איחוי הקרע בין האיסלאם למערב עובר בירושלים

חוקרים, פוליטיקאים ואנשי דת התכנסו היום (ב') באיסטנבול שבטורקיה, כדי לדון בדרכים אפשריות לשפר את היחסים הרעועים בין תרבויות, ובייחוד בין המוסלמים לבין העולם המערבי. במרכז הכינוס עמד דו"ח שהגיש היום פאנל שבו חברים חוקרים ומנהיגים מתרבויות שונות, שהוקם על ידי האו"ם כדי לבחון את הנושא לעומק.

"הבעיה אינה נעוצה בקוראן, בתורה או בברית החדשה", נכתב בהודעה מטעמו של מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן, שנמסרה בפתח הכינוס. "כבר אמרתי פעמים רבות שהבעייה היא לא האמונה, אלא המאמינים והאופן שבו הם מתנהגים איש אל רעהו". 

נפגעי ההתקפה בבית חנון, בשבוע שעבר (ארכיון) (צילום: רויטרס)

לפי הדו"ח בן 39 העמודים שחיבר הפאנל, שעותק ממנו הופיע באתר רשות השידור הבריטית הבי.בי.סי, אחד הסמלים הבולטים של הפער ההולך ומעמיק בין התרבויות הוא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומחבריו קראו לחידוש תהליך השלום במזרח התיכון.

במסגרת ההמלצות שהעלו חברי הפאנל בדו"ח, ציינו הכותבים כי העולם חייב להכיר במציאות הנוכחית המעצבת את עמדותיהם של מליוני מוסלמים: הסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך והמלחמה באפגניסטן ובעיראק. "עלינו להדגיש את מידת הדחיפות של הסוגייה הפלסטינית, שמהווה גורם משמעותי לקרע ההולך וגובר בין החברה המוסלמית לחברה המערבית", כתבו מחברי הדו"ח.

"עמדתנו היא שבלא פתרון הוגן, מכובד ודמוקרטי לבעיה, המבוסס על רצונם הטוב של כל הגורמים המעורבים להביא לסיום הסכסוך, ייכשלו כל המאמצים - כולל אלה המוצעים בדו"ח זה - לגישור על הפער הבין-תרבותי", נכתב בדו"ח.

הפיגוע במדרחוב נווה שאנן בתל אביב (ארכיון) (צילום: רויטרס)

עם זאת, מחבריו מכירים בעובדה כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו הגורם היחיד והבלעדי למתיחות בין התרבויות. "ישנם גורמים אחרים המעוררים טינה וחוסר אמון - בהם האלימות הגואה בעיראק, המלחמה המתמשכת באפגניסטן, וכן התקפות טרור כנגד אוכלוסיות אזרחיות במדינות שונות. ואולם, להשקפתנו, הסוגיה הישראלית-פלסטינית נושאת ערך סימבולי, והוא זה שמשפיע על היחסים הבין-תרבותיים והפוליטים בין מאמיני שלוש הדתות המונותאיסטיות באופן החורג בהרבה מהגבולות הגיאוגרפיים שלו".

מה לעשות? לעשות!

מחברי הדו"ח מתנגדים לתפיסה הרווחת, לפיה מלחמת תרבויות היא בלתי נמנעת. לטענתם, יש בהחלט מה לעשות בנידון, בעיקר בתחום החינוך והתקשורת, והם קוראים לפעול באופן מיידי, כי הצורך בגישור מעולם לא היה גדול יותר. "אנחנו צריכים לבנות גשרים בין חברות, לקדם דיאלוג והבנה ולגייס את הרצון הקולקטיבי למצוא פתרון לחוסר השיוויון השורר בעולם, שהגיע לשיאו", כתבו מחברי הדו"ח.

אוטובוס שנפגע בפיגועים בלונדון ביולי אשתקד (ארכיון) (צילום: סי"צ) 

הפאנל ציין כי העקרונות שהנחו אותו בכתיבת הדו"ח הם עקרון הרב-תרבוותיות, שלטון החוק, ואכיפה הדוקה של זכויות אדם. הם ציינו כי העוני מוביל ליאוש, לתחושה של חוסר צדק ולניכור. "כאשר לאלה מצטרפות גם תחושות של עוולה פוליטית, הדבר מוביל ליצירת הקצנה. צמצום העוני יוכל להפחית את הגורמים המובילים לניכור והדרה, ועל כן יש לחתור לקראת השגת מטרה זו", כתבו מחברי הדו"ח.

כן ציינו חברי הפאנל כי עקרונות מנחים נוספים הם הדמוקרטיה, וכן תפישה הדוחה מכל וכל את הטרור. "טרור הוא דבר שאי אפשר להצדיקו. כדי לאפשר לממשלות ומוסדות לעצור את הטרור, עלינו לדון בכל המצבים המביאים לעלייתו, ולהכיר בקשר שבין שלום, ביטחון, פיתוח כלכלי וחברתי וזכויות אדם". 

הפאנל הוקם ב-2005 כחלק מיוזמת "ברית התרבויות" של האו"ם. עם מחבריו נמנים נשיא איראן לשעבר, מוחמד חאתמי, וחתן פרס נובל לשלום הארכיבישוף דזמונד טוטו. מלבד האו"ם, נתנו את חסותם לפרויקט ראשי ממשלות ספרד וטורקיה, ש-99 אחוזים מאוכלוסייתה מוסלמית.