"יש צלע שלישית בנישואינו - אמו של בעלי"
"אני מעוניינת להתגרש בעיקר בגלל אמו של בעלי. היא חשובה לו יותר ממני ובגללה הוא מוכן לוותר עלי ועל הילד. מה לעשות?" עו"ד בני דון-יחייא מכניס את הראש למחלוקות חמות בין כלות לחמות ומזכיר גם את אלמנט "המדור השקט"
שאלה:
יש לי ילד אחד, והוא הדבר הטוב היחיד שיצא מהנישואים האומללים שלי. אני מעוניינת להתגרש מכמה סיבות: ראשית - יש צלע שלישית בנישואים שלנו, והיא אמו של בעלי. בגללה הוא מוכן לוותר עלי ועל הילד.
בעלי אמר לי בזעם כמה פעמים שאמו חשובה לו יותר ממני. הוא מוכן לוותר בגלל על הנישואים, עלי ועל הילד שלנו. אמא שלו באה אלינו הרבה ומציקה לי בעצם נוכחותה. מה אני יכולה לעשות נגדה?
תשובה:
תשמעי סיפור: מעשה בבני זוג שהשלום לא שרר בביתם. אמו של הבעל, שנהגה לבקר בביתם פעם בשבוע כדי לראות את שני נכדיה, נשארה יום אחד ללון אצלם. "אני מרגישה רע", אמרה, "אין לי כוח לחזור הביתה". היא השתרעה על מיטת הזוג ונרדמה. כך עשתה החותנת גם בביקור הבא, ואחר כך שוב ושוב מעת לעת. ובין לבין הסתובבה האמא הסקרנית בבית כבתוך שלה.
הבעל אמר לאשתו הכועסת שדעתו אינה נוחה מהתנחלותה של אמו, אבל אם יאמר לה לא להישאר לישון אצלם - היא תפסיק את התמיכה הכספית הנדיבה, שאיפשרה לבני הזוג רמת-חיים נאה.
"ויתרתי", אמרה לי האשה, "כי אני לא בנויה למלחמות. אבל גם, אני מודה, משום שלא התחשק לי לוותר על הכסף שאמא שלו נתנה לנו".
אלא שאחרי חודשים ספורים לא החזיקה האשה מעמד ועברה לבית הוריה. קרן השפע של החותנת הצטמקה, והפירוד וחסרון הכיס הובילו לגירושים מהירים.
שאלתי את האשה אם היא לא מצטערת על פירוק המשפחה.
"בהתחלה ייסרתי את עצמי", ענתה, "כי חשבתי שבעלי נגרר להידרדרות הזאת משום שאמו שלטה בו, ואולי יכולנו להציל את הנישואים. אבל", היא הוסיפה, "אתה יודע מה גרם לי להשתחרר מהמועקה?"
"אני לא יודע, אבל אני מרגיש שאת עומדת להפתיע אותי", השבתי.
"אמא שלו. היא שעזרה לי".
"הצלחת להפתיע אותי", אמרתי.
"כן, אמא שלו. היא רבה עם הבן שלה, וכדי לפגוע בו היא גילתה לי שהוא זה שיזם את הקנוניה הזאת: הוא ביקש מאמו לישון במיטה שלנו כדי לגרום לי לעזוב את הבית. עכשיו אני שמחה שהתגרשתי מאדם כזה".
מסווה של רצון טוב שנועד לדרדר את היחסים
התערבויות מעין אלה, לא פעם המניע שלהן חיובי ומקורו ברצון כן לעזור לזוג. אבל לעיתים קרובות המעורבות אינה טהורה. החותן/חותנת/חם/חמה חמים על אחד מבני הזוג, ובמסווה של רצון טוב מדרדרים את היחסים בין הבעל לאשה מדחי אל דחי. וכאשר גם מורמות ידיים – וגם זה קורה לפעמים - אזי גם מדחי אל לחי.
ואם יצאנו כבר להפסקת חיוך, כאן המקום להזכיר את הבעל שאמר כי אין לו בעיה עם זה שהחותנת שלו באה אליהם רק פעמיים בשנה. "אבל למה", הוא הוסיף, "למה כל פעם צריכה להימשך ארבעה חודשים?"
מדוע "החותנת", כשם ייצוגי, תופסת מקום נרחב כל כך בפולקלור העולמי, ואצלנו אף יותר? כי מה שגורם לחיכוכים - מבקש נחמה בחיוכים (ואולי יהיו קוראים שיטקבקו כאן חידודי חותנת). אבל נחזור למצוקתה של השואלת.
אפשר לבקש מבית-המשפט צו נגד ביקורי החותנת
את שואלת מה לעשות נגד החותנת שמציקה לך בביקוריה בדירתכם. בתשובה הבאה אפרט את הכלים העיקריים שניתן להשתמש בהם, אבל הדברים מתייחסים למצבים שבהם בני משפחה במובן הרחב מציקים לאחד מבני הזוג, ולא רק למלחמות נגד החמות.
ובכן, מבחינה משפטית יש לך אפשרות לפנות לבית המשפט ולבקש צו שיאסור על חותנתך להיכנס לדירה. זכותך, מכוח בעלותך בדירה, למנוע הפרעה לשימוש הסביר ברכוש שלך. לא בקלות ייעתר שופט לבקשה כזאת. לבעלך יש זכות לארח את הוריו בדירה, השייכת גם לו.
יש שופטים שלא יוציאו צו נגד החותנת, ויש שימצאו הסדר פשרה: בני המשפחה יורשו להגיע לבית הילדים במועדים מסוימים לשעות אחדות. בן הזוג שאינו יכול לשאת את נוכחותם יכול להחליט לא להימצא בבית באותם מועדים.
ערוץ משפטי נוסף הוא הגשת בקשה לבית משפט להורות לבעלך לספק לך "מדור שקט". מדובר ברכיב מרכיבי המזונות שבעל חייב לאשתו: עליו לדאוג לה לקורת גג, וזו כוללת מגורים שקטים ושלווים. אם אשה תשכנע את השופט כי האנשים שהבעל מזמין לביתם מפריעים לה באופן ממשי, ייתכן שבית המשפט יוציא צו מתאים המונע זאת.
"צו הגנה" נגד בני משפחה מטרידים
במקרים קיצוניים ניתן לעתור לפי החוק למניעת אלימות במשפחה. החוק מיועד בעיקרו לנקיטת אמצעים נגד בן זוג אלים, אבל הוא מאפשר לבית המשפט לפעול גם נגד בני משפחה אחרים.השופט רשאי להוציא צו הגנה האוסר על החותנת להיכנס לדירה או "להטריד את בן המשפחה בכל דרך ובכל מקום". סמכויות בית המשפט נרחבות. בין השאר מאפשר לו החוק לאסור על קרוב המשפחה "לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו".
לרוב, צו ההגנה ניתן במקרים של אלימות פיזית, אבל לבית המשפט סמכות להוציא צו האוסר כניסה לבית גם כאשר בן המשפחה "התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו".
וכמה מילים לסיום על הכוונות הטובות של קרובי משפחה, המובילות לתוצאות רעות: מעורבוּת - בלי יריבוּת. ביקורים - בלי בירבורים. עצות - בלי עקיצות.
- עו"ד בני דון-יחייא הוא מומחה לדיני משפחה. ניתן לשלוח אימייל
עבורו, אך לצערנו אין אפשרות להשיב אישית לכל הפניות.
