ילד בן 4 מחפש צדק

זה קרה במאי 2005. הוריו של א', בן 4, מדרום הארץ, החלו להבחין כי הוא מתנהג מוזר. ההורים סברו תחילה כי הדבר קשור ללידה המתקרבת במשפחה, אבל מהר מאוד הבינו שזה לא הענין. האם מספרת ל-ynet: “מילד מלא ביטחון ושמחת חיים הוא הפך להיסטרי. הוא התחיל לסבול מנדודי שינה ולהגיע אלינו למיטה בלילה כשהוא בוכה, אחרי שהרטיב במיטה. הוא החל לסבול מהתקפי זעם וחרדה ואיבד שליטה על הצרכים. הוא אמר שכואב לו הטוסיק, אבל לא העלתי בדעתי שבזה מדובר". במקביל, קיבלה האם שיחת טלפון מהגננות של הילד, שדיווחו לה על התנהגות דומה בגן.

א' חשף בפני הוריו את מה שעבר עליו חודשיים לאחר שבוצעו בו המעשים, כאשר שמע שהוריו מתכוונים להזמין את אשתו של החשוד לביתם. האם: "הוא סיפר שמישהו עשה לו כואב בטוסיק ובאיבר המין. בהתחלה הוא לא הסכים לומר את השם שלו, אלא רק סיפר שהוא לקח אותו לשירותים. אחרי שהוא סיפר שהוא הכאיב לו, הוא הסכים לומר את שמו בפחד ובחרדה היסטרית. הוא תיאר את הריח שלו, את הבגדים שלו. הוא סיפר הכל בשקט בשקט. סיפר גם על מקרה אחר באותו מקום כשהוא שיחק על העץ ואז החשוד בא לשחק איתו. א' אמר לי: 'לא שיחקתי איתו, כי ידעתי מה הוא רוצה לעשות לי, אז לא הלכתי איתו וברחתי'".

"כשהוא סיפר לנו הוא התחיל לחקות את קולו המאיים כשהוא אומר לו שאסור לספר, לא לאבא ולאמא וגם לא לסבתא. הוא גם כל הזמן הזכיר שיש לו אקדח. האקדח הזה יצר אצלו חרדה קיומית איומה".

בעקבות חשיפת הדברים הגישו ההורים תלונה במשטרה והילד נחקר לאחר מספר שבועות על ידי חוקרת ילדים, שבפניה שיחזר במדויק את הארועים. בין היתר הוביל אותה לתא השירותים שאליו לקח אותו החשוד. אבל האיש הכחיש במשטרה את הטענות נגדו - ושוחרר. ואז הודיע אחד השוטרים להורים כי אין כוח אדם לחקור את המקרה כי "כולם עסוקים עכשיו בהתנתקות".

התיק הועבר לפרקליטות מחוז דרום מבלי שהגננות נחקרו וגם לא עדים שהיו במקום בזמן שהחשוד הוביל את הילד לתא השרותים. הפרקליטות החליטה לסגור את התיק מחוסר ראיות. בפברואר השנה הגישו ההורים ערר על ההחלטה. עד היום, 9 חודשים, טרם התקבלה תשובה בעניין. לפני כחודשיים הם הגיעו למרכז נגה למען נפגעי עבירה, שם פנו לפרקליטות בשם המשפחה וערכו עבורה השלמות לצורך הערר בפרשה.

"הציבור חי באשליה"

ד"ר דנה פוגץ', ראש מרכז נגה בקריה האקדמית אונו, מספרת: “ההורים פנו אלינו, לאחר שהופנו על ידי הפסיכולוגית שמטפלת בילד. צריך להדגיש שהיא מאמינה לילד באופן מוחלט, דבר שהוא משמעותי ביותר. היא הפנתה אותם אלינו בשל תחושת

 חוסר האונים של המשפחה שרצתה להבין למה התיק נסגר. אנחנו רואים הרבה מאוד תיקים שנסגרים בגלל שבחקירת ילדים הרבה פעמים ילדים לא מדברים ולא נותנים מידע. פה זה מקרה יוצא דופן של ילד שמדבר ולכן כל כך חשוב שיעשו מירב מאמצים לברר את העובדות".

ואילו האם אומרת היום בכאב: “לצערי הרב, אחרי מה שעברנו, אנחנו יודעים שהציבור חי באשליה. גם הפרקליטות וגם המשטרה נותנות יד לדבר הזה ולנו כבר אין הכוחות להתמודד. אני לא מתפלאה שאנשים מחליטים לא להתלונן ושומרים על דברים כאלה בשקט, כי מדובר בהתעללות כפולה. אתה מרגיש מטומטם מול הגורמים שאמורים לעזור לך - ומתמודד גם עם הסביבה שאומרת לך שהילד מדמיין וממציא".

ד"ר פוגץ' מזהירה: "אנחנו יודעים שאדם שפוגע בילדים לא פוגע רק בילד אחד, ולכן אני מצפה שבמקרה כזה המשטרה תפעיל את כל הכוחות האפשריים כדי למנוע פגיעה בילדים נוספים. ואם שוטר אומר להורים שלא חקרו כי היו עסוקים בהתנתקות - זה מקומם, כי המשמעות היא שייתכן ויש ילדים נוספים שנפגעו ונפגעים בגלל מחדלי המשטרה. אני קוראת למערכת לא למהר ולסגור תיקים כאלה, אלא לחקור אותם כראוי”.

הפרקליטות: אין די ראיות

דוברת מחוז דרום במשטרה אמרה בתגובה כי "בבדיקה שנערכה עולה כי עם קבלת התלונה נפתח במשטרה תיק פלילי, נגבו עדויות של עדים ומעורבים כולל חקירת החשוד. תיק החקירה שכלל עשר עדויות הועבר לפרקליטות אך נסגר על ידם מחוסר ראיות".  

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "תלונתו של הקטין ועדותו כפי שנגבתה על ידי חוקרת הילדים, נבדקו לעומקם על ידי פרקליטות מחוז דרום אשר החליטה שאין די ראיות על מנת להעמיד את החשוד לדין. בשל רגישות העניין ביקשה הפרקליטה המטפלת בתיק להיפגש עם הורי הקטין על מנת להסביר להם את ההחלטה אולם לא קיבלה כל תשובה בנושא מצידם.

"רק לאחר הגשת הערר, הסכימו הורי הקטין להיפגש עם הפרקליטה שטיפלה בתיק, ואף ביקשו לצלם ממנו חומר. התיק הועבר למחוז הדרום לצורך פגישה אשר התעכבה מסיבות שונות. כעת התיק הוחזר לטיפולה של מחלקת עררים ועדיין לא נקבעה החלטה בעניין".

בהקשר זה הוסיפה ד"ר פוגץ' כי "החוק קובע מפורשות שהחלטה בערר צריכה להינתן בתוך שישה חודשים לכל היותר כדי למנוע עינוי דין במקרה זה".

המעוניינים לקבל סיוע ממרכז נגה יכולים לפנות לטלפון 03-5666618