דו"ח: 40% מהעולים נושרים מבתי הספר

בקואליציה לנוער עולה בסיכון טוענים כי 40 אחוזים מהתלמידים העולים נושרים מבית הספר. לעומת זאת הנתונים של משרד החינוך שונים לחלוטין - בין 16-22 אחוזים מהתלמידים לא מסיימים את הלימודים.

בדו"ח של הקואליציה לנוער, שיוצג היום (יום ב') בכנסת לרגל יום זכויות הילד הבינלאומי, עולה כי תופעה של נשירה סמויה מוגדרת כאי נוכחות בשיעור, ולא בשל מחלה, בתדירות גבוהה של עד פעם ביום. כ-80 אחוזים מקרב העולים שנשרו מבית הספר דיווחו על היעדרות בתדירות הנעה בין פעם ביום לפעם בשבוע בתקופה שקדמה לעזיבת המוסד החינוכי. נתון זה ממחיש את ההשערה כי נשירה סמויה מובילה בהכרח לנשירה גלויה.

המעקב אחר נתוני העולים נערך במהלך קיץ 2006 והוא בחן את תופעת הנשירה הגלויה והסמויה של נוער עולה מחבר העמים ממערכת החינוך. הסקר בוצע בשלושה יישובים, בהם ריכוזים גבוהים של נוער עולה: לוד, פרדס חנה ואשדוד. הנתונים נאספו באמצעות 128 שאלונים מובנים לבני נוער שהתחלקו לשתי קבוצות – קבוצת תלמידים עולים וקבוצת נושרים עולים. בנוסף נשאלו הורים, ורואיינו 21 אנשי מקצוע. כמו כן נעשה ניתוח של דוחות, רשומות סטטיסטיות ומחקרים העוסקים בנשירה. הסקר אומנם בוצע על קבוצה קטנה יחסית, אולם ממצאיו הקשים מחייבים התייחסות של משרד החינוך ובדיקה מקיפה יותר.

הנושרים מבית הספר ציינו שהסיבות לעזיבת בית הספר היו בגלל שהם לא הרגישו בנוח להגיע לבית הספר (2.89 מתוך סולם של 5). גורם חשוב נוסף היה יחס המורים. הנושרים העולים ציינו בממוצע את היחס השלילי של המורים כגורם לאי הגעתם לבית הספר. בנוסף מרבית התלמידים והנושרים ציינו, שנאמר להם לפחות פעם אחת לא להגיע לבית הספר, לרוב עקב אירועי אלימות או הפרעות.

רואים עצמם כרוסים ולא כישראלים

גורם נוסף שמשפיע על אחוז הנשירה הוא השפה. רוב בני הנוער העולים מעדיפים לדבר ברוסית, יתרה מזאת רוב בני הנוער הנושרים מעדיפים גם לכתוב ולקרוא ברוסית. מהדוח עולה כי לקרוב ל-70 אחוזים מהנושרים העולים יותר נוח לדבר ברוסית, לעומת 65 אחוזים בקרב התלמידים העולים שהמשיכו בלימודיהם. ל-68.5 אחוזים מהעולים שעזבו את בית הספר יותר נוח לכתוב ברוסית מאשר בעברית, לעומת 39 אחוזים מהתלמידים העולים הלומדים בבתי הספר. לדברי מחברי הדוח, הדבר מעיד על הבדל ברמת ההשתלבות התרבותית והלשונית בין התלמידים העולים לנושרים, ומהווה הסבר אפשרי לקושי של הנושרים להשתלב במערכת החינוך.

בנוסף גם הזהות של התלמידים העולים בבית הספר, משפיעים על אחוזי הנשירה. גם התלמידים העולים וגם אלו שהגיעו לארץ מחו"ל ונשרו מבית הספר, רואים עצמם באופן מובהק יותר כ"רוסים" מאשר כ"ישראלים", זאת ללא קשר לוותק שלהם בארץ. גם למבנה המשפחתי יש השפעה על אחוז הנשירה, לפי מחברי הדוח. 30 אחוזים מהעולים שנשרו מבית הספר באים ממשפחות בהן ההורים גרושים ו-20 אחוזים מגיעים ממשפחות חד-הוריות.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה "אנו יכולים להתייחס אך ורק לנתונים הרשמיים הנמצאים בידינו ולא לנתונים אחרים".

בתגובה לנתונים אומר יו"ר הוועדה למעקב אחר תלמידים עולים, ח"כ זאב אלקין (קדימה): "הנתונים מוכיחים פעם נוספת עד כמה קשה מצבם של תלמידים עולים במערכת החינוך בישראל. זוהי נורת אזהרה עבור משרד החינוך, שבמקום לתגבר ולחזק את הטיפול בתלמידים אלה, מתכנן בתקציב 2007 קיצוצים נרחבים עוד יותר".