מי ישמור על השומרים? מאבטחים למען זכויותיהם

ספק אם בישראל קיים מגזר שזכויותיו מופקעות באופן בוטה ושגרתי יותר מעובדי חברות אבטחה וניקיון, רבים מהם דוברי עברית משובשת ומשוללי ידע בסיסי על המגיע להם לפי חוק. פעמים רבות מדי הם מנוצלים על-ידי מעסיקיהם, מפוטרים באופן שרירותי, לא מקבלים את המשכורת הנמוכה ממילא המגיעה להם, ודאי לא נהנים מחופשות בתשלום, תשלומי פנסיה ודמי הבראה - וזכויות נוספות שהחוק מקנה להם.

לאחרונה אמנם דווח על משא ומתן המתנהל בין איגוד חברות השמירה, ההסתדרות והחשב הכללי, על חתימת הסכם עבודה קיבוצי חדש לעובדי ענף השמירה והאבטחה, לראשונה מאז 1972. אולם עד שההסכם ייחתם וייאכף, ובהיעדר ניסיון משמעותי של הרשויות לשנות את המצב המקומם, מנסים עובדי חברות אבטחה להתארגן ולהיאבק בו, לעתים בעזרת ההסתדרות ועמותות דוגמת "קו לעובד". 

"מדיניות של הפרד ומשול בקרב העובדים"

מאבקם של עובדי חברת "צוות 3" המועסקים כמאבטחים במכון ויצמן, בהם תומכים סטודנטים מהמכון ומהפקולטה לחקלאות ברחובות שנרתמו כדי להפגין למענם, הוא דוגמה לניסיונם של השומרים לתבוע את זכויותיהם. לפני עשרה חודשים 60 מעובדי החברה החליטו להקים ועד, לאחר שלעדותם הם נקנסו באופן מופרז כשטעו או חרגו מנהלים, וכן בשל פגיעה בשכרם, אי תשלום על שעות נוספות והיעדר תנאים סוציאליים.

למרות שהנהלת "צוות 3" הכירה בוועד, מאז הקמתו החל "תהליך מסיבי מצד הנהלת החברה והנהלת מכון ויצמן לפירוק הוועד ורמיסתו", כך הם טוענים. "שלושת נציגי העובדים פוטרו מהמכון בזה אחר זה, עובדים ותיקים הוחלפו בחדשים והונהגה מדיניות של הפרד ומשול במטרה לשבור את הוועד".

"שבועיים אחרי הקמתו פוטר החבר הראשון בוועד, ואחריו פיטרו את השני", אומר אוהד רותם, אחד המאבטחים השותפים להקמת הוועד העובד כמאבטח במכון ויצמן מזה כשנתיים וחצי. "אני האחרון שהורחק, ונאלצו להחזיר אותי לעבוד כי הנהלים לא איפשרו מהלך כזה". לדבריו, במכון הבטיחו להקפיד על מילוי תנאי החוזה וההעסקה שחברת האבטחה חתומה עליהם, "אבל בפועל הנהלים כלפי

 העובדים הוחמרו: אסור לשבת במשמרות, מקפידים הקפדה יתרה על כל דבר, אנחנו נדרשים לנעול נעליים מיוחדות. אמנם הוחזרתי לעבודה אבל התנאים שלי הורעו מבחינת השכר".

בהנהלת "צוות 3" אומרים כי "העובדים כלל לא היו צריכים לדפוק על השולחן כדי להקים את הוועד. הסכמנו למהלך ונכנסנו להידברות איתם". בתגובה לטענות על פיטורי העובדים נמסר כי "הדברים חוטאים לאמת. אחד מהאנשים שבהם מדובר עובד במכון למרות שלא ביצע את עבודתו כראוי. עובד נוסף, שסולק לאחר שעבר על נהלי המקום, עדיין מועסק בחברה - אך במקום אחר".

"אין לי מושג מה האינטרס שלהם להפגין", מוסיף שמוליק רזון, ממנהלי החברה. "כל התנאים הסוציאלים שהם דרשו ניתנים להם והם מקבלים את זכויותיהם כחוק". רוזן מציין כי שניים מחברי הוועד אף כתבו מכתבי התנצלות לאחר שהבינו שטעו. 

"המצב ישתנה כשמזמין השירות יתערב". מאבטח (צילום ארכיון: שאול גולן)

"להפסיק את עושק עובדי הקבלן"

"המאבק של עובדי "צוות 3" נוגעת לעובדי קבלן רבים אחרים, לאו דווקא בתחום השמירה", אומרת סימה רמתי, מזכירת האיגוד המקצועי של עובדי השמירה מטעם ההסתדרות. "שיטת המכרזים שמופעלת בישראל גורמת למעסיקים לשלם פחות ופחות לעובדיהם. מוציאים מכרזים במחירי הפסד, ולכן חברות כוח האדם מרשות לעצמן לשלם פחות לעובדים. אנחנו פועלים בוועדות הכנסת כדי לערב את מזמיני השירות בתנאי ההעסקה של עובדי הקבלן".

כך למשל בישיבה בוועדת הכלכלה של הכנסת הסבירה רמתי כי "צריכה להיות אמנה לגבי אחריות למחיר סף במכרזים ומנגנון אכיפה משותף. למזמין השירות

 צריכה להיות אחריות לגבי מה שנעשה בתחומו, זו האחריות שלו לפקח על העובדים ולתת להם את כל מה שמגיע להם. לא יכול להיות שמזמין השירות יתנער מאחריות".

רמתי מוסיפה שמתוך כ-50,000 אלף עובדי השמירה והאבטחה בארץ חברים בהסתדרות 27-30,000 עובדים, שעליהם יכול הארגון להגן בפני המעסיקים. "אני מנהלת משא ומתן לגבי תנאי ההעסקה של העובדים והעמידה בהם מול חברות כוח האדם וגם מול מזמיני השירות.

"המטרה שלנו היא להפסיק את עושק עובדי הקבלן", אומרת הרמתי. "בתקופה האחרונה אמנם ישנה עלייה בהתעניינות בנושא, אך הסוף למצב יבוא רק כשמזמין השירות יהיה מעורב". חברות כוח האדם, לדבריה, מתחילות גם הן לשנות את התנהלותן. "הן מודעות לכך שנושפים בעורפיהן, וגם משרד התמ"ת רוצה לאכוף את זכויות העובדים", היא מסכמת.

"חיים בג'ונגל תעסוקתי". מאבטח בקניון (צילום ארכיון: אלעד גרשגורן)  

אלטרנטיבה אופטימית לענף הנצלני

קואופרטיב "שומר ישראל", שהוקם לפני כארבע שנים בסיוע ההסתדרות, מציע אלטרנטיבה אופטימית למצב העגום של עובדי הענף. 190 איש עובדים במסגרתו, 50 מתוכם בעלי מניות שהתחייבו לעבוד בעשור הקרוב כמאבטחים. "מדובר בתשובה לעובדים הפשוטים ולטובתם", מרחיב מנכ"ל הקואופרטיב אלי בן הרוש. "מניות העסק נתונות בידי השומרים החברים בו, ולהבדיל מוועד עובדים הפועל בתוך חברה קיימת, העובדים בקואופרטיב הם גם בעלי החברה עצמם".

בן הרוש מסביר כי הקואופרטיב שבראשו הוא עומד מתחרה בשירותים שמציעות חברות כוח האדם בשוק, אולם "העובדים שלנו לא מפוטרים כל תשעה חודשים. לכל עובד, בין אם הוא בעל מניה ובין אם הוא שכיר, יש תנאים סוציאליים. תמורת 500 שקל כל שכיר יכול לקנות מניה, להבטיח את עתידו במקום העבודה ולקבל תנאים כמו דמי הבראה, קרן פנסיה, טלפון נייד, פגישות על חשבון הקואופרטיב - כל מה שהחוק מקנה לשכירים".

כמו רמתי, גם בן הרוש קובל על תנאי המכרזים שאינם מאפשרים לספק תנאים הולמים למאבטחים. "אנחנו חיים בג'ונגל והצעת המחיר שלי ושל המתחרים תמיד שונה. כשאני מציע לשלם לעובד 40 שקל לשעה והשני מציע 39 שקל, קשה לי יותר לזכות במכרז. רק כשאני מסביר כמה השומר עצמו מרוויח - אפשר לפעמים לשכנע את המעסיקים".