שבע שנים לבאג 2000: תמרור אזהרה מהעבר

בחודש הבא ימלאו שבע שנים לאחד האירועים המשמעותיים במערכת היחסים בין האדם למחשב. "באג 2000" או באג Y2K, כפי שהוא מוכר בשפה האנגלית, היה אמור להגשים את תרחישי האימה של סופרי המדע הבדיוני והטכנופובים.

ההיסטריה

בפועל, הבאג התגלה כחלומם הרטוב של אלפי מתכנתים שהיו עסוקים עד צוואר בהסבת מערכות המחשב לקראת האלף החדש. "באג 2000" היה באג בעל השלכות טכנולוגיות, כלכליות, תיאולוגית, ביטחוניות, חברתיות, וכו'.

החשש מפניו היה מוחשי לחלוטין: בארה"ב מכרו הרשתות הגדולות "ערכות הישרדות" להתמודדות עם מצב שבו יקרסו תשתיות החברה המערבית. חברות ביטוח מכרו פוליסות ביטוח לעסקים שיסבלו מפגיעות הבאג.

מערכת יחסים של שנאה-אהבה

עד היום מתנהל וויכוח אודות מידת הסכנה של ה"באג", היתה או לא היתה? כך או כך, סיפורו של "באג 2000" מאפשר לנו לערוך חשבון נפש בנוגע למערכת היחסים המבוססות "אהבה-שנאה" שלנו עם עולם המכונות החושבות, המדע והטכנולוגיה.

המתכנתים לא חשבו על העתיד

סיפורו של הבאג קשור לראשית דרכם של המחשבים. בראשית ימי המחשב היו משאבי הזיכרון מוגבלים, ולכן, נהגו המתכנתים לפעול בחסכנות. וכך, כאשר תוכנתו שדות עבור תאריכים הם נבנו בצורה כזו: XX.XX.XX - יום.חודש.שנה. שני ערכים עבור כל שדה.

המתכנתים לא הביטו אל העתיד, הלא כל כך רחוק, ולא התמודדו עם השאלה "מה יקרה בשנת 2000?". בשנת 2000 אמור היה המחשב לקבל ערך עבור שנה = "00". התוצאה "00" הייתה אמורה לגרום למחשב לבצע טעויות חישוב, בעקבות הקפיצה משנת99 לשנת 00. "באג 2000" היה אמור לפגוע בכלל מחשבי העולם: החל ממחשבים ביתיים, ובעיקר במערכות משולבות.

מהגולם ועד הבאג

החל מימיו הראשונים היווה המחשב נושא לחרדות קיומיות עבור כותבים ויוצרים. מקורו של הפחד הפרימיטיבי מהמחשב בסיפור "הגולם". סיפורו של "הגולם" עוסק ביכולותיו של האדם "לברוא חיים" באמצעות שימוש "מושכל" בצירופי מילים.

אגדת "הגולם" מציגה את שיא שאיפותיו של המדען, היכולת להתערב בסדרי הבריאה עד כדי מתן חיים. יחד עם זאת, מהווה סיפור הגולם "תמרור אזהרה מהעבר": ניצול "הגולם" כעבד, ולא כמקור ידע, הוא בין הסיבות למרד של הגולם. האגדה מספרת כי ה"גולם" גרם נזקים אדירים למפעיליו, ולכן הוצא מכלל פעילות לעד.

המחשבים המודרניים הראשונים הופיעו בשלהי מלחמת העולם השנייה. מחשבים אלו הפכו לחלק מרכזי בחיי החברה המערבית החל משנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, בראשית "המלחמה הקרה". באותם ימים נאלצו האמריקנים להתמודד עם חיים במצוקה ביטחונית תמידית בצל "הפצצה הרוסית", והטכנולוגיות החדשות: מחשבים כאחראים על פעילות שוטפת ותקינה של תשתיות המדינה.

היצירות ביטאו את הפחד

כתוצאה מכך הופיעו יצירות "אפוקליפטיות" רבות שביטאו את המצוקה והפחד מפני מוצרי המדע החדשים. יצירות רבות עסקו בצורה כללית בשילוב הקטלני "מדע-צבא", וביתר פירוט תיארו את "המחשב כאויב האדם", בשל "רצונו למלוך על יוצרו".

יצירות כגון: "בלייד ראנר" של פיליפ ק. דיק, סרטו של סטנלי קיובריק "2001 אודיסאה בחלל" שהיה מבוסס על ספרו של ארתור סי. קלארק, "חולית" של פרנק הרברט, ועוד ספרים וסרטים לרוב. בשנות ה-80 היה זה הסרט "שליחות קטלנית", בכיכובו של שוורצנגר שעיצב את "תפיסת הפחד" מפני המכונות החושבות.

באמצע שנות ה-80 גילו לראשונה את האפשרות כי בשנת 2000 תיתכן בעיה בפעילות המחשבים. החל משנות ה-90 חדר המושג לשיח הציבורי והפך לנחלת הכלל, ולא רק ל"שיגעונם" של מספר מתכנתים וחוזי שחורות. מומחים הזהירו מפני "קריסה טוטאלית" של תשתיות החברה המערבית: מערכות החשמל, מים, רמזורים, מעליות, בתי החולים, מטוסים, אוניות, לווינים, וכו'. כולם היו אמורים להפסיק לתפקד ולהחזיר את החברה המערבית לעידן האבן, לפחות.

ממשלות התכוננו לקראת הבאג כמעט כמו למלחמה, בעיקר בארה"ב ובקנדה. ממשלות המערב הקימו וועדות מיוחדות שמטרתן הייתה מתן עצה כיצד יש להתמודד עם הבאג המאיים. גם בישראל הייתה פעילות ענפה לקראת הבאג הצפוי, מערכות הממשל והתשתיות הוסבו והותאמו לאלף החדש. העלאת הבאג לסדר היום הציבורי נעשתה על ידי התקשורת העולמית.

חברות התוכנה הרוויחו

כמו כן, היו אלו חברות התוכנה שדאגו לשמור על רמת מתח גבוהה סביב באג בתקשורת העולמית. חברות אלו הרוויחו סכומי עתק מהמרת מערכות המחשב לקראת שנת 2000.

בעקבות פעילותן של התקשורת העולמית, חברות התוכנה, וגורמים דתיים, התפתחה חרושת שמועות עולמית סביב "באג 2000". ברובן, עסקו השמועות בנשקים גרעיניים ומדינות מזרח אירופה. ההתכוננות לקראת הבאג גרמה לגופים הגדולים לבסס נוהלי גיבוי חדשים. חשיבותם של הגיבויים התגלתה לאחר מתקפת הטרור על מגדלי התאומים. השמדת המידע שהיה קיים במגדלי התאומים לא מחקה את המידע שגובה באזורים מרוחקים, כחלק מלקחי ההתמודדות מול "באג 2000".

גם תפישות תאולוגיות התקשרו לבאג

בין שלל השמות להם זכה "באג 2000" היה "המילניום באג". חיבורו של באג המחשבים לתאולוגיה הנוצרית היה "במקום ובזמן הנכון". על פי התפישה הנוצרית, אמור היה המשיח לשוב לאחר אלף שנים. לאחר שאכזב ולא הגיע באלף הראשון, הייתה ציפייה שיפתיע וישוב במילניום השני. "באג 2000" התקשר בצורה מושלמת לרעיון הנוצרי של "שיבת המשיח",הקטסטרופה שהיה אמור הבאג ליצור התאימה כתפאורת רקע לבואו של המשיח.

תמרור אזהרה

"באג 2000" הוא תמרור אזהרה מהעבר הלא רחוק, המחייב אותנו לשקול מחדש את יחסינו עם המכונות החושבות, והטכנולוגיה המודרנית בכלל. מקורה של התקלה בבאג הייתה ברשלנות אנושית. את "באג 2000" הצליחה האנושות לשרוד בהצלחה, אך השאלה המתבקשת היא היכן מתקתק ה"באג" הבא?

"באג 2000" הציג את חוסר היכולת לחזות בעיות עתידיות והיכולת לגרום ל"אסונות" בעקבות מגבלות טכנולוגיות (חיסכון בזיכרון מחשב). "באג 2000" מצטרף לשורה ארוכה של טעויות הנובעות מאמונתה העיוורת של החברה המערבית במדע המדויק, ובשפת המספרים.

הרצון לתשובות מוחלטות

ההערצה האנושית למדעים המדויקים נובעת מהרצון לתשובות ל"שאלות הגדולות". מדעי טבע נוסכים בנו את התחושה כי יש ביכולתנו להבין ולהתערב בסדרי הטבע והיקום. הרגשה זו מעלה אותנו מעל רמת "גרגרי אבק חסרי משמעות" ביקום האינסופי. כוחה של שפת המספרים בכך שהיא אוניברסלית, ומבטלת את הצורך בפירושים מילוליים מסובכים העלולים לבלבל את החוקר.

המדע והטכנולוגיה הינם השתקפות היצירה האנושית. וכמו האדם, כך גם יצירותיו, רחוקות משלמות. המחשב הינו יציר כפיו של האדם. ככל שישאף המדען לשלמות, תמיד ייתכנו טעויות ביצירותיו, מכיוון שהאדם רשלן מטבעו. ההיסטוריה האנושית רצופה דוגמאות לתאונות וקטסטרופות שנבעו מטבעו של האדם: מלחמות עולם, אסונות אקולוגיים, תאונות דרכים, וכו'.

התלות במכונות גדלה

ככל שחולף הזמן, אנו סומכים יותר על מכונות שינהלו את חיינו במקומנו, מתוך תקווה כי הן תוכלנה למנוע את האסונות להם אנו אחראים. למחשבים כיום מקום מרכזי בכל תחומי חיינו: החל מוויסות פעילות תשתיות העיר ועד ציון מיקומנו על מפה בזמן נהיגה. יחד עם זאת, עלינו לזכור כי כפי שהוכיח "באג 2000", בליבה של הטכנולוגיה האנושית מוטבעת כאות "החטא הקדמון" רשלנותו של האדם.

מאז ימיו של הגולם ועד היום אנו מקיימים יחסי הערצה-פחד עם הטכנולוגיה. סביר להניח כי יחסים אלו ילוו אותנו עד קץ הזמנים. המקור ליחסים דואליים אלו בביטוי "עץ הדעת טוב ורע", הידע, המדע, טומן בחובו הבטחות וסכנות. שימוש "נכון" במדע ובטכנולוגיה מבטיח איכות חיים, ושגשוג. שימוש לרעה במדע מבטיח אסונות, וצרות למיניהן. למשל, אנרגיה אטומית יכולה לתרום לאיכות החיים ונשק אטומי להשמידם.