ההחלטה לא מושלמת, אך ישראל צריכה לברך
ישראל צריכה לברך על החלטת מועצת הביטחון להטיל סנקציות על איראן, גם אם מדובר בנוסח מרוכך. אבל נוסח החלטת האו"ם פוגע יותר בכבוד הלאומי האיראני מאשר בפעילות תוכנית הגרעין
הפרק השביעי של אמנת האו"ם, ששימש את מועצת הביטחון בהטלת הסנקציות על איראן, הוא הנשק הדימפלומטי האולטימטיבי, משום שכל המדינות החברות באו"ם חייבות לציית לו. אולם, כמו כל החלטות מועצת הביטחון, גם קבלת החלטה כזו כפופה לזכות הווטו של חמשת החברות הקבועות במועצה. זכות זו איפשרה במקרה זה לרוסיה ולסין להבטיח כי ההחלטה שהתקבלה תראה שהמועצה פועלת, אך מבלי להטיל על איראן סנקציות של ממש.
ההחלטה הקודמת של מועצת הביטחון בנושא, שהתקבלה בחודש יולי האחרון, קבעה בין היתר שאיראן מסתירה מידע מהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. כמו כן, קראה המועצה למדינות שלא לסייע להעשרת האורניום האיראני ואיימה בהטלת סנקציות על טהרן אם זו תמשיך בהסתרת מידע ובאי שיתוף פעולה עם הסוכנות.
הכרעה
מועצת הביטחון אישרה פה אחד הטלת סנקציות
יצחק בן-חורין והסוכנויות
15 חברות מועצת הביטחון של האו"ם אישרו פה אחד הטלת סנקציות על איראן. זמן קצר לפני הדיונים העניקה רוסיה את הסכמתה להצעת ההחלטה. מנוסח ההצעה עולה כי איראן תקבל 60 יום לציית לתנאי הקהילה הבינלאומית, אחרת יוחרפו הסנקציות
ההחלטה הנוכחית היא למעשה המשך של ההחלטה הקודמת. מבחינת איראן יש החמרה בכך שההחלטה קוראה למדינות לא רק לא לסייע במאמציה להעשרת אורניום, אלא גם לא לסייע לאיראן בכל הקשור לכורים הפועלים על בסיס מים כבדים ולתהליך עיבוד מחדש של דלק גרעיני. ההחלטה אינה אוסרת שיתוף פעולה גרעיני בנושאים שאינם קשורים ישירות לנשק גרעיני. כך שלכאורה רוסיה תוכל להמשיך לסייע לאיראן בהקמת הכור בבושהר, בלי שתהיה בזה הפרה חד משמעית של החלטת מועצת הביטחון.
ההחלטה גם מורה למדינות להקפיא את הכספים של אנשים ומוסדות איראניים הפעילים, לדעת המועצה, במאמץ האיראני להשגת נשק גרעיני. אמנם איראן תוכל בקלות יתרה לעקוף ההוראה על-ידי הקמת מוסדות אחרים או לשנות את שם המוסדות. עם זאת, אין ספק שיש כאן פגיעה ממשית ראשונה בחופש הפעולה הבינלאומית של איראן בנושא. יש להניח שהפגיעה תהיה יותר בכבוד הלאומי האיראני מאשר בפעילות הממשית, אך בכל אופן יש פגיעה.
מועצת הביטחון החליטה לחזור לדון בנושא בתוך 60 יום. איראן צריכה להניח שאם לא תוביל שינוי במדיניותה, היא לא תשאיר ברירה לסין ולרוסיה אלא להסכים להחמרת הסנקציות.
ייתכן שאיראן תגיב להחלטה על-ידי פרישה מהאמנה לאי הפצת נשק גרעיני - אותה היא מפרה כמעט בגלוי. אם אכן תפרוש משמעות הדבר תהיה הפסקת הפיקוח של הסוכנות לאנרגיה אטומית וכתוצאה, חופש פעולה נרחב לאיראן. אולם, פעולה כזו עלולה להיחשב כעליית מדרגה, ולעלות לאיראן בתמיכתן של סין ורוסיה.
ללא קשר לתגובת איראן, אין ספק שישראל צריכה לברך על החלטת מועצת הביטחון, גם אם מדובר בנוסח מרוכך מכפי שקיוו בירושלים. ייתכן שיהיה ניסיון של מדינות ערב לגרור את פעילות הגרעין של ישראל לדיוני המועצה, אך ניתן להניח שמדינות המערב ימנעו כל נסיון להסיט את תשומת הלב העולמית מנושא הגרעין האיראני.
ד"ר רובי סייבל, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ, הוא מרצה למשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית ירושלים.
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר רובי סייבל
ההצבעה במועצת הביטחון
צילום: איי פי
מומלצים
