טו קול פור סקול
מה קורה כששמים פרחח מזדקן באוניברסיטת נברסקה? התוצאה היא "טומי לי הולך לקולג'", אחת מסדרות הטלוויזיה הכי מהנות שיש. אור אלתרמן צפתה בגבר עם הקסם הכי גדול בעיר
סדרת הריאליטי "טומי לי הולך לקולג'" עלתה לאוויר לפני למעלה משנה ברשת NBC וב-VH1. הסדרה, בת שישה פרקים בני שלושים דקות, עוקבת אחר מאמציו של המתופף וחבר הלהקה "מטלי קרו" ללמוד בקולג', וזו אחת מפיסות הטלוויזיות המהנות ביותר שהיו אי פעם ושמשום מה טרם שודרה בארץ.
למרות שהוא נראה בשנות העשרים שלו, מכוסה בקעקועים, שיער פרוע, נעלי אולסטאר לא תואמות (אחת אדומה ואחת שחורה) וחיוך דבילי קבוע על שפתיו, טומי לי הוא בן 42, גרוש פעמיים ואב לשניים. בגיל 19 הקים את להקת "מוטלי קרו" וכמעט בן לילה הפך לכוכב. לימודים בקולג' לא ממש השתלבו בסיבובי ההופעות העולמיים שלו.
אז אולי זה משבר גיל העמידה, אולי זו הרצון שלו לגרום לאמא להיות גאה בו, וזה בטח לא קשור לטיימינג המושלם בו יצא האלבום שלו "Tommyland: The Ride", שבגללם החליט לי להוכיח לעולם שהוא לא רק סקס, סמים ורוקנרול. לי, שגם מככב וגם הפיק את התוכנית, כנראה נהנה מחווית הריאליטי הזו, ומיהר להשתתף גם השנה בתוכנית ריאליטי נוספת "רוק סטאר: סופר נובה" של CBS.
במסגרת "טומי לי הולך לקולג'" מגיע הפרחח המזדקן לאוניברסיטת נברסקה ואף אחד מצוות המרצים בה לא מתכוון לעשות לו חיים קלים בזכות הקעקועים או הקלטת. הוא משתתף בסמסטר שלם במהלכו הוא נאלץ להתמודד עם בחנים, מבחנים ושיעורי כימיה משעממים.
ההפקה, שקצת מרחמת על כוכב הרוק ומתערבת לא מעט במהלך העניינים, מסדרת לו חונכת שנראית כמו הדבר הכי קרוב לנשותיו לשעבר (התר לוקלייר ופמלה אנדרסון) שניתן היה למצוא בנברסקה: בלונדינית, שופעת וחייכנית, שבאמת מנסה להכניס לקודקוד שלו מעט ידע אקדמי. לו, כצפוי, קצת קשה להתרכז.
אבל הסדרה הזו היא לא על מערכות היחסים הנרקמות בין לי לסביבה שלו, גם לא על חשבון נפש עמוק שהוא עורך עם עצמו בגילו המתקדם. זו בסך הכל סדרה קלילה, לא מתיימרת, על בחור שבא לעשות קצת שיגועים בבית ספר. וטומי לי הוא דוגמה חיה לבחור שהוא "טו קול פור סקול". רק בפגישות עם נשיא האוניברסיטה טומי לי הקשוח הופך בשניות לילד מבויש ונבוך עד כדי כך שממש קשה לתאר אותו כרוקר המטורף שהוא.
אבל המבחן האמיתי של לי ואחד הרגעים המרגשים בסדרה הוא המבחנים לתזמורת המצעדים של האוניברסיטה. לי מגיע לבחינות ובטוח שהוא עובר אותן בלי לירוק פעמיים. אבל המתופף שניגן שירים שלמים כשהוא תלוי באוויר והפוך לגמרי בהופעות של "מוטלי קרו", לא מצליח לעמוד בקצב של הגיקים מהתזמורת. איזה באסה שאחד החוקים בתזמורת זה שאסור לקלל. לי המתוסכל לא מתייאש ומבלה לילות וימים באימונים עם ילדים שמנסים להכניס אותו לקצב המצעד. לי לא מרים ידיים, באופן מפתיע גם לא על חבריו לתזמורת המתנשאים עליו.
והנסיונות האלה, שנוגעים באמת בכבוד המתופף, מעידים על הסדרה כולה: כי גם אם היא שיטחית, מבוימת, ערוכה, מלאת מניפולציות והתערבות בלתי נפסקת של הצוות - בטומי לי עדיין יש משהו כן לחלוטין שמצליח לגבור על כל השאר. נראה שהוא באמת רוצה להצליח, להרגיש שייך למקום הכל כך זר הזה. הוא לא נתלה בדמות הסלב שלו, הוא לא מסתתר מאחורי הקעקועים, והוא באמת מתאמץ לעבור את זה כמו כולם ובמינימום נזקים. הפוך לגמרי מהחיים האמיתיים שלו.
הסדרה לא זכתה לביקורות אוהדות במיוחד בארצות הברית. אמרו עליה שהיא סטריאוטיפית, מיותרת ואמיתית כמו הגוף של אשתו לשעבר. אבל למי אכפת? יש שם את טומי לי, אחלה גבר עם קסם ענק.
עוד דברים שרואים משם:
הכי חד, סורקין
השלב הבא באבולוציה
לפנייה לכתב/ת 
טומי לי. רוצה דיפלומה
צילום: איי פי
מומלצים
