השר לשעבר אבוחצירא יפצה עובדת ממרוקו

השר והח"כ לשעבר אהרון אבוחצירא מאשדוד ישלם 47 אלף שקל פיצויים לעובדת זרה שהביא בעצמו ממרוקו. כך פסק בית הדין לעבודה בבאר שבע. אבוחצירא דאג לגיורה של העובדת בהליך מהיר, אך משזו ביקשה להפסיק את עבודתה, ביטל אבוחצירא את יהדותה וכתוצאה מכך גורשה העובדת מהארץ בחוסר כל.

מלכה ג'אנם עבדה בביתו של השר לשעבר במשך חמש שנים. היא פגשה את אבוחצירא במרוקו, בעת ששהה שם בביקור. הוא פעל להוכחת יהדותה והביא לעלייתה ארצה. הוא אף פנה לבית הדין הרבני בתל-אביב, שם פסקו כי "המבקשת היא בת לאם יהודיה…". החלטה זאת ניתנה, בין היתר, על סמך עדותו של אבוחצירא בדבר יהדותה. הוא דאג לכל הסידורים הפרוצדורליים מול משרד הפנים, לקבלת אזרחות ישראלית ודרכון ישראלי. הוא אף זה שהחזיק בתעודת הזהות של ג'אנם.

לאחר שביקשה כי שכרה הזעום יועלה, ואבוחצירא סרב, היא ביקשה לעזוב את עבודתה. או אז פנה אבוחצירא אל משרד הפנים, וטען כי מעמדה הושג במרמה. היא נעצרה בעילה של "שהייה בלתי חוקית".

העדויות - לרעת התובעת

עורכי הדין יוסי ארנון ואמיר שלום ייצגו את ג'אנם בפני בית הדין לעבודה בבאר שבע, שפנו לבית הדין כשהיא עדיין היתה בארץ. הם תבעו לשלם לה סכום של למעלה מ-100 אלף שקלים, אך העדויות במשפט לא עמדו לטובתה, בהתחשב בעובדה שלא הכירה כמעט איש מלבד מעסיקיה. היא אמנם העידה על שעות עבודה מרובות בכל יום ועל התשלומים בעד השעות הנוספות שמגיעים לה על פי חוק. אך העדויות לטובתו של אבוחצירא היו רבות יותר.

בית הדין פסק לטובת ג'אנם, והורה לאבוחצירא לשלם לה הפרשי שכר מינימום, דמי הבראה, פיצויי פיטורים וכן את הוצאותיה של התובעת. בפסק הדין נכתב: "משנמצא כי התובעת התפטרה בנסיבות בהן אין לבקש ממנה להמשיך ולעבוד בשירות הנתבע, משלא שולם לה שכר המינימום - אין לחייבה במתן הודעה מוקדמת ומכאן שאין היא חייבת בתשלום דמי הודעה מוקדמת, משלא נתנה הודעה מוקדמת, קודם להתפטרותה וסיום עבודתה בפועל".

בית הדין פסק כי העובדת לא הועסקה במשרה מלאה, למרות טענותיה לפיהן הועסקה שעות נוספות, אך השופט הבהיר כי גם על משרה חלקית זו, לא שילם לה המעסיק כראוי.

"משרד הפנים פעל על פי שיקול דעתו של אבוחצירא"

תחילתה של התביעה בפנייה של המרכז לפלורליזם יהודי לשר הפנים דאז, אלי ישי, ביולי 2002. במרכז טענו כי עולה חשד לאי סדרים חמורים בפעילות המשרד. עו"ד מיכאלי טענה כי מעצרה אינו חוקי בעליל. מנהלת הלשכה האזורית למינהל האוכלוסין באשדוד אף ביקרה את ג'אנם בתא המעצר וראיינה אותה. היא המליצה בדיקה יסודית בפרשה, אך במקום לשחררה מייד הוציא המשרד צו הרחקה מהארץ, וזאת למרות שאזרחותה ישראלית ומעמדה לא בוטל.

במרכז טענו נגד משרד הפנים, כי פעולותיו היו מנוגדות לחוק, כיוון שחוק הכניסה לישראל, מכוחו הוצא צו ההרחקה, אינו חל על אזרחים ישראלים. עוד טענו אנשי המרכז כי אזרחותה של ג'אנם כלל לא נשללה, ולכן יש לראות בצו ההרחקה שהוצא נגדה כמבוטל.

לדבריהם, על פי חוק יש להביא כל אזרח שנעצר בפני שופט תוך 24 שעות, דבר שכמובן לא נעשה במקרה זה. בפנייה למשרד הפנים טענו: "הדבר המטריד ביותר בפרשה זו הוא כי ניכר שמשרדכם פעל על פי רצונו של אדם פרטי אחד. אותו אדם הוא שהביא לעלייתה של ג'אנם ארצה, הוא שדאג להעסקתה במשך שנים והוא זה שהחליט להביא להוצאתה מן הארץ".

בהמשך שוחררה ג'אנם ממעצרה ונערך לה שימוע. משרד הפנים הודה כי מדובר ב"טעות ואי הבנה" וכי היא חופשיה לשוב לביתה.  עו"ד רעות מיכאלי מהמרכז לפלורליזם יהודי סיפרה, כי אזרחותה הישראלית נלקחה ממנה, אך משרד הפנים סיפק לה אשרת שהייה לשנתיים "כיוון שהבינו שיש נסיבות מיוחדות בעניין. אחרי שנתיים לא הסכימו להאריך את האשרה ואילצו אותה לצאת מהארץ".

לדבריה, "ההתנהלות של משרד הפנים היא בלתי נסבלת במקרה הזה. מדובר בקלות בלתי נסבלת שבה אנשים שיש להם קשרים בבית הדין הרבנים יכולים לאשר יהדות או גיור של מישהו, ובאותה קלות לבטל אותו. הביורוקרטיה הזו, וזה שישראל לא מטפלת באנשים שנקלעו למצבים כאלה, היא מחפירה".

מיכאלי הבטיחה שעורכי הדין ואנשי המרכז ימצאו את הדרך להעביר את כספי הפיצויים ישירות לידי ג'אנם, למרות שאינה נמצאת עוד בארץ.