שתף קטע נבחר

 

"אם לא אעבוד, אמות בבית מהר"

ז'קלין עזרן מנקה מטוסים כבר 20 שנה ברשות שדות התעופה. היא מתקשה להבין את האטימות מאחורי מכתב הפיטורים שקיבלה בעודה נאבקת בסרטן. "העבודה היא התרפיה שלי. תנו לי לחיות את מה שנשאר לי בכבוד, אל תהרגו אותי לפני הזמן", היא מבקשת. מכתבי הפיטורים הוקפאו אבל עזרן עדיין חוששת

"העבודה מחזיקה אותי בחיים. אם אני אשאר בבית, אמות מהר מאוד". כך אומרת ז'קלין עזרן, בת 49, עובדת ניקיון זה 20 שנה ברשות שדות התעופה, וחולת סרטן, שקיבלה מכתב פיטורים מעבודתה. עזרן היא אחת מבין 120 עובדים זמניים שקיבלו מכתבי פיטורים לאחרונה. 

 

 

אמש (יום א') אמנם הוקפאו לשבועיים מכתבי הפיטורים, בעקבות פגישה בין שר התחבורה שאול מופז לבין יו"ר ההסתדרות. אבל החשש של עזרן עדיין גדול. היא מגדלת לבדה ילד בן 10, לאחר שעלתה בשנות ה-70 לישראל. לפני כמה חודשים התגלתה אצלה מחלת הסרטן ומאז היא עוברת טיפולים אינטנסיביים. עבורה נקיון המטוסים, מלבד הפרנסה הכרוכה בכך, הוא גם סוג של תרפייה. "בלי העבודה אני אתמוטט בבית. מה הם לא מבינים את זה?" 


עזרן. "מי ידאג לי ולבן שלי לפרנסה?" (צילום: עופר עמרם)

 

מאבקם של העובדים הזמניים של רשות שדות התעופה גרם באחרונה לשיבושים בטיסות בנתב"ג. בית הדין הארצי לעבודה קבע אתמול לפנות בוקר שעובדי רשות שדות התעופה ישובו לעבודה סדירה בנמל התעופה בן גוריון. בשבוע שעבר נאלצה הנהלת רשות שדות התעופה לגייס את העובדים הקבועים כדי לאפשר את הפעלת השדה, אך למרות זאת, נגרמו שיבושים קשים בלוח הטיסות וחלק מהמטוסים עזבו ללא מזוודות.

 

למרות שעבדה שנים ארוכות בניקיון המטוסים, עזרן מעולם לא קיבלה קביעות. "זו עבודה פיזית שלא כל אחת מסוגלת לעשות. כל פעם הייתי עובדת שנה שנתיים, מפטרים אותנו ואחרי שלושה חודשים היינו חוזרות לעבוד. הכל כדי לא לתת לנו קביעות, ושחלילה לא יהיו לנו תנאים. עכשיו הם אומרים אנחנו מפטרים ולא מחזירים אותך יותר".

 

"לפני כמה חודשים", מספרת עזרן, "גילו אצלי את סרטן השד, ובנוסף עברתי ניתוח מעקפים. העבודה היא התרפיה שלי. יש לי 100% נכות, אבל אני חייבת לעבוד בשביל הנפש. חוץ מזה מה אני יכולה לעשות עם 2,800 שקלים שאני מקבלת מביטוח לאומי, ומגדלת ילד? במקום זאת אני עובדת חצי משרה בעיקר בשישי שבת, ומנקה בכל משמרת 6 מטוסים. אבל אין לי דרך אחרת לחיות".

 

אלה ששלחו לך את מכתב הפיטורים יודעים את זה?

 

"ברור שהם יודעים. לפני זה, כשהייתי בריאה, עבדתי שישה ימים בשבוע, בחגים ובשישי ובשבת. כל הזמן הייתי עובדת כדי להתפרנס. עכשיו באמצע השבוע אני עוברת טיפולים כימותרפיים ורק בסוף השבוע אני יכולה לעבוד. עכשיו מה, רוצים לזרוק אותי לכלבים? מי יקבל אותי היום בגיל 49 עם המחלה שלי, מי יקבל אותי? מי ידאג לי ולבן שלי לפרנסה?"

 

"מה אני בסך הכל מבקשת, תנו לי לחיות את מה שנשאר לי בכבוד. לא יותר מזה. אל תהרגו אותי לפני הזמן. כל זמן שאלוהים ייתן לי לחיות, אני ארצה לעבוד. אני רק רוצה לדעת אם אלה שחתמו על מכתב הפיטורים שלי לא רעדה להם היד?"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עופר עמרם
עזרן. "לא רעדה להם היד?"
צילום: עופר עמרם
מומלצים