10 עובדות על אקמול

1. משתלטים על מגיפת השפעת

השימוש הרפואי בחומר פרצטאמול החל לאחר שכימאי שבא לעבוד בחופשת הסמסטר ב"באייר", גילה את החומר "פנאצטין" - מוריד חום ומשכך כאבים, כמעט ללא תופעות לוואי. בשנת 1887 שווקה לראשונה התרופה לשוק. העיתוי הזה, כך הסתבר, היה קריטי מכיוון שבאותה תקופה השתוללה מגיפת ענק של שפעת במיוחד בארצות-הברית. עד מהרה הפכה התרופה למובילה בשיכוך כאבים והורדת חום.

2. פרצטאמול נולד

עד סוף שנות ה-50 של המאה ה-20, שלוש תרופות הובילו את שוק משככי הכאבים והורדת החום: פנאצטין שלימים נאסרה לשיווק בארצות-הברית בשל הנזק שגרם לכליות, אספירין, שגרמה לדימומים בקיבה, ואמידופירין שהתגלתה כמסרטנת והוצאה מהשוק.

באותן שנים, יצרניות התרופות חיפשו חומרים נוספים והצליחו לעבד את החומר פרצטאמול. השימוש הראשון הרפואי בתרופה היה ב-1893 על-ידי החוקר פון מרינג. ב-1953 התגלה שהחומרים אצטאניליד ופנציטין (שהם חומרים חזקים ומזיקים) הופכים בתהליך חילוף החומרים בכבד לפרצטאמול שהינו למעשה החומר הפעיל בגוף הגורם לירידת חום ולשיכוך כאבים.

3. אקמול עושה עלייה

בשנת 1959, לאחר שסיים לימודי רוקחות בירושלים, הצטרף הרוקח צבי מאור לחברת איקאפארם שבהמשך התמזגה לחברת טבע. מאור שימש מנהל הייצור, מנהל המעבדה ואחראי לפיתוח התרופות החדשות. חברה אמריקאית שמוכרת חומר גלם, שלחה לו מידע על הפאראצטמול, ולאחר שעיין במאמרים בנושא, התגבשה החלטה בחברה ללכת על המוצר.

באירופה קראו לו פאראצטמול, ובארצות-הברית קראו לו "אצטמינופן". מאור הציע את השם הנבחר "אקמול". הוא לקח שתי אותיות ראשונות של החומר הפעיל בארצות-הברית וצרף לארבע אותיות אחרונות של השם שהיה באירופה Acetamiophen+Paracetamol  וכך נולד השם אקמול (Acamol).

4. ראש בראש עם אספירין

במהלך שנות ה-60 המוקדמות אקמול נמכר בשתי צורות: טבליות ששווקו בתפזורת במיכל פלסטיק (50 טבליות במיכל) וטיפות שתייה לילדים. המוצר נכנס כמתחרה ישיר לאספירין, שהיה אז מאד פופולרי. אלא שלצרכנים לקח זמן להתרגל לאקמול ולהפוך אותו למותג מועדף. באותה תקופה חברת התרופות איקאפרם לא הייתה מוכרת ולכן הוחלט להטביע על כל טבליה את הסימן איקא של איקאפרם. מסתבר שההטבעה גרמה ללקוחות לטעון שהטבליות פחות יעילות.

5. הראשונה בבליסטר

ב-1967 יצאה לראשונה בישראל אריזת הבליסטר, מגשית אלומיניום, שהייתה נהוגה בחו"ל. אקמול היא התרופה הראשונה בארץ ששווקה בבליסטר. שאר התרופות שווקו בסרט ארוך בצבע לבן, עשוי מחומר פלסטי. הבליסטר מורכב מאלומיניום ו-PVC המונע חדירה של זיהומים ולחות, ושומר על איכות המוצר לאורך זמן רב.

6. אקמולי נולד

הטיפות לילדים היו מרות מאד ולכן החליטו לעבוד על פיתוח סירופ. הפורמולה של סירופ אקמול פותחה על-ידי רודני קזן אשר הקים את המעבדה לפיתוח מוצרים חדשים באיקאפרם ב-1970. ב-1976 שווק לראשונה הסירופ, שנקרא עדיין אקמול, והטיפות המרות ייצאו מהשוק. בהמשך נולד השם אקמולי והאריזה עברה מס' גלגולים, עד שב-2004 יצאו לאור האריזות החדשות עם דמויות אריה, דובון, קנגורו ואפרוחים.

7. סכנת רעילות

אף שאקמול נחשב לאחד ממשככי הכאבים הנפוצים כיום בעולם, הוא אינו פטור מסכנות. אקמול היא אחת התרופות הרעילות ביותר שקיימות בארון התרופות הביתי שלכם, ומינון גבוה שלה עלול לגרום לפגיעה בכבד. המינון המקסימלי המותר ליום למבוגר הוא 4 גרם, ולילד – 75 מ"ג לק"ג. מנה של 7.5 גרם ליום למבוגר היא מנה רעילה שמגבירה את הסיכון להרס הכבד, הפרעות קרישה ואף מוות.

8. נסיונות אובדנות

רעילותו של האקמול הפכה את התרופה לאחת הפופולריות בעולם בקרב אנשים שרוצים להתאבד. במקרה של חשד להרעלה, משתמשים הרופאים בתרופה הקרויה אנ-אצטילציסטאין לסתירת הרעל. מתן התרופה הנוגדת הזו צריך להתבצע תוך שמונה שעות מזמן ההרעלה. אם ניתנה התרופה מאוחר מידי, הנזק הקשה לאיברי הגוף כבר לא יימנע.

9. קח אקמול, שתה מים, שב בצל

תפיסתו של האקמול בציבור כתרופת פלא המסוגלת לעזור בכל מחלה, גרמה להיותו מוזכר לעתים קרובות באופן היתולי בסאטירות ובמופעי בידור, בהקשר של הקלות המוגזמת בה נוטים רופאים, במיוחד בצה"ל, לפתור בעיות רפואיות באמצעות מתן תרופה זאת. כל מי שהיה בצבא מכיר את המשפט המיתולוגי של חובשים בצה"ל הניתן כמענה לכל בעיה רפואית עלי אדמות: "קח אקמול, שתה מים, שב בצל".

10. משרד הפנים, בנק ואקמול

במהלך 45 שנותיו בישראל נמכרו מאקמול למעלה ממיליארד קפליות וטבליות. מדי שנה נמכרות למעלה מ-5 מיליון אריזות של המוצר והוא מחזיק למעלה מ-30% מנתח השוק. אקמולי לילדים נחשב אף הוא למוביל שוק. בסקר שערכה טבע ציינו עולים חדשים ששלושת הדברים הראשונים שהם עושים בבואם לארץ הם: "משרד הפנים, בנק וקניית אקמול".