כשמדונה וקיילי מינו החליטו לחנך את הילדים שלנו
מה גורם לסלבריטאי מצליח להחליט יום אחד שיש לו דברים מאוד חשובים לומר לילדים שלנו ולכתוב ספר ילדים? מה האיכות של הספרים הללו, מה עומד מאחוריהם והאם יש להם סיבות טובות להיות ברשימת רבי המכר? מדונה, סטינג, פול מקרטני, קיילי מינו, וופי גולדברג וגם כמה כוכבים ישראלים. הסופרים, הספרים והמניעים
לפני כמה שבועות, בשיאה של סאגת האימוץ של דייוויד הקטן, הגיחה מדונה להופעה נדירה בערוץ הקניות האמריקני. בין מחבת פלא שמטגנת ללא שמן למתקן ששוטף אוטומטית את מברשת השיניים בתום השימוש, קידמה הנערה החומרנית לשעבר את ספרה האחרון, "השושנים האנגליות: פשוט חלום," שמכירותיו קירטעו בניגוד לציפיות. "אם לא הייתי אמא בעצמי לא הייתי כותבת ספרי ילדים," הסבירה מדונה לצופים. למרות המחווה השיווקית, הספר - החמישי שלה מאז - 2003 נחשב לכישלון מסחרי.
מצעד הפזמונים
יותר ממיליון עותקים נמכרו עד כה מארבעת הספרים הראשונים בסדרת "השושנים האנגליות." הם תורגמו ל־40 שפות ומופצים בכמאה ארצות ברחבי העולם, כולל מונגוליה, מדגסקר וכמובן ישראל. גם אם ג׳יי קיי רולינג, האמא של הארי פוטר, יכולה עדיין להישאר רגועה - הנתונים האלה הופכים את מדונה לאחת מסופרי הילדים המצליחים של זמננו. הביטחון הזה בהצלחתה גרם כנראה למדונה לכתוב בהקדמה לספר החדש את הקטע השחצני הבא: "אם לא שמעתם על ׳השושנים האנגליות׳ אתם: א. גרים מתחת לסלע. ב. חיים על הירח. ג. הפיות חטפו אתכם. אם אתם מתאימים לאחד מהתיאורים האלה, אני שמחה לעדכן אתכם במה ששאר העולם כבר יודע."
מה שהעולם יודע עכשיו זה שהספר פשוט לא נמכר, אבל עדיין - מי שעובר בשבועות האחרונים על נתוני המכירות של ספרי ילדים בחו"ל עלול לחשוב שהוא נקלע בטעות למצעד הפזמונים: פול מקרטני, קיילי מינו, גלוריה אסטפן ואחרים נמצאים שם, יחד עם השחקניות ג׳יימי לי קרטיס, וופי גולדברג וג׳ולי אנדרוז.
בשביל הנפש או בשביל הכסף
תמונות של הכוכבים האלה תלויות על קירות החנויות של בארנס אנד נובל, כאילו היו התגליות האחרונות בעולם הספרות. איכשהו הפכו ספרי הילדים לתחום כל־כך פרוץ, שכוכבים רבים משתמשים בהם כערוץ נוסף של פולחן אישיות. "ספרים של סלבריטאים הפכו לאחד המאפיינים השליליים ביותר של עולם המו"לות במאה ה־,"21 אמרה לאחרונה ל"גרדיאן" הבריטי אניטה סילבי, מחברת הספר המוערך "מאה ספרי הילדים הטובים ביותר." "אם הייתי מוציאה לאור, הטיוטות של הספרים האלה היו נשלחות ישר לזבל."
יש יותר מתשובה אחת לשאלה מה גורם לקיילי מינו ולגלוריה אסטפן לכתוב ספרים לילדים במקום להשיק קו חדש של מוצרי הלבשה תחתונה. כסף הוא נימוק אחד, וגם הרצון להרחיב את קהל המעריצים. אסטפן, שהוציאה שני ספרים על נואל, כלבת הבולדוג שלה, אפילו מצרפת לספר דיסק הכולל שיר שנכתב בהשראתו. כשהכותבים עצמם נדרשים להסבר, כמעט תמיד הם אומרים שמצאו את עצמם ממציאים סיפורים לפני השינה לילדים הפרטיים שלהם, והחליטו שהם כל־כך טובים - שחבל יהיה לא לחלוק אותם עם שאר העולם.
מסרים של תקווה
אבל לא תמיד מדובר בסתם מיחזור של סיפור שהומצא לבנו של הסלב. לפעמים מבקשים הכוכבים לחלוק עם הציבור תובנות מאירות שרכשו בגלל אירוע מכונן בחייהם. מדונה, למשל, התחילה לכתוב ספרים אחרי שהתקרבה לקבלה. הספר השלישי שהוציאה, "יעקב ושבעת הגנבים," אפילו מבוסס על עלילותיו של הבעל שם טוב.
אסטפן החליטה להעלות על הכתב מסרים מנחמים בדבר ההכרח לא לוותר על התקווה לאחר שכמעט נהרגה בתאונת אוטובוס בראשית שנות התשעים. לקח לה עשור וחצי לעבד את החוויה לסדרת הספרים "הרפתקאותיה המופלאות של נואל." כמו אסטפן, הכלבה נואל הייתה פעם כל־כך חולה ומסכנה שהרופאים איבדו כל תקווה להציל את חייה, אבל היא לא ויתרה על הרצון לחיות, החלימה והפכה לכלבה הרבה יותר מאושרת משהייתה. "כתבתי הכל בעצמי. ללא סופר צללים," התגאתה אסטפן בראיון. "אמרתי לעורכים בהוצאה שלי, 'אם אני מסוגלת לכתוב שיר של שלוש דקות, אני יכולה להסתדר גם עם ספר של 31 עמודים'."
קיילי מינו התחילה לכתוב בין הטיפולים הכימותרפיים שעברה, לאחר שהתגלה שחלתה בסרטן השד, והשתמשה במילים כדי לאוורר דרכן פחדים וחרדות. גיבורת הספר שלה, "שואוגירל פרינסס," היא נערה יפה ומוכשרת שמזכירה את מינו וממריאה לכוכבות בינלאומית. מתלווים לו איורים מחמיאים וגם צילומים בלעדיים של מינו. "את הספר יאהבו נסיכות קטנות שאוהבות להתלבש, לעמוד על במה ולעשות חיים," כתוב על העטיפה האחורית. "הוא מביא מסר חיובי בדבר אמונה בעצמך והחשיבות שבחברות ובעבודת צוות".
היפ־הופ קטנטנים
כשהם מתיישבים מול מעבד התמלילים, שוכחים הסלבס את כל הזוהמה של עולם הזוהר ומתמקדים בקידום איזה מסר חיובי וקליט. "בפעם הבאה שאתה מקנא בילדים אחרים, תנסה להיות שמח בשבילם," מבקשת מדונה בספרה האחרון. "אתה לא יכול לאהוב את החברים שלך רק כשהם נחמדים אליך. אתה צריך לאהוב אותם גם כשהם ממש חמורים."
גם פול מקרטני מנדב כמה לקחים חשובים לחיים. בספר הילדים שלו, "גבוה בעננים," כותב החיפושית לשעבר על שני סנאים, ווירל ווילהלמינה, שנאלצים לעזוב את ביתם בשיחים בגלל תוכניות הבנייה של היזם הרשע גרטש. יחד עם הצפרדע פרוגו והאוגר רטסי, הם מבקשים להגיע לארץ המובטחת "אנימליה," שם יכולים בעלי החיים לחיות ללא פחד. "כל אחד יכול למצוא את האנימליה שלו, את המקום שבו הוא יכול להרגיש לגמרי חופשי," כותב המחבר .
אפילו הראפר האמריקאי אל.אל. קול ג׳יי, שהסגנון שלו מזוהה בדרך כלל עם טקסטים אלימים, בחורות בביקיני ועישון קראק בלימוזינה, עשה צנזורה עצמית בספרי הילדים שכתב: "והמנצח הוא" ו"אני אף פעם לא מוותר." בשני הספרים הוא רתם את כישורי החריזה שלו לטובת סיפור חיובי על כוכב כדורסל בתיכון שצריך ללמוד כיצד להתמודד גם עם ניצחונות וגם עם הפסדים. "אני חושב שיש מקום למסר חיובי בהיפ־הופ," אמר קול ג׳יי ערב יציאת הספר הראשון ב־.2003 "אני מקווה שהספר ילמד את הקוראים להיות צנועים וטובים אבל חזקים, ויחזק את הדימוי העצמי שלהם בלי להפוך אותם לשחצנים."
היומרה הספרותית של הסלבס לא נולדה עכשיו. שירלי טמפל כתבה ספרים לילדים עוד בשנות השלושים, אליזבט טיילור פירסמה בגיל הנעורים כמה ספרים על הרפתקאותיו של סנאי. אבל בשנים האחרונות, כך נדמה, משתלטים הסלבריטאים על ספרי הילדים כמו שידורים חוזרים של סיינפלד על ערוצי הטלוויזיה. לפני כעשר שנים הוציא סטינג גרסה מאוירת לסיפור תיבת נוח, ג׳ון טרבולטה כתב ספר בלתי קריא על אהבתו לטיסה וגם הדוגמנית הבריטית סופי דאהל חשבה בטעות כי ירשה את הגנים הספרותיים של סבה המפורסם, הסופר רואלד דאהל, שחיבר את "צ׳רלי והשוקולדה."
אבל מדונה, שהשיקה את "השושנים האנגליות" לפני שלוש שנים, שינתה לגמרי את נוף ספרי הילדים בארצות־הברית ובאנגליה. שלא במקרה, המו"ל שלה אחראי גם לספרים האחרונים של ג׳ולי אנדרוז וקיילי מינו. "גם ההורים מתפתים לרכוש את הספרים האלה כי הם שמחים שאפשר לגרור סוף־סוף את הילדים מהמחשב," אומרת אניטה סילבי. "הבעיה היא שספרים של סלבריטאים משתלטים לגמרי על התעשייה על חשבונם של ספרים הרבה יותר טובים."
ספרים אמיתיים
במסגרת המגמה, פה ושם אנחנו עדים לתופעות תמוהות במיוחד. וופי גולדברג, למשל, הוציאה בחודש שעבר את "ספר הנימוסים הגדול של וופי", שבו היא מלמדת ילדים כללי נימוס בסיסיים כמו לא להפריע למבוגרים באמצע שיחה, להגיד יפה סליחה אחרי שמשתעלים ולדעת להשתמש נכון בסכין ומזלג.
הבעיה היחידה היא שרבים מפקפקים אם גולדברג עצמה היא הדמות ההולמת ביותר ללמד את השיעור הזה, אחרי שבעצרת בחירות לטובת ג׳ון קרי ב־2004 ניבלה את פיה והשתמשה בכל־כך הרבה גסויות כלפי ג׳ורג׳ בוש, שהעיתונים המהוגנים באמריקה אפילו לא יכלו להדפיס את הדברים שאמרה.
אבל לגולדברג זה לא משנה. "ילדים לא יודעים להתנהג היום," הסבירה בראיון שנתנה עם צאת הספר לאור. "הפיקוח של ההורים כמעט ולא קיים, ואני רוצה ללכת להורים ולהגיד להם, 'לילדים שלכם אין מושג איך להתנהג'." וכדי להבטיח שכולם יתנהגו בנימוס באירוע חתימת הספרים בכיכובה, אסרה גולדברג להביא מצלמות והודיעה שהילדים לא יורשו לבקש ממנה חתימה על פריט אחר זולת הספר.
אבל לצד כל הג'אנק הסלבריטאי בולטת לטובה השחקנית ג׳יימי לי קרטיס, שהתפרסמה בסרטים כמו "שקרים אמיתיים" ו"דג ושמו וונדה" והספיקה להוציא מאז אמצע שעות התשעים כבר 15 ספרי ילדים. בחודש שעבר יצא ספרה האחרון, "אני הולכת לאהוב את עצמי," שמוביל את רשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס" בתחום ספרי הילדים. הספרים של קרטיס קיבלו במשך השנים ביקורות אוהדות במיוחד והם מופיעים ברשימת ההמלצות של ספריות ומועדוני קריאה, כך שיש סיכוי לא קטן שבעתיד עוד נזכור אותה יותר כסופרת ילדים ופחות כשחקנית.
"מאז שהפכתי לשחקנית בגיל 18 היו לי הרבה הצלחות, אבל אני חייבת להודות שהעובדה שהספרים שלי הפכו לרבי מכר היא ההישג הגדול של חיי המקצועיים", אמרה קרטיס בראיון שנתנה לאחרונה ל"פאליבשרס וויקלי." "העובדה שמשהו יוצא מהראש שלי ודרכו אני מדברת לאנשים הרבה יותר חשובה מכל הסרטים שעשיתי עד היום".
לפנייה לכתב/ת 
