עתיד ה-VOIP
מארק גזית, מנכ"ל חברת Skyvision המספקת שירותי אינטרנט וטלפוניה בלווין, משרטט את עתיד הטכנולוגיה, ואומר מה לדעתו צריכה להיות התערבות המדינה בשוק הטלפוניה המתפתח. ויש לו גם בשורה בשביל "בזק"
"אם הייתי צריך לנבא, הייתי מנבא שתקשורת אלחוטית נייחת וניידת זה יהיה העתיד. עדיין יש הצדקה שלמרחקים גדולים תשתמש בתקשורת כמו סיבים אופטיים. לא חושב שגם בעתיד הרחוק מישהו יחבר בין ארצות הברית לאירופה או לישראל באמצעים שהם שונים מסיבים אופטיים.
"מצד שני, אני מאמין שאם אנחנו מדברים על חיבורים בתוך יבשת או בתוך מדינה, שהן כבר מרושתות, קווי התקשורת ישארו. אבל אנשים יבנו יותר תשתיות כמו Wi-Max לצורך קיצור 'המייל האחרון'. למשל, אם זה תקשורת לווין המיועדת על מנת לחבר ערים מרוחקות. בישראל זה פחות נראה, אבל ארץ כמו קונגו, המרחק בין שתי הערים הגדולות הוא אלף ק"מ בג'ונגל. ולחפור בג'ונגל זה דבר קשה.
"אני חושב שיהיה גם מיזוג בין תקשורת נייחת לניידת. אנחנו כבר היום רואים טלפונים ניידים שפועלים באמצעות GPRS או דור שלוש וחצי, אבל כוללים גם תוכנת Skype ויכולת התחברות לרשת אלחוטית”.
איך המיזוג משפיע על הפעילות חברות בתחום שלכם, אינטרנט באמצעות לווין?
"כמה שיש ללקוחות יותר ויותר יכולות נגישות לאינטרנט. ככה זה מבחינתנו זה יותר טוב. אנחנו מורידים את האינטרנט למרכזי הערים. אנחנו מחברים אנטנת Wi-Max או Wi-Fi. אנחנו רואים התפתחות מאוד גדולה במדינות באפריקה ובאסיה לחיבור באמצעות אנטנה.
"היום, כדי לחבר עיר גדולה לאינטרנט, כל מה שאתה אתה צריך 5 אנטנות לווין, שאליהן תחבר חמישה תרנים של Wi-Max, שיעמוד ברדיוס של ארבעים או חמישים ק"מ, וככה אתה מחבר עיר גדולה בהשקעה מאוד נמוכה וזמן הקמה מאוד מהיר”.
מה לגבי העתיד של התחום?
"זה מזכיר לי את התקופה שכולם דברו על כלכלה חדשה. אני זוכר כנס מאוד גדול והייתי בחור מאוד צעיר והרציתי בפני מנכ"לים מאוד מכובדים. ודווקא כבחור צעיר, אמרתי: 'אני לא רואה שום כלכלה חדשה'. זה נראה לי כמו כלכלה רגילה, זה פשוט נותן תשתית חדשה.
"מבחינתי, אנשים מחפשים את היישום המצליח (Killer Application) הבא. אבל היישום המצליח של VOIP נמצאת איתנו מאז שאנשים למדו לדבר. פשוט התשתית משתנה. אם לפני כן השתמשו בחוטי נחושת, אנשים פשוט ישתמשו בתקשורת VOIP כדי להעביר קול.
"זה מאפשר להשתמש באותה תשתית לצורך יישומים שונים. זה מאפשר לשלב וידאו, קול ואפלקיציות שלא היו אפשריות בעולם של טלפוניה קווית - כמו למשל, טלפונים שעוקבים אחריך או מצלצלים בו זמנית. זה משהו שיצבור יותר ויותר תאוצה”.
מה לדעתך צריך להיות התפקיד של הרגולטור ושל המדינה בכל התחום של טלפונייה אינטרנטית?
"אני מדבר מניסיון שיש לנו בהרבה מאוד מדינות. יש מדינות שבהן הרגולוציה יותר חזקה מישראל, ויש מקומות שהרגולוציה (הפיקוח הממשלתי) יותר חלשה. כל מקום שהמדינה ניסתה לעשות רגולציה, היא פשוט לא הצליחה.
"בטווח הארוך, הניסיון להגן על חברות התקשורת המסורתיות (כמו 'בזק' בישראל, נ.ל.), הוא מובן כי הן שילמו על הרישיון והשקיעו הרבה מאוד כסף, אבל לצערי, זה לא משהו שמצליח לאורך זמן. הרגולטור צריך לפעול להסדרה של הנושא ולא לחסימה.
"לבוא ולבנות קריטריונים איך לקוח יקבל את השירות, כיצד לקוח יכול לסמוך על החברות איתן הוא עובד, ולתת לשוק החופשי לעשות את העבודה.
"וכן, יש פה משהו שהוא קצת לא הוגן כלפי חברות התקשורת הקווית שהשקיעו בתשתיות. אבל עדיין הן יכולות להצליח. יש להן יכולות למכור במחירים נמוכים יותר, יש להן יכולת שירות לקוחות טוב יותר והן צריכות לנצל את היכולות המובנות ולא לסמוך על הרגולטור, כי זה לא מאפשר לשוק להשתחרר”.
