התרשמות: המסחריות החדשות של פיז'ו

כשאני יושב גבוה-גבוה במושב הנהג של פיז'ו בוקסר החדש, אח תאום לפיאט דוקאטו וסיטרואן ג'אמפר, אין לי ברירה אלא להרגיש כמו נהג מקצועי. או קיי, לא כזה שפותח את היום במקצה בחינה לצמיגי מירוץ חדשים, אלא כזה שלוקח את הקפה השחור באיטיות וחשק, ובזמן שהדיזל מגרגר לו קצת מתחת לבית, מתעורר ליום חדש של עבודת חלוקת סחורה. כזה שחשובה לו שימושיות, מרחב וקלות הטענה, ופחות הידיעה אם בדף הנתונים מצוינים 100 או 120 כ"ס מרביים למנוע. נהג שמשתמש בכלי עבודה שהוא במקרה גם מכונית, לא כדי להגיע מ-א' לב' תוך חווית נהיגה.

וזו גם בדיוק התכלית של הבוקסר, דור חדש לשיתוף פעולה ארוך שנים ויוצא דופן בין פיאט ופיז'ו-סיטרואן. שני הצדדים פיתחו ומייצרים את המסחריות הללו במשותף, ללא הבדלים מכניים כלשהם. ואם תחליפו ביניהם סמלים, תצליחו לעבוד גם על מומחים מוטוריים גדולים. ושוב, זה מכיוון שהייעוד הוא עבודה, לא אישיות ומקוריות. זו גם הסיבה שנציג פיז'ו לא מתנצל, ואומר בלי למצמץ שהבוקסר זהה לחלוטין לדוקאטו של פיאט. ההבדלים, הוא מסביר, הם רק באבזור שמציעה כל יצרנית. 

פיז'ו בוקסר. תכנון של פיאט ופנים שקשה לעכל (צילומים: רועי צוקרמן) 

היופי בעיני המתבונן

הבוקסר החדש - אם להיות סופר פוליטיקלי-קורקט והוגן - הוא רכב שונה. מיוחד. נראה אחרת משאר המסחריות. אתם יודעים מה? בואו ונגיד את זה פעם אחת ודי - הוא לא ממש יפה, זאת אומרת, די מכוער. עד כדי כך שקשה שלא להעריך את המעצב על התעוזה. רק בפגישה המי-יודע-כמה שלי עם בוקסר גדול ממדים ואדום במיוחד, אני מצליח להתרגל למראה שלו. ואתם צודקים, זה לא אמור להפריע למר ישראלי ברחובות הצרים של דרום תל אביב. אבל בכל זאת.

לעומת זאת, תא הנוסעים - שבגרסה מסחרית מציע מקום לאחד או שניים לצד הנהג - מעורר הערכה מיידית. תנוחת הנהיגה נוחה ורבת כיוונונים - כולל להגה הגדול. הקונסולה נראית טוב, כל המתגים ממוקמים היטב. מצוין עבור שעות רצופות של נהיגה, ומציג עדות ברורה לאחריות של פיאט על התכנון, החל בלוח המחוונים, דרך ידית ההילוכים, המתגים השונים וגוון הפלסטיק האפור. חבל רק שאיכות ההרכבה לא משכנעת. בעיקר מדובר באי-הקפדה שמייצרת מצדה קרקושים ורעשים מיותרים בזמן הנסיעה. נקווה שמצב זה ישתפר עד לנחיתה בישראל.

מימין: אקספרט, בוקסר גבוה, בוקסר רגיל

ובכל זאת, יש מנוע. מדובר ביחידת כוח גמישה ונעימה בנפח 2.2 ליטר, עם ביצועים שלטעמי לפחות, נראים כמספקים ויותר עבור רכב מסוג זה. מהתרשמות קצרה יחסית ניכר כי יחידת ה-120 כ"ס תספק את כולם, למעט במצבים ממש חמורים של העמסה כבדה במיוחד. כמה יעמיסו? נפח הטענה של שמונה עד 17 מטר מעוקב, או משקל כולל של עד ארבעה טון.

אקספרט, אבל לא בעיצוב

ואם חשבתם שהבוקסר מוזר, חכו עד שתפגשו את האקספרט. האח של סיטרואן ג'אמפי (היחיד שהגיע לישראל עד עתה מבית לובינסקי, מצב שישתנה בדור החדש), מציג חרטום ארוך ופגוש בולט באופן משונה. אלא שמבט לתא המטען מגלה שלא כל הגלולות מרות, וכאן ניתן למצוא נפח הטענה גדול ונוח בהשוואה לדגם היוצא. גם המידות גדלו, עם אפשרות להטעין עד שבעה מטר מעוקב בגרסה המוגבהת החדשה. הגרסאות הרגילות מציעות חמישה או שישה מטרים מעוקבים ואפשרות לשאת עד 1,200 ק"ג, לעומת שלושה וארבעה מטרים מעוקבים ו-1,000 ק"ג בעבר. 

חידוש חשוב נוסף - תודות למתלי אוויר מאחור, הצליחו מהנדסי פיז'ו (שאחראים למסחרית הקטנה בשת"פ עם פיאט) להנמיך את האקספרט כך שיתאים לחניונים מקורים. המתלים הללו, שמוצעים בתוספת תשלום, יאפשרו גם הנמכת או הגבהת המרכב להטענה קלה בלחיצת כפתור.

פיז'ו אקספרט. תתעלמו מהחרטום, ומדובר ברכב מסחרי איכותי

בהשקה, הוצעו להתרשמות גרסאות 1.6 ליטר עם 90 כ"ס וחמישה הילוכים, או 2.0 ליטר עם 120 כ"ס ושישה הילוכים. בתחילה, בחרתי בגרסה החזקה שתשווק גם בישראל, וקיבלתי מנוע גמיש, שקט ובשרני, שנותן תחושה בטוחה ומבטיחה. לכך תורמות פעולת בורר הילוכים נעימה ומדויקת ומצמד קל יחסית, שיסייעו בנהיגה יומיומית. בכבישי צרפת לא הייתה בעיה לעמוד גם בקצב של תנועה מהירה מהמקובלת בישראל. לתחושה הנעימה מסייעים תנוחת נהיגה כמעט-כמו-במכונית, סביבת נהג איכותית ומצוידת למדי (בחלקים שהגיעו ברובם מסיטרואן C3 ו-C4), ונוחות נסיעה ברמה גבוהה - לפחות על כבישים אירופים סלולים היטב.

חבל רק שהחלק האחורי אינו מעורר ביטחון רב בכל הנוגע לרמת הנוחות שתציע המכונית. אם בדגם המסחרי זה ברור, ונובע מההתאמה לנשיאת משקל רב, בגרסת הנוסעים זה מעורר תחושת אי נוחות - תרתי-משמע - מסוימת. מגרסת ה-1.6 ליטר, עם הספק מרבי של 90 כ"ס, התרשמתי פחות לטובה. בעיקר בגלל מנוע רועש, אך גם עקב יכולת דינמית לוקה בחסר, בעיקר בסעיף ההאצה, אך גם עקב פעולת תיבת הילוכים לא מרשימה.

סביבת הנהג באקספרט לא תבייש מכונית משפחתית

תעמיס לי

התרשמות ראשונית, בכבישים לא מוכרים וגרסאות שעשויות להיות מהודרות מאלה שישווקו אצלנו, מגלה שתי מסחריות מהוקצעות. אם נתעלם מבעיות האיכות בבוקסר ההדגמה, ומביצועי גרסת ה-1.6 של האקספרט (שממילא לא תגיע אלינו), נגלה שני כלי עבודה ראויים.

ניכרת כאן השקעה בנהג, שהוא עיקר העניין כמובן. אם לקוחות פוטנציאליים יצליחו לעכל את המראה המיוחד, קשה לראות מדוע השניים לא יצליחו. אחרי הכל, התחרות העיקרית שלהם תהיה מבית - בדמות הג'אמפי והג'אמפר של סיטרואן, והסקודו והדוקאטו של פיאט.

רק מה יהיה המחיר? בלובינסקי עדיין לא יודעים לספר לנו, נוכח שינויי המיסוי וביטול חלק מתמריצי הבטיחות שהונהגו עד עתה. גם המעבר לתקן אירופי, לפיו מסחריות קלה תוגבל למשקל של עד 3.5 טון לרישיון נהיגה רגיל, עשויה לפגוע. ימים - ופקידי האוצר - יגידו.

הכתב היה אורח חברת פיז'ו