"במקום לבקר מהכורסא, הייתי עם החיילים"

במהלך טקס הוקרה שערך אמש (יום ד') פיקוד הצפון למערך ההנדסה, הפתיע האלוף גדי אייזנקוט את אחד הקצינים המבוגרים ביותר שהשתתפו במלחמה - סא"ל (מיל') אבי ("ברימו") כהן, והעניק לו תעודת הערכה על התנדבותו בקרבות ועל תרומתו מניסיונו והכרותו רבת השנים עם השטח הלבנוני.  

"אני חושב שכל אותם קצינים ותיקים עם השערות הלבנות, שיודעים מה זאת מלחמה, צריכים להיות בשטח עם החיילים הצעירים, במקום להעביר ביקורת מהכורסא בבית", סיפר ברימו בן ה-50 ל-ynet, אחרי 22 ימי מילואים במהלך המלחמה. ברימו נחשב לאגדה בצה"ל, לאחד מעמודי התווך של חיל ההנדסה. שנים רבות היה בלבנון, ממבצע שלום הגליל, דרך השנים הארוכות של צה"ל ברצועת הביטחון. הוא היה מפקד בינת ג'בל, ושירת בלבנון עד לנסיגת צה"ל בשנת 2000.  

כשראה מביתו בחדרה את החיילים הצעירים בתוך לבנון, באותם מקומות שהוא מכיר כמו כף ידו, החליט שאינו יכול להתבונן מהצד. "ידעתי שאני לא חייב להיות שם. אבל אי אפשר לשבת בבית כשהצפון בוער. בהתחלה הגעתי לפיקוד, עזרתי לקצין ההנדסה הפיקודי, אבל ידעתי שאני חייב להיות קרוב לחיילים הצעירים, לתת להם מנסיוני", שחזר את האירועים.

"זה קרה מהר. כוח מסוים היה אמור להיכנס למוצב שהיה בעבר שלנו ולא הצליח. הצעתי פתרון וביקשתי להכנס פנימה". וכך בתחילת אוגוסט, מצא עצמו ברימו מוביל ברגל, מרחק של כ-7 ק"מ, שיירה של חיילים וכלים הנדסיים בדרך ליעד. "לקחתי נשק, אספקה, כל מה שצריך וצעדתי".

"הנחתי את המג"ד מתי נכון ללכת ומתי לעצור"

ברימו, שהיה בעברו גם מדריך בקורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים מצא עצמו צמוד לחיילים שרגלם לא דרכה מעולם על אדמת לבנון. "הסברתי להם בדרך על האיומים, איך מזהים אזור ממוקש, מטענים. זאת הייתה חוויה אמיתית, לא הרגשתי כמה צעדנו בכלל".

גם כאשר צה"ל תיכנן את הרחבת הפעילות עד לסלוקי, ברימו לא חשב פעמיים והציע פתרונות משלו. כשאלה התקבלו, ביקש שוב לצעוד עם החיילים. "נכנסתי עם כוח הנדסה, הלכנו ברגל דרך ארוכה, הרגשתי את השטח, הנחתי את המג"ד מתי נכון ללכת ומתי צריך לעצור בגלל האויב. בדרך מצאנו מצבורי אמצעי לחימה של החיזבאללה וחומרים מודיעניים שאספתי".

ברימו והחיילים הגיעו לסלוקי, ויצרו את הציר ההנדסי ליתר הכוחות. כעבור מספר שעות אירעה במקום מתקפת טילים. ברימו מצא עצמו תחת אש תופת, מחלץ פצועים והרוגים. "זה היה לא פשוט, אבל הרגשתי שאני נמצא במקום הנכון. היו גם ויכוחים במלחמה, מחלוקת, אבל אני שם את זה בצד. אין לנו מדינה אחרת או צבא אחר. הכי קל להעביר ביקורת, אבל מה שצריך זה להיות עם החיילים הצעירים".

אמש, לאחר שקיבל את תעודת ההערכה מהאלוף אייזנקוט, בטקס שנערך בזיכרון יעקב, המשיך ברימו לשמור על צניעות. "אני מודה לאלוף, אני מודיע שבכל פעם שאדע שאני יכול לתרום אהיה שם. המשפחה דאגה לי? אני כבר ילד גדול, יודע מה אני עושה. התקשרתי הביתה פעם אחת. אז היה קצת קר, והיה פחות אוכל, כל זה לא משנה. העיקר שתרמתי מניסיוני לחיילים, ראיתי כמה הם זקוקים לזה, ואני מקווה שרבים כמוני יעשו כך".

לטקס הביא עמו ברימו את בנו היחיד, שיתגייס בקרוב לצה"ל. "הוא יהיה חייל יותר טוב ממני", הבטיח.