איך שהזמן עובר

בביתה של סָבָתִי תלוי לו זה שנים ארוכות שְׁעוֹן קוּקִיָּה סַסְגּוֹנִי. שעון עתיק שכמותו לא תוכלו למצוא כיום באף חנות. כשהיינו ילדים נהגנו כולנו לְהִתְקַבֵּץ לְמַרְגְּלוֹת השעון ולחכות בסבלנות לשעה עגולה. ואז, כְּשֶׁהַמָּחוֹג הקטן היה מגיע ל-12 היתה יוצאת הקוּקִיָּה, שהתגוררה לה בשעון, ומכריזה בקול צָרוּד את השעה.

שנים רבות חלפו מאז והקוּקִיָּה הַיְּפֵהפִיָּה הִזְדַּקְּנָה, ככל הנראה, וכבר אינה טורחת לצאת מִפֶּתַח בֵּיתָהּ. והנכדים? כולם כבר גדולים ולכולם כבר יש שעונים משלהם.

כיום, אפילו ילדים קטנים מכירים את השעונים ויודעים כיצד הם פועלים. אבל, לא תמיד זה היה כך. לָאָדָם הַקַּדְמוֹן ולאשתו הַקַּדְמוֹנִית לא היו כלל שעונים, והם נאלצו לְהֵיעָזֵר בשיטות אחרות כדי למדוד את הזמן החולף. כיצד מודדים זמן ללא שעון? הדבר בהחלט אפשרי - חכו ותיראו.

עוקבים אחר השמש

באותם ימים רחוקים אחת השיטות המקובלות למדידת הזמן היתה באמצעות השמש. בבוקר, כשהשמש זרחה, כולם היו קמים ויוצאים לעבודה, וכשהשמש שקעה - חוזרים הביתה. גברת קַדְמוֹנִי, למשל, נהגה להציץ מהמערה ואם ראתה שמתחיל להחשיך – היתה יודעת שהערב הגיע וקוראת לילדיה לשוב הביתה לאכול ארוחת ערב.

הַמִּצְרִים הַקַּדְמוֹנִים, שנחשבו לחכמים מאוד, ידעו לקבוע את השעה גם לפי מיקומה של השמש בשמיים.

בבוקר, כידוע, זורחת השמש מכיוון מִזְרָח, באמצע היום היא נמצאת באמצע השמיים ובערב היא שוקעת לכיוון מַעֲרָב. שיטה נוספת בה השתמשו הַמִּצְרִים הסתמכה על סיבובו של כַּדּוּר הָאָרֶץ סביב הַשֶּׁמֶשׁ, סיבוב שיצר את עונות השנה. כמו כן, הם נעזרו גם בסיבובו של הירח סביב כַּדּוּר הָאָרֶץ, דבר שיצר את מוֹפְעֵי הַיָּרֵחַ השונים לאורך החודש. בתקופות מאוחרות יותר חולקה גם היממה באופן שְׁרִירוּתִי לחלוטין ל-24 שעות וגם השעה והדקה חולקו בעקבותיה. אולם, כפי שאתם מבינים, שיטות אלה כלל לא היו מדויקות ובני האדם חיפשו שיטות אחרות וטובות יותר למדידת זמן. חיפשו ומצאו.

משעון החול ועד הַמְּטוּטֶלֶת

השעון הראשון שהומצא על ידי הַקַּדְמוֹנִים היה שעון השמש. השעון הפשוט הזה (שתוכלו ללמוד להכין בעצמכם בעמוד 40), היה למעשה מַקֵּל שהטיל צל על מִשְׁטַח אֶבֶן כלשהו. על המִשְׁטַח סומנו יְחִידוֹת הַמִּידָּה של הזמן, ולפי צילו של המַקֵּל ניתן היה לדעת מהי השעה.

הכל היה טוב ויפה, אך הבעיות החלו להתעורר כאשר השמש שקעה או הִסְתַּתְּרָה בין העננים, ולא ניתן היה להשתמש בשעון השמש. אז מה עשו? המציאו שעונים אחרים.

אחד מאותם שעונים נוספים שעזר לִבְנֵי הָעֵת הָעַתִּיקָה לקבוע את השעה היה שעון החול. שעון החול הורכב משני מְכָלֵי זְכוּכִית – מיכל עליון ומיכל תחתון - שעמדו זה על גבי זה כשביניהם חור קטנטן. למיכל העליון הוכנסו גרגרי חול שירדו בְּקֶצֶב קָבוּעַ דרך החור לעבר המיכל התחתון. וכך, כשמישהו רצה, למשל, לאכול ביצה קשה, הוא היה יודע, שעל מנת שהביצה אכן תהיה קשה, החול צריך לרדת מהמיכל העליון לתחתון פעמיים.

שעון החול הוא כנראה שכלול של שעון מצרי אחר שהומצא לפני 3,500 שנה - שעון המים. שעון זה היה בנוי ממיכל מים גדול שבתחתיתו צינור דק. במהלך היום היו המים מְטַפְטְפִים בקצב קבוע למיכל איסוף, ולפי כמות המים שמילאה את מיכל האיסוף ניתן היה לקבוע כמה זמן עבר.

המדען המפורסם גָלִילֵיאוֹ גָלִילֵיי (שעל שמו נקרא הירחון שאתם מחזיקים עתה) תרם אף הוא את חלקו כאשר ניסה לבנות שעון מְּטוּטֶלֶת, שנע בקצב קבוע, אך הדבר לא עלה בידו מכיוון שהמְּטוּטֶלֶת שלו הֵאֵטָּה כל הזמן את מהירותה. רק בשנת 1656 הצליח מדען הוֹלַנְדִּי בשם כְּרִיסְטִיאָן הוֹיגֵנְס (עליו תוכלו לקרוא בעמוד 38) לפתח שעון מְּטוּטֶלֶת עם משקולת, שהיה בעל רמת דיוק גבוהה. וכך, הוֹיגֵנְס והבאים אחריו שיכללו את השעון והפכו אותו לכלי שימושי בעזרתו ניתן היה למדוד את השעה בצורה מדויקת.

שעון אָנָלוֹגִי בעולם דִּיגִיטָלִי

השעון הָאָנָלוֹגִי-הַמֶּכָנִי, בעל הַמְּחוֹגִים והספרות, שכולנו מכירים, הומצא בסביבות המאה ה-17. שעון זה פעל באמצעות גַּלְגַלֵּי שִׁינַּיִם מיוחדים וקפיצים קטנים. בתחילה מַנְגְּנוֹנִי השעונים היו מאוד מְסורְבָּלִים, והשעונים, שנחשבו לגדולים ויקרים, נתלו רק במקומות ציבוריים ועל ראשי מגדלים גבוהים בעיר, כדי שכל אדם שעבר במקום יכול היה לראותם. רק לאחר שנים רבות הצליחו להקטין את הַמַּנְגְּנוֹנִים וליצור שעונים קטנים, אותם ניתן היה לשאת בכיס או לענוד על היד.

השעון הַדִּיגִיטָלִי, שאין בו מחוגים אלא רק תצוגה של ספרות, הומצא לפני 50 שנה. שעון זה הינו שעון בעל מנגנון חשמלי, שמבוסס על רֶטֶט שֶׁל גְּבִישׁ קְוַרְץ המצוי בתוכו. אם תביטו לעבר הטלוויזיה, הווידיאו ואפילו לעבר המיקרוגל - תוכלו ודאי לזהות את השעון הַדִּיגִיטָלִי.

אבל, כיום אנו מכירים שעון אף משוכלל יותר מהשעון הַדִּיגִיטָלִי – זהו השעון הָאָטוֹמִי. שעון זה פועל על הרֶטֶט שיוצרים אָטוֹמֵי הַצֶּזְיוּם. שעון זה מגיע לרמת דיוק שאין כדוגמתה. למי שיש שעון אָטוֹמִי שכזה יכול לשכוח מהתירוץ "המורה, איחרתי כי השעון שלי מְאַחֵר".

אתר השעונים: http://tinyurl.com/yd428s

מסע בעקבות השעון: http://tinyurl.com/yafhkp

ללכת בעקבות הזמן (אנגלית): http://tinyurl.com/yl2m64