מהיום: חולים סופניים יוכלו לסרב לקבל טיפול
"חוק החולה הנוטה למות" נכנס היום לתוקף. החוק מאפשר לחולים שהוגדרו סופניים - כאלה שנשארו להם שישה חודשים לחיות או פחות - לסרב לטיפול רפואי מאריך חיים. החוק אוסר להפסיק טיפול רפואי רצוף, אך מאפשר לרופאים להימנע מלתת טיפול או לחדשו, מבלי שיואשמו בהריגה. עם זאת, החוק עדיין טעון אישורים סופיים
חולים סופניים בישראל יוכלו מהיום לקבוע על גורלם. היום (ו') נכנס לתוקף "חוק החולה הנוטה למות" המתיר לרופא לא להעניק טיפול לחולה סופני נגד רצונו, ולאפשר לו לסיים את חייו. החוק מגדיר "חולה נוטה למות" כחולה סופני, שנותרו לו לא יותר משישה חודשים לחיות גם אם יקבל טיפול תרופתי, או חולה שסובל מקריסת מערכות בגופו ונותרו לו עוד שבועיים לחיות. לפי החוק, אסור להפסיק טיפול רפואי רצוף, אך רופא יוכל להימנע מלתת טיפול רפואי - או להימנע מלחדש טיפול רפואי מחזורי - מבלי שיהיה מואשם בהריגה.
עד היום, נהגו חולים סופניים שרצו שלא לקבל טיפול מאריך חיים לפנות לבתי המשפט ורק לאחר שהתקבלה החלטת שופט מחוזי, היו הרופאים יכולים שלא לחדש את פעולתם של מכשירי החייאה. הליך אישורו של החוק החדש נמשך כשלוש שנים, לאחר דיונים רבים בוועדת הבריאות של הכנסת, שבהם אושרו כל סעיפיו.
כדי שניתן יהיה להפעיל את החוק, החולה הנוטה למות נדרש להביע במפורש את רצונו שלא לקבל יותר טיפול. אם החולה אינו כשיר להביע את רצונו, יפעלו הרופאים לפי הנחיות רפואיות מקדימות שהשאיר - או על פי החלטות של אדם אחר, שהחולה מינה אותו כמיופה כוח. מיופה הכוח או האפוטרופוס של החולה יידרשו להצהיר שהחולה אינו רוצה שחייו יוארכו.
החוק קובע כי ייתכנו מקרים מסויימים שבהם יהיה צורך לקבל את אישורה של ועדה מקצועית מטעם בית החולים שבו מאושפז החולה הסופני לשם אישור החלטה להפסיק את הטיפול. במקרה של מחלוקות, תועבר ההחלטה לוועדה ארצית.
על אף שהחוק נכנס לתוקף, הכנסת עדיין לא אישרה את התקנות ליישומו. הוועדות המקצועיות בבתי החולים עדיין לא מונו ולכן במקרה של מחלוקת שזקוקה להכרעת הוועדה המוסדית - לא ניתן יהיה ליישם את החוק", אמר ד"ר מרדכי הלפרין, הממונה על האתיקה הרפואית במשרד הבריאות ויו"ר ועדת ההיגוי ליישום החולה הנוטה למות. הלפרין ציין כי הוא צופה שהתקנות יאושרו בתוך ימים ספורים.
החוק אוסר סיוע להתאבדות
לפי החוק, גם כאשר חולה הודיע שהוא אינו מעוניין בהארכת חייו, נדרשים הרופאים המטפלים בו לנסות ולשכנע אותו לקבל חמצן, מזון או נוזלים. כן הם נדרשים לעשות ככל שניתן כדי להקל על כאבו וסבלו לרבות מתן משככי כאבים או באמצעים פסיכולוגיים וסיעודיים. החוק אוסר במפורש על סיוע להתאבדות או לכל פעולה שמטרתה להמית, גם אם אלו נעשו לבקשת החולה.
החוק נותן מענה גם למצב שבו חולה הנוטה למות רוצה שחייו יוארכו ומבקש טיפול רפואי. לפי החוק, יש לתת לו את הטיפול גם אם לדעת הרופא האחראי אין הצדקה לטיפול זה. הלפרין ציין, כי "החוק מאפשר לרופא לפעול מבלי שיהיה מואשם בהריגה לפי חוק העונשין".
עו"ד יצחק חושן, שהשתתף בוועדה שניסחה את החוק ואף עתר לבתי המשפט בשמם של כעשרים חולים סופניים שביקשו לסיים את חייהם אמר, "אין ספק שיש כאן פריצת דרך אמיתית. לראשונה הכנסת מכירה בזכות האדם על גופו ועל זכותו לסיים את חייו, אבל לא בכל מקרה ולא בכל תנאי. החוק לא נותן מענה לחולי סרטן ואיידס או לחולים הנצאים במצב של צמח ושלא ניתן להעריך מה תהיה תוחלת חייהם".
לפנייה לכתב/ת 
