חיסון לשפעת: לא ממש יעיל, אפילו מסוכן
השבוע התבשרנו שהחיסונים לשפעת, שמיועדים לכלל הציבור, הגיעו סוף-סוף. משרד הבריאות מיהר לפרסם פנייה לציבור הרחב לבוא ולהתחסן. אלא שסקירת מחקרים חדשה טוענת שאין טעם, שיעילות החיסונים מוטלת בספק, ושבעצם גם בטיחותם לא נבדקה יותר מדי. ומשרד הבריאות? שם מתעקשים שהחיסונים טובים לבריאות
לפני כחודשיים וחצי נסע נדב ירושלמי עם רעייתו לבילוי בירושלים. בדרך חזרה, כשכבר היו כמעט בכניסה למושב שקף שבחבל לכיש, שם הם מתגוררים, הוא עצר פתאום את המכונית. "אני לא מרגיש טוב", אמר לאשתו, יצא והקיא. כשהבחינה אשתו שהכרתו מתערפלת, היא הזעיקה ניידת טיפול נמרץ. הצוות הרפואי הספיק להעלות אותו אל תוך האמבולנס ולהושיבו, ואז איבד ירושלמי את ההכרה. ניסיונות ההחייאה לא הצליחו, ולצוות לא נותר אלא לקבוע את מותו במקום. ירושלמי ז"ל, 52, סבל אמנם מסוכרת וממחלת לב, אבל שום אות אזהרה לא קדם למותו, ובאותו יום הוא הרגיש מצוין.
של אחד הנפטרים, לא נמצא כל קשר בין מקרי המוות ובין החיסונים". עו"ד שרים, שהוא גם רופא במקצועו, לא האמין למשמע אוזניו. "מבחינה מדעית לא ייתכן שבתוך 30 שעות אפשר להספיק להשלים בירור אמין ומקיף על מרכיבי החומרים בחיסונים, שינוע החיסונים ואחסונם", הוא טוען. "אפילו כדי לבדוק אם החיסון הזדהם בטעות, יש צורך לפחות בעשרה ימים. בפרק זמן כה קצר בקושי אפשר להספיק לזרוע את החיידקים".
רק ביום החמישי לשבעה, בעקבות הרעש התקשורתי סביב חיסוני השפעת, נזכרו בני המשפחה, שארבעה ימים לפני מותו קיבל נדב חיסון במרפאת קופת החולים הלאומית בקריית גת. כששמעו ששלושה אנשים נפטרו זמן קצר לאחר שהתחסנו, וששניים קיבלו את החיסון באותה מרפאה שבה התחסן נדב, ומידי אותה אחות, הם שכרו את שירותיו של עו"ד דוד שרים, כדי לטפל במקרה.
"למחרת, ב-23 באוקטובר אחר הצהריים, ערך משרד הבריאות את מסיבת העיתונאים המפורסמת, שבה התחסן השר יעקב בן-יזרי אל מול המצלמות", הוא מספר. "השר הצהיר חגיגית שבתום 'שלל בדיקות', בהן נתיחת גופתו
התגובה הרשמית לכתבה
משרד הבריאות: "כל המומחים שותפים לעמדתנו"
יפה שיר-רז
משרד הבריאות בחר שלא להתייחס לממצאי מחקרו של ד"ר ג'פרסון. "על פי המידע המצוי בידינו ועל סמך מחקרים רבים קובע המשרד חד-משמעית: החיסונים הם אמצעי המניעה הכמעט יחיד נגד התפשטות מגפת השפעת בארץ. בכל השנים האחרונות, שבהן קורא המשרד לציבור להתחסן, נרשמה ירידה גדולה בתחלואה, מה שמנע את "סתימת" בתי החולים בתקופות החורף. לעמדת המשרד שותפים כל המומחים בארץ, מתחומי האפידמיולוגיה, מכל קופות החולים ובתי החולים וכן מהמועצות הלאומיות הרלוונטיות. משרד הבריאות שב וקורא לציבור ולקבוצות המתאימות להתחסן נגד שפעת"
כמה שעות לאחר מכן הגיע השר בן-יזרי לביקור אצל משפחת ירושלמי. "בני המשפחה", ממשיך עו"ד שרים, "ביקשו ממנו לדווח להם אילו בדיקות בדיוק נערכו, אולם התשובות שקיבלו היו מתחמקות. משהו בסגנון: 'נעשה הכול ונעמוד לרשותכם'. בעקבות זאת, העברתי מכתב רשום לשר, שבו ביקשתי לקבל את רשימת הבדיקות, אולם עד היום לא זכיתי לתשובה".
כדי לאלץ את משרד הבריאות והגורמים האחרים הקשורים לפרשה לבצע חקירה יסודית, הציע עו"ד שרים למשפחה לנקוט הליך משפטי נדיר ולדרוש מינוי של שופט חוקר, צעד שננקט רק כשמותו של אדם הוא בלתי טבעי או כשיש חשד שהוא נגרם בעבירה. השופטת נחמה נצר מבית משפט השלום בקריית גת, שהתמנתה לשופטת חוקרת, הורתה, בהתאם לבקשת עו"ד שרים, להוציא את הגופה מהקבר ולבצע נתיחה שלאחר המוות. היא גם הוציאה צו למסירת פרטי המקרה ואופן הבדיקה שלו לגורמים המעורבים בפרשה: היצרן, סנופיה-ונטיס; החברה הבת, פסטר; היבואן, מדיצ'י מדיקל; קופת חולים לאומית ומשרד הבריאות. "האינטרס הציבורי בקיומה של חקירה כזאת ברור", כתבה השופטת נצר בהחלטתה, "ולו כדי למנוע את האפשרות שמא רבים אחרים שיבקשו לקבל חיסון ימצאו את עצמם, חלילה, בסכנה". בינתיים ביקשה גם משפחתה של הקריקטוריסטית פרידל שטרן, שנפטרה אף היא זמן קצר לאחר קבלת החיסון, להחיל את החקירה גם לגבי יקירתם.
אלא שבזמן שבארץ כולם מתעסקים בשאלה אם החיסונים נגד שפעת בטוחים ומתי ייגמר המחסור בהם, התפרסמה בגיליון אוקטובר של ה-British Medical Journal, אחד החשובים בעיתוני הבריאות בעולם, סקירת מחקרים רחבה שקבעה, שהחיסונים האלה אינם יעילים כלל. את הסקירה, שעוררה הדים רבים בתקשורת העולמית, ובעיקר באירופה ובארצות הברית, ערך ד"ר תום ג'פרסון, מומחה לחיסונים מארגון enarhcoC (ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח ששם לעצמו מטרה לסייע לאנשים לקבל החלטות בהתבסס על סקירות רפואיות ומידע אמין, עדכני ומקיף). במסקנות העבודה הוא קובע, שבניגוד למה שנטען בקמפיינים לעידוד ההתחסנות, לחיסוני השפעת יש השפעה קטנה מאוד, אם בכלל, על ההיעדרות מהעבודה, ימי האשפוז והפחתת שיעורי התמותה משפעת וסיבוכיה.
איך ייתכן שחיסון שאותו מקבלים מיליוני אנשים מדי שנה, ושארגון הבריאות העולמי ויותר מ-50 משרדי בריאות ברחבי העולם ממליצים כבר שנים לקבלו וטוענים בתוקף שיעילותו אינה מוטלת בספק, נמצא פתאום בלתי יעיל? בראיון בלעדי ל"מנטה" סוקר ד"ר ג'פרסון את ממצאי המחקר שלו, שמתריס כנגד הממסד הרפואי בעולם כולו ומערער על אחת הפרות הקדושות של הרפואה בעשורים האחרונים. מדבריו עולה, שיש פער עצום בין המדיניות הכלל עולמית המעודדת התחסנות באופן גורף, והעדויות המחקריות שקיימות בנושא.
- ובטיחות, מישהו בדק?
"כששוקלים את העדויות חייבים להביא בחשבון את הייחודיות והמורכבות המאפיינות את נגיפי השפעת, שמקשות מאוד על המחקר ועל בחינת היעילות של החיסונים", מסביר ד"ר ג'פרסון. "אחת הבעיות העיקריות היא שנגיפי השפעת משנים את צורתם בכל שנה, ולעתים אף בתוך חודשים ספורים, כך שהם מופיעים ב'תחפושת' שונה בפני המערכת החיסונית". לדבריו, זאת הסיבה שבגללה משנים את הרכב החיסון מדי שנה, בהתאם לתחזיות לגבי הנגיפים שיהיו פעילים בעונה הקרבה. אלא שיעילות החיסונים תלויה במידת הדיוק של תחזיות אלה ושל השינויים החלים בנגיפים. אם החיסון החדש דומה מספיק לנגיפים שהתפתחו, תהיה יעילותו גבוהה, אבל אם בזמן הכנת החיסונים מתפתחים זנים חדשים, היעילות נמוכה הרבה יותר.
חיסון לשפעת: המחקרים על יעילותם - דלים (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
בעיה נוספת היא שלא כל מה שאנחנו מזהים כ'שפעת' הוא באמת כזה. למעשה, למרבית מחלות החורף יש תסמינים דמויי שפעת. ב-1999, למשל, פרצה בארצות הברית מגפה שזוהתה בטעות כמגפת שפעת, ורק כעבור חודשים התברר שמדובר במגפה של RSV (נגיף שכיח, הפוגע בדרכי הנשימה). "כיוון שאין דרך להבדיל בזמן אמת בין שפעת ובין מחלה דמוית שפעת, קשה מאוד לדעת עד כמה החיסון היה יעיל", אומר ד"ר ג'פרסון.
בגלל המורכבות הזאת, המחקרים הספורים והקטנים יחסית שבעזרתם בודקים את יעילות החיסון בעונת שפעת אחת או שתיים הם בעייתיים וקשה לפרשם ולהסיק מהם מסקנות מהימנות. "כדי לשפוט את היעילות בצורה נכונה חייבים לערוך סקירות שיטתיות, שבוחנות במבט-על את המידע שנאסף במהלך כמה עשורים ומסנתזות את הממצאים שלהם לתמונה אחת".
ד"ר ג'פרסון ואנשי צוותו בחנו את הסקירות השיטתיות שפורסמו בעשורים האחרונים ובדקו בקפדנות את המחקרים המקוריים שנכללו בהן. הם בדקו כ-170 סקירות, ולהפתעתם גילו שלוש בעיות, שלכאורה לפחות, מערערות לחלוטין את הטיעונים המעודדים חיסונים.
"ראשית, התברר לי שרבים מהמחקרים המקוריים שכללו הסקירות השיטתיות הם בעלי איכות ירודה וששיטת המחקר שלהם לוקה בבעיות קשות. חלקם הגדול, ובעיקר המחקרים שהתמקדו באוכלוסייה הקשישה, היו בלתי מבוקרים, חסר בהם מידע חיוני ולא הייתה חלוקה מקרית לקבוצת מחקר וביקורת כפי שנדרש ממחקר איכותי. כך, למשל, מתוך 40 מחקרים שהעריכו את השפעות החיסונים על אוכלוסיות קשישים במוסדות, רק ב-21 מחקרים היה מידע על הרכב החיסון".
דוגמה אחרת שמביא ד"ר ג'פרסון היא של אחת מסקירות המחקרים הגדולות, שכללה כמה מיליוני תצפיות על קשישים ברחבי העולם במשך 96 עונות שפעת (אין הכוונה ל-96 שנים, אלא ל-96 עונות, כשחלקן עשויות להיות למעשה אותה עונה, שנבחנה במקביל במדינות שונות). ממצאי הסקירה הצביעו על יעילות של 60% במניעת תמותה מכל סיבה שהיא - ממצא מוגזם בעליל, שכן שפעת אינה גורם המוות הראשון אצל קשישים אפילו בחורף, וברור שהחיסונים אינם מונעים מוות משבץ, סרטן, מחלות לב וטעויות בנטילת תרופות, למשל. "קשה מאוד להגיע למסקנות מהימנות ממחקרים כאלה, ואין ספק שכשעושים את החשבון הכללי לגבי יעילות החיסונים, צריך להביא בחשבון את איכותם", הוא אומר.
אבל עיקר הכותרות שד"ר ג'פרסון זכה להן בחודש האחרון מתייחסות לבעיה השנייה שהוא העלה. "הסקירה שעשינו מציירת תמונה עקבית של יעילות צנועה ביותר, אם בכלל, של חיסוני השפעת. בילדים מתחת לגיל שנתיים, למשל, מצאנו שהיא זהה לזו של פלצבו, ואילו באוכלוסייה של מבוגרים בריאים מתחת לגיל 65 החיסונים לא השפיעו על מספר ימי האשפוז או על מוות משפעת או מסיבוכי המחלה, והשפיעו בצורה מזערית ובלתי משמעותית על ההיעדרות מהעבודה - 0.16 ימים פחות לכל אירוע שפעת".
- ומה בנוגע לאנשים בקבוצות סיכון, כמו למשל חולי אסתמה או חולים במחלות כרוניות אחרות?
ד"ר ג'פרסון: "על פי המלצות המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית, אנשים אלה צריכים להתחסן משום שהמערכת החיסונית שלהם פגיעה יותר והם נמצאים בסיכון מוגבר, אבל זו אינה הנקודה. השאלה היא אם החיסון יעזור להם, וכאן, לצערי, אינני יכול להשיב. לדוגמה, הסקירות מראות שהחיסונים יעילים מאוד בקרב חולי ברונכיטיס, אך אינם יעילים בקרב חולי אסתמה. מה ההיגיון בכך? את הממצא המוזר הזה אפשר להסביר רק בכך שהמחקרים שבדקו את ההשפעה על חולי ברונכיטיס היו שונים מאלה שנערכו בקרב חולי אסתמה".
הבעיה השלישית שגילה ד"ר ג'פרסון מטרידה לא פחות, ואולי אף יותר בהתחשב באירועי השבועות האחרונים בישראל. "קיימות רק מעט מאוד הוכחות בעניין הבטיחות של חיסוני השפעת, עובדה מפתיעה מאוד לאור השימוש הנרחב בהם", הוא אומר.
"כשמדובר בקבוצות סיכון, הצלחנו למצוא בעיתונות המקצועית מאז שנות ה70- רק מחקר אחד שבדק את בטיחות החיסונים בקרב תינוקות, והשתתפו בו בסך הכול 35 תינוקות בני 29-12 חודשים. באוכלוסייה הקשישה מצאנו חמישה מחקרים שהתמקדו בבטיחות, בהם השתתפו 2,964 אנשים. זה אולי נשמע הרבה, אבל אם מביאים בחשבון את השימוש הנרחב שנעשה בחיסונים לטיפול בקשישים, מדובר במספר קטן מאוד. אילו על סמך המחקרים האלה היו מחסנים רק כמה מאות אנשים, ניחא, אבל כשמחליטים להתבסס עליהם ולחסן מיליוני אנשים, זה בהחלט מטריד, מה גם שהקשישים מהווים את אחת מאוכלוסיות היעד העיקריות שאליהם מופנים הקמפיינים המעודדים חיסון".
תקדימים ופרות קדושות
אם לא די בכך, הרי שד"ר ג'פרסון, מתברר, לא היה הראשון שגילה שחיסוני השפעת אינם יעילים במידה שהממסד הרפואי רוצה שנחשוב. למעשה, ממצאי המחקר שלו דומים מאוד לאלה שהעלו סקירות אפידמיולוגיות בשנים קודמות על השפעת החיסונים האלה. רק בשנה שעברה פורסמה בכתב עת רפואי אחר, Archives of Internal Medicine, סקירה שאותה ביצע ה-NIH (המוסד הלאומי לבריאות של ארצות הברית) ושבחנה יותר מ-30 עונות שפעת. הסקירה "לא הצליחה למצוא קשר בין הכיסוי החיסוני ההולך וגדל מאז 1980, ובין הפחתה בשיעורי תמותה בכל קבוצת גיל שהיא", אם לצטט ממנה. החוקרים אף כתבו לסיכום, ש"בסופו של דבר, מחקרי תצפית מעריכים את התועלת של החיסונים יתר על המידה".פרופ' ראול רז, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים העמק, מודה שהתהיות שמעלה הסקירה של ד"ר ג'פרסון מוצדקות. "אלה בהחלט סימני שאלה גדולים, שגם אני עצמי מוטרד מהם", הוא אומר. "אין ספק שישנו פרדוקס: דווקא אצל הקשישים, שזקוקים לחיסון יותר מהאוכלוסייה הצעירה והבריאה, חיסוני השפעת יעילים פחות, משום שעם הגיל המערכת החיסונית נחלשת ובאופן כללי מגיבה פחות לחיסונים. "גם הבעיות המתודולגיות שד"ר ג'פרסון מצביע עליהן קיימות באופן עקבי במחקרים על החיסונים נגד שפעת, והן אכן נובעות מן המורכבות הרבה של הנושא וההשתנות המהירה של נגיפי השפעת מעונה לעונה. עם זאת, צריך לזכור שברפואה אין הרבה דברים שמוכחים חד-משמעית, ויש אינסוף דוגמאות של דברים שהם מקובלים, כמו החיסונים, ושנהפכו לפרות קדושות, שאם מישהו יתחיל לחפור, הוא יגלה סימני שאלה לא קטנים. גם החיסון נגד שחפת למשל, ניתן עד היום בכל המדינות המתפתחות למיליוני אנשים אף שאין הוכחות ממשיות ליעילותו".
- אז למה להמשיך לתת חיסונים שיעילותם לא הוכחה?
פרופ' רז: "משום שהאפשרות השנייה מאוד לא נחמדה. שפעת אצל קשיש עלולה להיות קטלנית. לכן, אם קיים פתרון כלשהו, גם אם הוא מוטל בספק ואפילו אם הוא יעזור רק באחוז קטן יחסית של המקרים, כדאי להשתמש בו".
ד"ר ג'פרסון סבור אחרת. "השורה התחתונה היא שיש לנו חיסונים מסוימים שמתאימים לחלק מאוד קטן ומאוד ספציפי של הנגיפים", הוא אומר. "מדובר בנושא משתנה מאוד, מורכב מאוד, ומאוד לא בטוח. יש רק חוק אחד שתמיד נכון - הבלתי צפוי הוא שמתרחש. השורה התחתונה הזאת רחוקה מאוד מהקמפיינים ומהתעמולה הנרחבת כל-כך שמנהל הממסד הרפואי בעולם המערבי לעידוד החיסונים. בהתחשב בכסף הרב שמעורב בתחום, יש בהחלט פער בין המדיניות של הממסד ובין ההוכחות, ויש צורך להעריך מחדש את נחיצותם של חיסוני השפעת".
- מה אתה ממליץ לעשות בכל זאת?
"אני סבור שבאמצעים פשוטים יחסית ניתן למנוע חלק גדול מההידבקויות: הקפדה על הרגלי היגיינה אישית כמו שטיפת ידיים, רחצה ופעילות גופנית שמחזקת את המערכת החיסונית. אם מישהו בבית כבר חולה, שמירת מרחק יכולה להועיל ואולי כדאי לשקול גם חבישת מסכות במקרה כזה".
- ומה בנוגע למה שקרה בארץ?
ד"ר ג'פרסון: "אני עוקב בעניין רב אחר ההתרחשויות בישראל. ככל הידוע לי, בחודש אוקטובר אירע מקרה מוות דומה גם בסקוטלנד. מה שמטרידה אותי היא המהירות שבה משרד הבריאות הישראלי החליט שאין קשר בין החיסונים ובין מקרי המוות האלה. אני מוצא שתגובת משרד הבריאות לפרשה, או ליתר דיוק היעדר התגובה ומתן המידע מצדה, מוזרה מאוד".פורסם לראשונה 14/12/2006 22:47
חיסון לשפעת. "יעילות צנועה ביותר"
צילום: איי פי
מומלצים
