בזכות גרמני נחוש: אנשי דת מוסלמים נגד מילת נשים

"זהו מהפך היסטורי", אמר ל-ynet רודיגר נברג, לוחם זכויות אדם מגרמניה, שדאג לכך שאנשי הדת המובילים באיסלאם הסוני יגנו את תופעת מילת הנשים. ביוזמתו כינסה אוניברסיטת אל-אזהר בקהיר כנס בנושא, שבסיומו כתבו 20 אנשי דת: "אסור שמוסלמי יפגע במוסלמי. לכן, המילה חייבת להיחשב כתוקפנות פלילית נגד המין האנושי". הכנס נערך בחסות הממסד הדתי המוערך ביותר בקרב הסונים, ובתמיכה מלאה של משרד הדתות המצרי. נשיא האוניברסיטה והפרשן הדת הסוני המקובל ביותר בימינו, השייח יוסוף אל-קרדאוי, נטל אף הוא חלק בארוע. 

כל 11 שניות מתבצעת בעולם מילה של אשה, שהיא למעשה השחתה של איברי מינה. כך הופכות בכל יום 8,000 נשים לקורבן של מנהג עתיק יומין, שאמור "לשמר את מוסריותן ולהבטיח את נאמנותן" של הנשים, לדברי נברג. כשליש מהילדות שעוברות את הטקס המחריד הולכות לעולמן עקב דימומים או זיהומים קשים, שמתפתחים לאחריו. 

המנהג האכזרי נפוץ במיוחד באפריקה ובקרב חברות מוסלמיות. מטבע הדברים קשה מאוד לדעת במדויק כמה נשים נופלות קורבן לאלימות זו, אך להערכת האו"ם כ-60% מהנשים בצפון עיראק וכ-23% מנשות תימן חוות את הזוועה. באפריקה נפוצה גם "מילת הפרעונים", בה נחתך איבר המין כולו, להבדיל מהטקס הנפוץ יותר, בו נחתכים רק חלקים ממנו.

נברג הסביר: "לבנות האלה לוקח 30 דקות להטיל שתן, והווסת שלהן אורכת כשבועיים". כשהן מתחתנות, בעליהן נאלצים "לפלס" את דרכם על מנת לקיים יחסי מין, "או באמצעות יחסי מין אכזריים או באמצעות סכין".

נברג, שאינו משתייך לשום זרם דתי אך מתבטא בחיוב על דת האסלאם, נתקל בתופעה לראשונה כשיצא לטיול אופניים במדינות העולם המוסלמי. "במדבר דנאקיל באתיופיה התוודעתי לראשונה למילה של ילדה. הזדעזעתי. הסבירו לי שהדת מחייבת את מילת הנשים, אבל ידעתי שזה לא נכון".

מאז לחם בנחישות כדי לשים סוף למנהג. יחד עם בת זוגו הוא הקים ארגון קטן בשם "Target". בעזרת שבעת חבריו לארגון הוא כבר יכול לרשום לזכותו התקדמות רבה בנושא, שמתירה את מאמצי האו"ם בנושא הרחק מאחור. זאת לאחר שהצליח לשכנע את סולטאן עלי מירא, מנהיג הסונים במדבר דנאקיל, שמילת הנשים נוגדת את עקרונות האסלאם. "מאז אותו דיון, שקיימו 60 חכמי השבט, קיימת חובת דיווח על מילה והיא הוצאה מחוץ לחוק", הסביר נברג בגאווה.

בעזרת משרד החוץ הגרמני מאמציו נחלו הצלחה גם במקומות אחרים: בג'יבוטי גינו השייחים את המנהג, ובמאוריטניה ביקשו ממנו להפיץ את הפתווא, פסק ההלכה החדש, בקרב הבדווים בעזרת שיירת גמלים. "אנחנו הגרמנים הלכנו עם 14 גמלים במדבר, וחילקנו ביניהם 70 דגלים שעליהם כתבו את הפתווא, כדי שיפסיקו לימול את בנותיהם", סיפר נברג.

פסיקת חכמי הדת טרם ריגשה את העולם המוסלמי. "יידרש עוד זמן רב עד שמנהג כה עתיק ייעלם", מעריך הפרופסור מוחמד שמא מהחוג לאסלאם באוניברסיטת אל-אזהר. למרות הקביעה הנמרצת של אנשי דת חשובים כגון קרדאוי, הבעיה עדיין רחוקה מפתרון.

בקרב הסונים אין ממסד דתי מרכזי שמסוגל לכפות את דעתו על כלל הציבור, ולכן נשאר הנושא פתוח לפירוש אנשי דת מכל הזרמים. בעבר כבר התקיימו כינוסים רבים בנושא, אך מעולם לא הצליחו אנשי הדת לגבש עמדה אחידה. פרופסור שמא מספק הסבר מאכזב מדוע הפעם, ביוזמת נברג הגרמני, זה דווקא כן הצליח לראשונה:" פשוט לא הזמנו את אלה שחולקים עלינו".

נברג מעט יותר אופטימי: "בעולם המוסלמי יש צורך אדיר לדון בנושאים האלה, אבל אין תרבות דיון בנושאים רגישים. כשמישהו מבחוץ שואל שאלות בצורה מכובדת ורגישה, ניתן להוביל שינויים חיוביים. זו הזדמנות לאסלאם להצטייר בצורה אחרת, ולא בדרך בה מייצגים אותו מחבלים קנאים".