יד ראשונה מרופא: ביקור בבנק הזרע
אחרי שחשפנו את המחסור הקיים בבנק הזרע, היינו חייבים לברר את הסיבות. שלחנו את אייל מרקוס, כמעט תורם זרע בעבר, אל הבנק היחיד אולי שנמצא בסוג של מינוס כדי להביא רשמים מצולמים על הדרך בה נעשה התהליך ולברר עם מנהל המקום למה בעצם גברים פוחדים לתרום
בחישוב זריז מצאתי שעד לאותו יום בזבזתי כ-360,000 שקל על מגבות
למזלי, שתי נציגות מובחרות של המין הנשי תפסו אותי לשיחה והתרו בי שלא אעז להפיץ את זרעי תמורת כסף. הן הבהילו אותי בתיאורי זוועה של ילדים שיתדפקו על דלתי באישון הלילה בעוד 20 שנה, ובמרקוסים זאטוטים שיתרוצצו ברחובות בלי שידעו את מי להאשים בשיניים המכוערות שקיבלו בירושה. לקציר הראשון שקבעו לי בבנק הזרע כבר לא הגעתי.
והנה, בשבוע שעבר פורסמה כאן אצלנו כתבה על מחסור בתורמים לבנק הזרע. מסתבר שהחששות שמנעו ממני להפקיד ילדים קפואים, מונעים גם מאחרים לתרום.
יותר ויותר נשים מעדיפות, או נאלצות להסתפק, בתרומות של זרע, בלי שיכירו את הגבר שייצר אותו. אל מול הביקוש הגואה, עקומת ההיצע דווקא לא גדלה, ואנחנו מיהרנו לברר את הסיבות, בלוויית מצלמת וידאו.
לא רק מיעוט הפונים מכתיב מלאי מצומצם. מנגנוני הסינון של המרפאה מפילים בדרך 70% ממי שחפץ לתרום. סדרה של בדיקות ומיונים מאפשרת לפחות משליש מהמעוניינים לעלעל בחוברות הפורנוגרפיות המרוטות שבחדר התרומות.
רובם המוחלט של התורמים מגיע בשביל הכסף. רק אחד התורמים שבשיבא עושה זאת מאידיאולוגיה, והוא מסרב לקחת כסף.
למרות הסכום הנאה שמציעות המרפאות, החשש מדיר רגליהם של רבים מבנק הזרע. ומי יכול להאשימם? איזה תורם היה רוצה שבעוד 20 שנה יתדפק פלוני אלמוני על הדלת, יפער ידיים לרווחה, ויזעק "אהלן אבא". ומי רוצה להסתכן בכך ששני יציריו, בן ובת, יתגלגלו זה לזרועות זו מתחת לחופה, מפאת חוסר הידיעה. הסיכוי של גילוי עריות קרוב לאפס, אך עדיין קיים.
ד"ר מדג'ר מבטל לגמרי את הסיכון לגילוי עריות וטוען כי מעולם לא היה לכך תקדים בעולם. ולגבי האינפורמציה של התורמים הוא מצהיר ש"מי שתורם היום מוגן וחסוי לגמרי. יש חיסיון מוחלט, המחויבות שלנו שלמה ומושלמת ותישאר כך גם בעתיד".
החוק מגן על התורמים, וגם אם ישונה בעתיד, אומר הדוקטור, השינוי לא יחול על מי שכבר תרם.
מנסים לגייס תורמים בבקו"מ
"ערכנו סקר", הוא מספר, "והתוצאות הראו שהנתרמות בכלל לא רוצות שהתורמים יהיו חלק מהילד או שתהיה להם איזושהי שייכות חוקית". במדינות שבהן התירו גילוי פרטי התורמים, הוא מספר, בנקי הזרע כמעט והתרסקו. לכן הוא מבטיח שהפרטים יישארו חסויים לעד. כרגע שמורה האינפורמציה במערכת מחשבים נפרדת ובשרת עצמאי לחלוטין.מעט הגברים שתורמים את הגנטיקה שלהם מסייעים לעשרות טיפולים המתבצעים מדי חודש. כ-20 הגברים התורמים אחראים למספר רב מאוד של הריונות. דבר אחד לא הצלחנו לחלץ מד"ר מדג'ר, אולי הסוד הכמוס ביותר של בנקי הזרע: מהו הגבול העליון? לכמה נשים יכול תורם בודד לתרום? החשש הגדול ביותר הוא שאין גבול שכזה.
במרפאה מנסים לגייס תורמים מכל עבר, ואפילו "מפרסמים" בבקו"מ השכן. מנגנון התרומות עדיין לא חף מכשלים - סינון המועמדים עדיין רחוק מלהיות מושלם והמחוקק לא נתן מספיק כלים כדי להבטיח שהאנונימיות תישמר לנצח. דבר אחד ברור – הביקוש ימשיך לעלות, וקיים צורך אמיתי וכואב למלא אותו. כעת שוברים את הראש בכל בנקי הזרע כיצד להגדיל את מספר התורמים. "בואו לתרום", מבקש ד"ר מדג'ר, "אין ממה לפחד".
לתרומות לבנק הזרע ניתן להתקשר לטלפון 03-5302804, בימים א'-ה', בין השעות 11:00-14:00.
לפנייה לכתב/ת 
