ניצחון לירוקים: לופוליאנסקי נגד תוכנית ספדיה

תפנית חשובה במאבק בתוכנית ספדיה לבנייה במערב ירושלים: ראש עיריית ירושלים, אורי לופוליאנסקי, החליט להקפיא את תוכנית ספדיה לפיתוח מערב העיר ולשנות את סדר העדיפויות בסוגיית קידום העיר. 

לופוליאנסקי הודיע שבכוונתו לבקש מהמועצה הארצית לתכנון ובנייה - שאמורה להכריע בנושא בקרוב - להקפיא את התוכנית ובמקום זאת, החליט לקדם שורה של תוכניות מגירה חלופיות בשכונות אחרות של ירושלים. השבוע נפגש לופוליאנסקי עם נציגי הגופים הירוקים, המתנגדים לתוכנית, בניסיון לגבש עמם קואליציה רחבה שתתמוך ותקדם את התוכניות החלופיות, בתמורה לגניזתה של תוכנית ספדיה.

בין המברכים על ההחלטה גם חבר הכנסת לשעבר, עמרי שרון, שכיהן בכנסת הקודמת כיו"ר השדולה למען איכות הסביבה. שרון הגיב להחלטה ואמר: "זו הוכחה אמיתית שמאבק נחוש לפעילות מוצדקת יכול להביא לתוצאות טובות. אני שמח מאוד על ההחלטה של ראש העיר וחושב שהוא עשה טוב". 

היו"ר הנוכחי של השדולה הסביבתית, ח"כ מיכאל מלכיאור, חיזק את החלטתו של לופוליאנסקי ואמר כי "חיזוק לב העיר ושמירה על השטחים הפתוחים מסביב לה, זה הדבר הנכון עבור ירושלים. אני שמח על ששיתוף הפעולה בין ארגוני הסביבה וחברי הכנסת הצמיח את האווירה המתאימה לגניזת התכנית".

רענן בורל, ראש אגף סביבה בחברה להגנת הטבע, בירך גם הוא על ההחלטה ואמר כי "מדובר בהפתעה טובה וחשובה. טובה - כי עד היום ראש העירייה לא התבטא ביחס לתוכנית, וחשובה - כי לעמדת ראש הרשות, בכל מאבק ציבורי ,יש משקל רב מאוד. אינני רואה איך מישהו יוכל להתעלם מעמדת ראש העיר. אני לא יודע מה הביא לתפנית אבל אם אני צריך להעריך - זה 'הצונאמי הציבורי'. אין הרבה תוכניות חשובות שזכו לתהודה ציבורית של כ"כ הרבה גופים".   

עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים הן שהניעו את קידומה של תוכנית ספדיה. המועצה הארצית לתכנון ובנייה דרשה מהעירייה הבהרות שונות, לקראת החלטתה על עתיד התוכנית. על פי ההערכות, הכרזתו של לופוליאנסקי צפויה להביא גם לנפילתה של התוכנית במועצה.

משה ספדיה תכנן בנייה עירונית מסיבית ברוב השטחים הפתוחים שסופחו לירושלים ממערב ב-1992. שטחה הכולל של התוכנית הוא כ-26,600 דונם, עליהם מתוכננת הקמתן של יותר מ-20 אלף יחידות דיור. התוכנית אמורה היתה לחבר את יישובי מערב ירושלים למקשה אחת, למחוק את הגבעות החשופות וליצור רצף טריטוריאלי ש"בולע" בדרך חלק מיישובי עוטף ירושלים. התוכנית הושקה לפני כעשר שנים, בשנת 1996 ומאז מתנהל סביבה מאבק עז. 

יזמי התוכנית ותומכיה הציגו אותה כפתרון הכרחי לבעיות שמהן סובלת ירושלים בגבולותיה הנוכחיים. לטענתם, הבנייה החדשה תחזק את ירושלים, בעיקר משום שעתודות הקרקע לבנייה למגורים בתוך העיר אוזלות.

נצחון לירוקים  

ההחלטה להקפיא את התכנית מהווה נצחון לגופים הירוקים, המנהלים מאבק עיקש כנגד התכנית. לטענתם בנייה מסיבית באזור וכביש טבעת מערבי יבתרו את הנוף ויוליד שפכי עפר, זיהום ורעש שישנו את פני הנוף בצורה בלתי הפיכה. 

דוברת החברה להגנת הטבע בירושלים, ענת אסל, אמרה בתגובה כי "ארגוני הסביבה בירושלים מברכים על החלטתו האמיצה של ראש העירייה, ונענים לקריאתו להקמת צוות משותף לגיבוש תוכנית בינוי אלטרנטיבית בתוך העיר ולחיזוק העיר פנימה."

קשת המתנגדים לתוכנית רחבה, ומנתונים שהתקבלו במשרד הפנים עולה כי הוגשו למעלה מ-16 אלף התנגדויות לתוכנית. ההתנגדויות הוגשו על ידי 14 חברי כנסת, פרופסורים ואנשי אקדמיה, ארגונים סביבתיים וחברתיים ואלפי אזרחים.

השדולה הסביבתית והשדולה למען ירושלים בכנסת קראו בכנסת להקפיא את התוכנית ולמנות צוות שיבדוק את נושא עתודות הבנייה. סיעות העבודה, ישראל ביתנו, המפד"ל ומרצ החליטו סיעתית להתנגד לתוכנית. כ-50 ח"כים מכל סיעות הבית חתמו על עצומה ברוח זו.