת אמה. "אנחנו מגיעים למעקב כל שבועיים ומאוד אופטימיים. מבחינתנו, הטיפול הצליח בגדול".
העצב מווסת את הפרכוס
כאחוז מכלל אוכלוסיית הילדים בעולם לוקים באפילפסיה. אצל רבע מהם הטיפול התרופתי לא יביא להפסקת ההתקפים. הפרכוסים, האשפוזים הממושכים והשינויים התרופתיים התכופים מהווים מעמסה כבדה על המשפחות ועל המערכת הרפואית.
הלוקים באפילפסיה שאינה מאוזנת תרופתית נמצאים גם ברמת סיכון גבוהה למוות פתאומי. בנוסף, הם חשופים יותר לחבלות בדרגות שונות (בשל הנפילות שמהן הם סובלים) ולתופעות לוואי קשות של התרופות.
"הלוקים במחלה עוברים פרכוסים בין פעם אחת לעשרות פעמים ביום", אומר ד"ר שי מנשקו, נוירולוג מבית החולים לילדים ספרא. "התרופות האנטי אפילפטיות גורמות לטשטוש, לדיכוי יכולת החשיבה ולפגיעה בתפקודי הכבד ומוח העצם. כשהחולה מקבל שילוב של תרופות הוא עשוי לסבול גם מפגיעה עורית קשה".
פרכוסים ממושכים, מסביר ד"ר מנשקו, עלולים לגרום גם לפגיעה בלתי הפיכה ברקמת המוח: "הפרכוסים מפחיתים את אספקת הדם למוח, שדווקא בעת ההתקף זקוק ליותר חמצן שעובר בדם. השילוב הזה מחמיר את הפגיעה המוחית, וכשהיא מתרחשת - היא לרוב בלתי הפיכה".
במרכזים רפואיים שונים מבוצעים היום ניתוחים שנותנים מענה לחלק מחולי האפילפסיה שעמידים לטיפול התרופתי - אלה שאצלם ניתן לזהות ולהסיר את המוקד המוחי שגורם להתקפים. במקביל נמשכים המאמצים המחקריים למצוא פתרונות נוספים להפחתה או להפסקה של אירועים אפילפטיים בחולים שעמידים לטיפול.
אחד הגורמים החשובים בוויסות הפרכוסים הוא עצב מוחי שנקרא ואגוס. העצב הזה הוא גורם מרכזי בהפעלת מערכת העצבים העצמונית, שאחראית על קצב הלב ועל פעילות מערכת העיכול, אך יש לו גם תפקיד חשוב בהעברת מסרים שונים למוח וממנו.
כבר ב-1988 החלו לחקור את יכולתו של עצב הוואגוס להפסיק או להקטין את שכיחות הפרכוסים, בשל אזורי המטרה שלו במוח, שנחשבים לאזורים פעילים ביצירת פרכוסים. לפני כמה שנים נמצא שהשתלת קוצב תת עורי, שמקושר לעצב הוואגוס ושולח אליו גירוי חשמלי בעת ההתקף או לפניו, יכולה להפחית את כמות הפרכוסים, את משכם ואת עוצמתם.
מחקרים הוכיחו שהקוצב, ששמו VNS pulse, מביא לשיפור גם במצב הרוח, בתפקוד הקוגניטיבי ובאיכות החיים של החולים. על סמך הממצאים האלה הוכר הקוצב על ידי האיגוד הנוירולוגי האמריקאי כבטוח ואפקטיבי לשימוש באפילפסיה עמידה בילדים ובמבוגרים כאחד.
החולה שולט בהתקף
הקוצב, שגודלו כקוצב לב רגיל, מוחדר בניתוח פשוט יחסית לאזור בית השחי משמאל, מתחת לעור, ומתחבר בעזרת אלקטרודה לעצב הוואגוס. דרך האלקטרודה שולח הקוצב אותות חשמליים למוח. אחרי הניתוח, במהלך מפגשים רציפים במרפאה, מפעיל הרופא את הקוצב בעזרת מכשיר ייעודי, עם עלייה הדרגתית בפרמטרים שונים באופן שמותאם אישית לכל מטופל.
בנוסף, קיימת אפשרות להפעלה עצמית של המכשיר באמצעות מגנט מיוחד
"אצל חלק מהחולים מופיעה לפני ההתקף 'אאורה' (מעין תחושת קור שעוברת בגוף, טשטוש ראייה, אור בוהק או שינוי במצב הרוח - א.ג), והם מרגישים שהוא עומד להתחיל", מסביר ד"ר מנשקו. "במקרה כזה הם יכולים להעביר את המגנט מעל האזור שבו מושתל הקוצב, ואז הוא נכנס לסיבוב פעולה נוסף מיידי ומונע את ההתקף".
בעולם הושתלו עד היום כ-40 אלף קוצבים, כאשר ההתוויות להשתלה הולכות ומתרחבות גם מעבר לטיפול באפילפסיה וכוללות גם דיכאון עמוק עמיד לתרופות והפרעות אכילה שונות. ההתוויות האלה עדיין לא אושרו בישראל.
בחודש מאי האחרון הוכנס הטיפול בקוצב לסל הבריאות הישראלי, ולאחרונה החלו לבצע בארץ השתלה של הקוצב גם בילדים. בבית החולים ספרא כבר בוצעו בהצלחה כמה השתלות, עם תגובה ראשונית טובה של החולים, וגם במרכז הרפואי איכילוב מבצעים את הניתוח. נכון להיום ממתינים להשתלת הקוצב עשרות חולים בטווח הגילים 30-5. את ההשתלה מבצע נוירוכירורג, ואילו את הטיפול הרציף בחולים ובמשפחתם מבצעים נוירולוגים.
כמו כל טכנולוגיה רפואית, גם הקוצב לא פטור מתופעות לוואי. אלה כוללות זיהום באזור הניתוח, צרידות, כאב ראש, שיעול, ריור וחולשה קלה של שרירי הראש. אבל לדברי ד"ר מנשקו, כל תופעות הלוואי האלה נעלמות במשך הזמן.
הכותב הוא רופא מתמחה בביה"ח לילדים 'ספרא' וכתב הבריאות של ynet
