מיצובישי אאוטלנדר - שטח אנין טעם

השקת מיצובישי אאוטלנדר החדש, דור שני לרכב הפנאי האופנתי, לוותה לפני ימים אחדים בלא מעט מוזרויות. בראש ובראשונה, הודעת מיצובישי על כך שהדגם הישן, המשווק מאז 2001 ביפן (2003 באירופה), ישווק במקביל לחדש במשך שנה לפחות. אחר-כך גילינו כי למרות שהדגם החדש הושק זה מכבר ביפן וארה"ב, מיצובישי החליטה לחשוף אותו כרכב תצוגה בתערוכת פאריז האחרונה. לבסוף, יחד עם כל אלה, הפתיעו פיז'ו-סיטרואן עם חשיפת שני תאומים זהים, בצעד ומראה ממנו עדיין לא נרגענו לחלוטין. 

אז לא תצוגה, ולא נעליים. האאוטלנדר החדש מוכן לכביש ולתחילת שיווק, גם אם לא בישראל. הרכב בו נהגנו מצויד במנוע טורבו-דיזל (מבית פולקסווגן, 2.0 ליטר, 140 כ"ס) עם תיבת הילוכים ידנית. בישראל יעדיפו, כך מניח היבואן, בנזין-אוטומט, והשילוב הזה יופיע כאן רק לקראת סוף 2007. עד אז, אם לא הובן עד עתה, ניאלץ להסתפק בדור הקודם.

מה שונה בו?

האאוטלנדר החדש מציע עיצוב כמעט זהה לגרסאות יפניות ואמריקניות אותן אנחנו מכירים זה מכבר, עם שינויים מתבקשים. הברור שבהם הוא סבכה משפחתית חדשה-מוכרת בחזית. בניגוד לדגם הנוכחי, לאאוטלנדר החדש עיצוב קשוח יותר, פחות סטיישן-סתמי. כדי להשיג זאת, לא בחלו מיצובישי בשום טריק. בתי גלגלים מנופחים? יש. מסילות גג בוהקות? יש ויש. מיגון גחון קדמי? כמובן. התוצאה לא מי-יודע-מה מרשימה. הכל קצת מתאמץ מדי. בפנים? תא הנוסעים ללא ספק איכותי מבעבר, עם הקפדה טובה יותר על הרכבה ובחירת חומרים. אלא שגם כאן, הגרסה הקודמת פשוט נראתה מזמינה יותר לטעמי.

אלא שלא צריך יותר מנהיגה קצרה כדי להשכיח את האכזבה הקלה בנושא המראה. יחידת הטורבו-דיזל של פולקסווגן אמנם לא נהנית מבידוד רעשים יוצא דופן, אך מלבד טרטור מסוים מספקת ביצועים נאותים. תיבת שישה הילוכים נעימה לתפעול ומומנט נדיב (31.6 קג"מ) מאפשרים התקדמות זריזה למדי.

במסלול הנסיעה הנבחר, כולל שפע פניות הדוקות, הרשים האאוטלנדר מעל ומעבר. עוד בדור הקודם נרשמה יכולת כביש גבוהה, ונדמה מהתרשמות קצרה כי הרף אפילו עלה. יש כאן שילוב של שלדה צייתנית, היגוי טוב למדי וזוויות גלגול מתונות. רכב כביש-שטח-ספורטיבי? אתם אמרתם. מרשים עוד יותר, כי למרות האיכויות הגבוהות בתחום הדינמי, גם נוחות הנסיעה הייתה טובה למדי.

איוו-לוציה בשטח

האאוטלנדר החדש - מנהיגת התרשמות קצרצרה בכבישי נכר - מעורר ציפיות רבות. מדובר אמנם בגרסה שלא תשווק כאן, אך הדימיון לדגם שנקבל בעוד כשנה אינו מבוטל. נוכח זאת נראה שלמיצובישי יש קלף חזק למדי ביד, לפחות עבור לקוחות שעוברים לקטגוריית השטח בעיקר בשביל הרושם, ופחות בשביל יכולת השטח (אותה מגדירים במיצובישי כסימלית).

מי שיבחר בו, יקבל מראה קשוח עם התנהגות כביש ברמה גבוהה, שככל הנראה לא תבייש חלק נכבד מהמשפחתיות הגדולות השגרתיות. כך שלמרות העיצוב, מדובר ללא ספק בהישג. כעת נותר לדעת מה יהיה המחיר, וכמובן - לפגוש בו בגרסה הישראלית.