"אל-ג'זירה" מציגה: אתגר לתקשורת המערבית
בהחלט ייתכן שבעתיד הלא-רחוק יבינו עד כמה השבוע הזה היה משמעותי. כי השבוע זה קרה – "אל-ג'זירה אינטרנשיונל", ערוץ החדשות בשפה האנגלית מבית "אל-ג'זירה" הקטארית - עלה לאוויר. לכאורה עוד ערוץ בממיר של מי שמחזיק ברשותו צלחת לוויין מיוחדת, רק לכאורה
לפני עשר שנים בדיוק נשמה "אל-ג'זירה" את נשימותיה הראשונות ולמרות שמדובר "רק" בערוץ לווייני, המציאות השתנתה. קיים אמנם ויכוח עד כמה השתנה אך על דבר אחד כמעט שאין ויכוח – ל"אל-ג'זירה" היתה השפעה על המתרחש באזורינו. כך, למשל, לא פעם קרה שהכוחות האמריקנים תפסו חמושים בעיראק שהגיעו להתנדב למלחמה ב"פולשים האמריקנים" משלל מדינות ערביות ומוסלמיות. בחקירתם הם הודו: "ראינו באל-ג'זירה שיש מלחמה אז באנו להצטרף".
רשת החדשות הקטארית לא פעם הכתיבה קווי עלילה (למשל, היא היתה הראשונה לכנות את ההתנגשות האחרונה בלבנון בשם "המלחמה השישית" בשעה שבישראל עוד התעקשו על "תגובה"), יצרה משברים דיפלומטיים בין קטאר למדינות ערב (המשבר הנוכחי מתנהל עם תוניסיה) ואף עם ארה"ב (שר ההגנה המתפטר, ראמספלד, תקף אותה לא פעם סביב הדיווחים בעיראק וטען שהיא "משדרת תעמולה"). כל זאת, מיותר לציין, שיפר מאד את מעמדה של קטאר באזורנו.
כך, תחנת לוויין אחת יצרה לעצמה מעמד ומוניטין בעולם הערבי ושימשה מודל לערוצים אחרים שבאו בעקבותיה כמו "אל-ערביה". אם את כל אלה הצליחה "אל-ג'זירה" לחולל בעולם הערבי בעשור אחד, למה יכול לגרום הערוץ הלווייני בשפה האנגלית אשר מטרתו היא, בין היתר, לשדר תכנים אחרים למערב?
נראה כי עדות לכוחו של ערוץ זה ניתן למצוא בהחלטה האמריקנית הלא ממש מנומקת למנוע את שידורו באמצעות חברות הכבלים המקומיות. העיתון הקטארי "אל-ווטן" דיווח בהקשר זה כי בתקופה האחרונה הופעלו לחצים גדולים כדי למנוע מאל-ג'זירה להגיע לשוק באמריקני, "אולי בשל סיבות הקשורות בקו העריכה של תחנת האם, שבכירים אמריקנים התלוננו מספר פעמים על אופן הכיסוי שלה את האירועים באפגניסטן ובעיראק". "היינו במגעים איתם אולם ישנה החלטה שלא לשדר אותם. מעבר לכך איננו מעוניינים להגיב", אמרה בהקשר זה דוברת "קום-קאסט", אחת מחברות הכבלים הגדולות בארה"ב, ג'ייני מוייר. נראה אפוא כי בארה"ב לא שכחו לרשת החדשות הקטארית את העובדה שהיא משדרת לא פעם, בשידורים מיוחדים, את קלטותיו של אוסמה בין לאדן וחבר מרעיו, וכן את העובדה שכתבה באפגניסטן, תייסיר עלוני, הורשע בספרד על קשריו עם "אל-קאעידה".
עורך הגיליון השמרני "אקיוריסי אין מידיה ריפורט", קליף קינסייד, העריך באוזני "א-שרק אל-אווסט" כי מה שהיה בערבית הוא שיהיה באנגלית. "איננו רואים שום הוכחה לכך ש'אל-ג'זירה' באנגלית תהיה שונה בהרבה מהערוץ בערבית, שכן שניהם מממונים על יד אותו המקור ובעלי אותה פילוסופיה עריכתית", הוא אמר. על העיתונאים הזרים שהביאה התחנה החדשה הוא הוסיף: "לאמיר קטאר יש מספיק הכנסות מכספי הנפט שמאפשרים לו לקנות את מי שהוא רוצה. הוא רוצים פנים של אנשי תקשורת מערביים כדי להקנות להם מהימנות".
אגב, לצופים האמריקנים הפוטנציאלים אין ממש סיבה לדאגה. מי שברשותו צלחת לוויין פרטית בארה"ב (וישנם לא מעט כאלה) יוכלו לקלוט את שידורי התחנה, שגם כך מתארגנת להעלות את שידוריה לרשת האינטרנט לטובת הצופה האמריקני כבר בחודשים הקרובים. גורם בתחנה הוסיף בהקשר זה כי הם אינם ממהרים להרים ידיים וכי אפשר שבתוך שנה הם יצליחו להיכנס לכבלים בארה"ב ובתוך חצי שנה לבריטניה.
המטרה: אלטרנטיבה ל-CNN ו-BBC
בנוסף לכל זאת, ב"אל-ג'זירה" מתגאים בכך שבעצם השקתו של הערוץ באנגלית היא הופכת לתחנת החדשות הראשונה בעולם המתפתח שנכנסת לתחרות עם ערוצים עולמיים כמו CNN ו-BCC. מנהלה הבריטי של התחנה, נייג'ל פרסונס, אמר על כך: "אנו רוצים להיות הקול של מי שאין להם קול בעולם". וכדי להיות "הקול האחר" בעולם שפך האמיר של קטאר הררי מזומנים. דיווחים שונים הצביעו על כך שהאמיר של קטאר העמיד תקציב של כמיליארד דולרים להקמת התחנה וכי תקציבה השנתי, שיגיע מממשלת קטאר, יהיה כמאה מיליון דולרים.בהודעה שפירסמה השבוע התחנה נאמר כי ההערכה היא ששידוריה יגיעו לכ-80 מיליון בתי אב ברחבי העולם. התחנה, שמשדרת כעת 12 שעות ביממה ותעבור לשידורים מסביב לשעון בראשית 2007, אכן מנסה להציג תכנים אחרים ממתחרותיה במערב. היא מחזיקה ארבעה אולפנים גדולים בדוחא (הראשי, כמובן), לונדון, וושינגטון וקואלה-לומפור, ועוד כעשרים משרדים ברחבי העולם, כאשר בכוונתה להציג גם חדשות אחרות מהעולם כמו למשל מאפריקה, אמריקה הלטינית ועוד. לפיכך, אין זה פלא שבתחנה מעריכים שמרבית צופיהם יהיו דווקא מאסיה, אפריקה ואירופה, שם פריסת צלחות הלוויין גדולה יותר.
אולם מעבר ליכולות הטכניות, מה יכולה התחנה לחולל? ראשיה, כאמור, אינם מסתירים את כוונתם לשדר "תכנים אחרים" מהמערב ולהתחרות ראש בראש עם רשתות החדשות המערביות הגדולות. לצורך כך הם גייסו עיתונאים ידועי שם במערב כמו סר דיוויד פרוסט, ריז ח'אן ואחרים משלל התחנות האמריקניות והבריטיות, ממש כפי שטען קינסייד. בבריטניה כבר טענו היומונים כי הערוץ החדש לא יהסס לשדר את תמונותיהם של החיילים הבריטים ההרוגים בעיראק. ואכן, פרסונס, למרות אזרחותו הבריטית, הודה שלא יהסס לשדר זאת. "הערוץ לא ימנע מצופיו את המראות של נוראות המלחמה וזאת למרות הכאב שהדבר עלול לגרום לצופים", הוא אמר.
קהל היעד: כמיליארד דוברי אנגלית
"המטרה כאן היא היכולת להביא את החדשות הטובות והשקופות ביותר", אמר העיתונאי הוותיק ממוצא יהודי, דייב מראש, מי שעבד עד לא מכבר ב-ABC וכיום נמנה על צוותו של הערוץ החדש. "בכמה היבטים אל-ג'זירה באנגלית תהיה רחוקה מרחק ניכר מאחותה הערבית. תחנת האם מתמקדת בחדשות המזרח התיכון ומופנית לציבור דובר הערבית ואילו אל-ג'זירה באנגלית שואפת למשוך את תשומת ליבם של כמיליארד דוברי אנגלית ברחבי העולם ושל כל צופה שרוצה לראות מראה אחר של החדשות היום. אנו מקווים שהיא תהפוך למקור הלא-מערבי הראשון שיקרא תגר על העליונות העולמית של CNN ו-BBC".ואכן, יום השידורים בראשון כבר סימן את השינוי בטון הדיווח שרבים הורגלו אליו. או, כפי שכינה זאת כתב העיתון "א-ספיר" הלבנוני: "החיבור שבין קליטת התרבות של הצופה המערבי לבין השאיפות של האזרח הערבי לא היו דבר פשוט במהדורה הראשונה. פלסטין תפסה את המקום הראשון בחדשות. הצופה הערבי, שהובטח לו שינוי בדרך הטיפול בבעיותיו, נחרד מכך שהפתיח דיבר על הרוג בצד הישראלי אחרי נפילת טיל מרצועת עזה. אולם כבר כעבור כמה שניות הובהר שההרוג מהצד הישראלי עומד מול 350 קורבנות בצד הפלסטיני בעזה. עוד הובהר כי זהו הטיל הראשון שנורה לכיוון ישראל זה שישה חודשים. אלו הן תוספות שעל פי רוב נעדרו מהמסכים בעולם".
יצויין כי ביום השידורים הראשון התראיין לתחנה המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, ודבר זה לא נעלם מעיני רבים. "הרושם שקיבלתי (מיום השידורים הראשון) הוא שהם די הוגנים עם ישראל. לא רק שהם לא מציגים אותה באור שלילי, הם שידרו ראיון עם שמעון פרס וכן קטעון קצר על נבחרת הכדורגל שלהם", כתב העיתונאי המצרי איסנדר אל-עמראני בבלוג שלו באתר "ערביסט".
"הם עשו ניסיונות ברורים מאליהם למצב את עצמם מחוץ למערב. כך למשל הם אמרו ש'הצהרתו של טוני בלייר על איראן עשתה את הכותרות במערב', ומייד אחר כך ציינו שהאיראנים אינם שמים לב לכך כלל. זאת אסטרטגיה מעניינת אך היא לא תמיד תשכנע. ככלל, יש לי תחושה שלערוץ הזה יש פוטנציאל להיות הרבה יותר טוב מאשר הערוץ המשעמם והחסר האמצעים BBC World או הערוץ התפל CNN International. הם מתמקדים בנושאים אחרים במקום הערוצים הקיימים ועוסקים בנושאים הגדולים, כמו איראן, מזוויות אחרות. לא ראיתי עוינות עמוקה לישראל או למערב למרות ההאשמות, ובאופן כללי הם מאד מקצועיים. בואו נקווה שהם ימשיכו באותה הדרך. המבחן הגדול שלהם יהיה כשהם יצטרכו לכסות את המשבר האזורי הבא".
החשש: השפעה על מוסלמים ברחבי העולם
לא לחינם העולם בוחן מקרוב את תכניו של הערוץ החדש. רבים, ובכלל זה בישראל, סבורים כי כשם ש"אל-ג'זירה" בשפה הערבית היה מדורת השבט לדוברי הערבית, יצליח הערוץ האנגלי להיות המכנה המשותף, "האומה", של המוסלמים שאינם דוברים ערבית בעולם. החשש הוא מהשפעתו על קהילות מוסלמיות בצפון אמריקה, מערב אירופה ואפילו אסיה ודרום אפריקה. האם הוא אכן ישפיע בכיוון זה וישתלב היטב בתיאוריה של "התנגשות הציביליזציות"? אולי עוד מוקדם לדעת, אבל התנגשות ציביליזציות מיניאטורית כבר אירעה במערכת "אל-ג'זירה" בין הכתבים הזרים למוסלמים.
היומון "אל-קודס אל-ערבי" דיווח השבוע מפי מקור במערכת בדוחא כי ישנה "התנגשות ציביליזציות בין העובדים הערבים בערוץ הערבי לבין הרוב דובר האנגלית בערוץ החדש. זאת, לאחר שאותם הבריטים והאזרחים המערביים בילו זמן רב בבארים ובמלונות והתנהגו בדרך בלתי הולמת. צריך להבהיר להם את הרגישויות בחברה הערבית והמוסלמית".
ומשפט לסיום על ה"זווית הישראלית": נראה כי בישראל יצטרכו לעכל מהר מכולם את השחקן החדש בזירה. התחנה הערבית כבר הוכיחה שיש לה כוח עצום. תחנה נוספת באנגלית תהיה אתגר גדול אף יותר למסבירים הישראלים שייזרקו מעתה למים סוערים יותר מאי פעם. מי יודע, אולי עוד יתגעגעו בירושלים לאופן הסיקור של ה-BBC.
