בתי החולים נלחמים בזיהומים
בתי החולים בארץ החליטו לעשות מעשה ולהילחם בתופעת הזיהומים והחיידקים המסוכנים המסתובבים במחלקות ועוברים מחולה לחולה
למודעות הגוברת לזיהומים בבתי החולים תרמו כמה אירועים מצערים. למשל, בשנת 2004 עמדה מכבסת בית חולים במוקד הפצת זיהום קטלני; בפגיית בית החולים סורוקה מתו שני פגים וארבעה נפגעו קשה מזיהום שעבר דרך כובעי צמר שהולבשו על ראשם לחימום ולא חוטאו כהלכה במכונת הכביסה; בפגייה בבית החולים הדסה הר הצופים דווח באפריל 2005 על התפרצות חיידק מעיים עמיד שפגע בתשעה פגים ובעקבותיה הורה משרד הבריאות על סגירת הפגייה לכמה ימים; בספטמבר 2005 דווח על סגירת הפגייה במרכז הרפואי שיבא אחרי התפרצות זיהום שפגע ב-14 פגים; בדצמבר 2005 דווח על סגירת הפגייה בבית החולים ליס מחשש להתפרצות זיהום.
נוכח המודעות לסכנה פיתחו בתי החולים בארץ פרויקטים למלחמה בזיהומים. במרכז הרפואי סורוקה בוצעו משנת 2002 שינויים מבניים לעצירת חיידקים עמידים, בהם בניית עמדות רחיצת ידיים לצוותים הרפואיים, קביעת אזורי ניקוי וחיטוי של ציוד רפואי, פינוי מסדרונות מציוד ומעציצים והתקנת אוורור בכניסה לחדרי האשפוז.
התוצאה, אומרים בסורוקה, היא ירידה של 65% בשכיחות החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. ביחידה לטיפול נמרץ כללי הובילו הצעדים לחיסכון של 900 ימי אשפוז בשנה ולחיסכון של 474 אלף שקל ברכישת אנטיביוטיקה וציוד רפואי. ביחידה לטיפול נמרץ ביניים הופחתה התחלואה מחיידקים עמידים ב-85% ונחסכו 463 אלף שקל. החיסכון השנתי של בית החולים מעצירת הזיהומים: כ-1.25 מיליון שקל.
לדברי ד“ר אברהם בורר, מומחה בכיר בסורוקה לזיהומים נרכשים, בשנתיים האחרונות הורחב הפרויקט גם לפגייה, ולאחרונה התחיל גם חיפוש יזום (ניטור) של זיהומים באנשי צוות. הפעילות המיוחדת בסורוקה הצליחה לנקות את בית החולים מאחד המזהמים המעיקים — החיידק VRE (ראו מסגרת.(
"אנחנו מבצעים חיפוש יזום של מטופלים שנדבקו בחיידק הזה כבר בחדר המיון," אומר ד"ר בורר. "אם המטופל אושפז בחצי השנה האחרונה בבית חולים או בבית אבות, הוא בסיכון לשאת את החיידק, ועובר בדיקה לגילוי נוכחותו. כשאנחנו מאתרים חולה שנושא את החיידק אנחנו מבודדים אותו, ולעיתים בודקים באופן יזום מאושפזים שהיו איתו במגע."
בשנה וחצי האחרונות אותרו בסורוקה 60 מטופלים שנשאו את החיידק .VRE להערכתו של ד“ר בורר, הפעילות הצליחה למנוע את הפצתו למאושפזים אחרים. "בבתי חולים בארה"ב ובאירופה כבר מתבצע חיפוש יזום של חיידקים כשגרה. בבתי חולים בהולנד כל מאושפז עובר בדיקת מטוש באף לנוכחות חיידק ,MRSA שמוכר כזיהום נרכש במוסדות רפואיים," מסביר ד"ר בורר.
במרכז הרפואי קפלן בוצע לאחרונה פרויקט להפחתת הזיהומים בפגייה, שכלל הדרכות שניתנו לכלל העובדים, אפילו למנקות. הפעילות הפחיתה את הזיהומים בפגייה מ-45% ל-9% בלבד. זיהומי הפגיות העיקריים הם אלה שגורמים לאלח דם (ספסיס.( "כדי להצליח למנוע זיהום צריך שהצוות בכל הרמות, החל מהרופאים והאחיות ועד כוח העזר והמנקים, יתגייס למשימה," אומר פרופ׳ אריק שינוול, מנהל מחלקת ילודים ופגים בקפלן. "היה לנו חשוב ליצור מעורבות מתמשכת של כל הצוות. כך למשל העברנו יום עיון בנושא למנקות. היום כולם מקפידים על רחיצת ידיים.“
אגב, כל הרופאים שאיתם דיברנו טוענים שאחד הגורמים לזיהומים בפגיות בישראל הוא מצוקת כוח האדם. בישראל אחראית אחות אחת על שלושה-ארבעה פגים, בהשוואה לאחות אחת על שני פגים בארה"ב.
במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) הושק ביולי 2006 מבצע למניעת זיהומים, שבמסגרתו נקראים החולים לשאול את אנשי הצוותים הרפואיים אם רחצו ידיים. במחלקות פוזרו שלטים במטרה לעודד את מודעות המאושפזים לחשיבות של רחיצת ידיים, תחת הסיסמה "המאבק בחיידק מתחיל אצלך בכף היד." צוותי בית החולים גם נושאים תג ובו פנייה למטופלים לברר איתם אם שטפו ידיים. "יש רופאים שבירכו על המהלך, אבל יש שאומרים שהתגים מערערים את הביטחון של החולה," אומר פרופ׳ יהודה כרמלי, מנהל היחידה לאפידמיולוגיה באיכילוב.
בנוסף, לכל מטופל באיכילוב ניתנת עם אשפוזו חוברת, שמסבירה את חשיבות שטיפת הידיים על ידי הצוות. "לאחרונה עשינו סקר בין החולים לראות מה תגובתם. 46% אמרו שהפעילות בנושא מגבירה את הביטחון שלהם באיכות הטיפול. רבים גם הרגישו בהבדלים בהתנהגות הצוות,“ אומר פרופ׳ כרמק לי. “ככלל, לא קיבלנו תגובות שליליות."
באיכילוב גם מופעלת מערכת ממוחשבת ראשונה מסוגה בארץ, שמאפשרת לזהות בכל המחלקות חולים שעלולים להפיץ חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ולהתריע על הצורך להעביר אותם לבידוד.
לפנייה לכתב/ת 
