מוצרים תחת פיקוח: כך מבלבלים את הציבור

רשתות השיווק לא טורחות להביא לידיעת הלקוחות אילו מוצרים הנמכרים אצלן נמצאים תחת פיקוח מחירים ממשלתי, ובחנויות אין הפרדה בין מוצרים אלו לבין החלופות שלהם. מתחקיר אמון הציבור שנעשה עבור ynet מתברר עוד, כי הרשתות למעשה נוקטות באסטרטגיה של ערבוב מוצרים שבפיקוח עם מוצרים מקבילים להם שאינם בפיקוח, כשהמטרה היא לגרום לצרכן לקנות את המוצרים היקרים יותר.

על פי התחקיר, הדבר בולט בעיקר במוצרי חלב שונים, כמו שמנת, מילקי רגיל של שטראוס, ועוד, שהציבור אינו מודע לכך שהם מפוקחים. עם זאת, גם למוצרים שידוע כי הם נמצאים תחת פיקוח, כמו חלב, מוצאות היצרניות דרכים לשווק תחליפים יקרים יותר. כך, למשל, תנובה השיקה לפני מספר חודשים חלב מיוחד לילדים שיקר משמעותית ממחיר החלב המפוקח. גם החלב המועשר והמיוחד לקפה שמשווקות יצרניות החלב, יקר משמעותית מזה שבפיקוח.  

מי שאחראי לסידור המוצרים על המדפים הן הסדרניות של היצרניות, שיש להן אינטרס למכור את המוצרים היקרים יותר. מהתחקיר עולה עוד, כי במספר מקרים רשתות כלל לא מוכרות מוצרים שבפיקוח - שהם מוצרי יסוד שהמדינה מצאה לנכון לקבוע להם מחיר מקסימלי.

התחקיר, שבדק הימצאותם של מוצרים שבפיקוח בשמונה חנויות של רשתות גדולות (3 של שופרסל, 3 של הקו אופ, אחת של AM PM ואחת של סופר בונוס), גילה גם כי ביצים בגודל 3-5 ולחם לבן פרסו 500 גרם שנמצאים תחת פיקוח לא נמצאו באף לא אחד מהסניפים שנבדקו. 

רשימת המוצרים שבפיקוח התמ"ת

הבדיקה גילתה בנוסף, כי שמנת מתוקה טרייה 38% שמחירה בפיקוח נמצאה רק בשניים מתוך שמונת הסניפים שנבדקו. לעומת זאת, שמנת מתוקה 32% שאינה נמצאת בפיקוח היתה בכל הסניפים. מחיר השמנת שאינה בפיקוח, אגב, גבוה ב-33% מזו שבפיקוח.

מאמון הציבור נמסר, כי ממצאי הבדיקה משקפים את הבעייתיות במערך האכיפה של מחירי מצרכי המזון שמחירם בפיקוח - כאשר מוצר מפוקח אינו נמכר בפועל ותחתיו נמכרות חלופות יקרות יותר. לעניין השמנת המתוקה, למשל - על פי סקר הוצאות משקי הבית האחרון שפרסמה הלמ"ס, ב-2004 הוצאנו 86.5 מיליון שקל על שמנת מתוקה. אם רק 50% מהוצאה זו היתה על שמנת טרייה, ורק 80% היתה החלופה שאינה בפיקוח, הרי שקניית חלופה יקרה ב-34% עלתה לציבור יותר מ-11 מיליון שקל מיותרים באותה שנה.   

תעשיית המזון, וזה ידוע, פיתחה כבר מזמן קווי ייצור רבים למוצרים עוקפי פיקוח. יש חלב מסוגים שונים (עשיר בסידן, מיוחד לקפה), ביצים מיוחדות (טריות במיוחד, ביצי חופש ועוד). מחיר מוצרים אלו גבוה משמעותית מהמקבילים להם שנמצאים בפיקוח.

לעיתים עלול להיווצר תמריץ ליצרנים או למשווקים להסתיר את המוצר שבפיקוח או לא לשווק כלל, ולהציע במקומו מוצר חלופי לא מפוקח - ויקר יותר. זה קורה בעיקר במוצרים שלציבור אין מודעות לכך שיש עליהם פיקוח (כמו שמנת), כך שהוא לא מלנצל את הגנת הפיקוח ממחירים גבוהים.

באמון הציבור טוענים, כי הממצאים מראים כי יש להשלים את החקיקה המסדירה את הפיקוח על מחיר מוצרים, ולקבוע כי מוצרים מפוקחים יוצגו באופן מופרד ממוצרים אחרים, תוך גילוי העובדה שהם תחת פיקוח.  

משרד התמ"ת: החקיקה הנוכחית מספקת

ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה, כי "החקיקה היום אינה מחייבת הפרדה פיזית בין מוצרים הנמצאים בפיקוח מחירים ובין שאר המוצרים והוספת שלט המציין זאת. בחינת הוספת חקיקה בכל נושא בודקת את המידתיות שבחקיקה: האם היא דרושה , מה מידת הפגיעה בציבור עקב העדר החקיקה, האם קיים כשל שוק המצדיק את תוספת החקיקה. במקרה שלפנינו החקיקה הקיימת המחייבת הצגת מחיר על כל המוצרים כולל מוצרים מפוקחים, פותרת את הצורך של הצרכן בקבלת מידע. הצרכן יכול אז להשוות מחירים ולבחור את המוצר הזול ביותר. איננו רואים כל הצדקה לחקיקה נוספת שתרומתה לצרכן מועטה ומצד שני היא גורמת לסרבול בעבודת בתי העסק. חשוב גם לזכור שכל תוספת דרישות משמעותה תוספת עלות אשר בסופו של דבר בתנאי תחרות,היא מגולגלת על הצרכן.

"לגבי אי המצאות כל המוצרים המפוקחים בכל נקודות המכירה בכל רגע נתון. בנושא זה אין עבירה פלילית לא בחוק הגנת הצרכן ולא בחוק הפיקוח על מחירים. לא ברור לי מהי הצעת אמון הציבור בנידון (מעבר לציון הממצאים). האם הם מעוניינים להפוך מחסור זה לעבירה פלילית. משמעות הדבר היא כי כל חנות מכולת שבסוף היום אזלו בה חלק מהמוצרים המפוקחים, תמצא עוברת עבירה פלילית . מצב שאין להעלותו על הדעת.

"ראוי לציין שמבין כל המוצרים המצוינים, רק לחם נמצא באחריות משרד התמ"ת. שאר המוצרים הם באחריות משרד החקלאות וכל חקיקה מתקנת צריכה להיעשות על ידם".