"מצאו את הגופה - ולא רציתי יותר לשמוע דבר"

מנסים לעכל. זמן קצר לאחר הפרסום על מציאת גופתה של הנערה מעיין בן-חורין בת ה-18 ממושב יובלים בצפון, החלו להגיע עשרות מתושבי המקום, קרובים וחברים אל בית המשפחה, כדי לנחם את הוריה ואחיה של מעיין.

ההורים - אברי ורבקה - הסתגרו בבית, התכנסו באבלם וקיבלו בחיבוק חם את עשרות המנחמים. מדריכי נוער שעבדו עם מעיין בתנועת "הנוער העובד והלומד" בשנים האחרונות הגיעו אף הם למקום בניסיון לסייע לצעירים הרבים - חבריה של מעיין מבית הספר ומהיישוב - להתגבר על הטראומה.

גופתה של מעיין נמצאה בצהריים באזור היישובים יודפת וכאוכב שבמשגב, לאחר שהנערה נעדרה מביתה מאז יום שני בצהריים. היא נראתה לאחרונה ביישוב כאוכב בגליל המערבי, קילומטרים ספורים ממקום מציאת הגופה. מעיין נסעה עם מורה מבית הספר בו למדה וביקשה לרדת סמוך לתחנת הדלק בכפר, שם רכשה חפיסת סיגריות ומאז נעלמו עקבותיה. בהמשך היא הייתה אמורה להגיע לחווה "חלב עם הרוח" בין היישובים יודפת לאבטליון, שם התכוונה לעבוד בתקופה שבין סיום לימודיה לגיוס.

חבריה של מעיין בבית ההורים (צילום: חגי אהרון) 

"היא התרגשה מאוד לקראת הגיוס, רק לאחרונה מילאנו יחד את המנילה (טופס המיועד לצעירים לפני גיוס), היא רצתה להיות מדריכת האמרים בצבא", סיפרה אור שניר, חברתה של מעיין. עוד הוסיפה כי ביום בו נעלמה חברתה ולאחר שלא יצרה קשר עם הוריה, עסקו היא והחברים במשך שעה ארוכה בניסיונות לאתרה באמצעות הטלפון ובאמצעות קשרים ושיחות בין החברים.

"עברו שעות רבות ולא הצלחנו לאתר אותה ואז הבנו שלא נצליח בכוחות עצמנו, ופנינו למשטרה", סיפרה אור. "חיפשנו אותה במשך ימים, קיווינו שאולי נפל לה משהו מהתיק, אולי עגיל, אולי טבעת, אולי בדל סיגריה, אולי קרע מהמכנס. היום שמעתי שמצאו את הגופה, שמעתי שהיא נרצחה ויותר לא רציתי לשמוע שום דבר".

אור העידה כי מעיין היתה ילדה כשרונית מאוד שאהבה לצייר, עיצבה תכשיטים, והיתה אהובה מאוד על חבריה. "היא היתה גם ילדה אחראית, היא למדה בבית הספר האקסטרני והקפידה להגיע ללימודים ולבחינות. היא רצתה לעשות משהו משמעותי עם עצמה, אבל אהבה גם לשבת סתם על שפת הים וליהנות מהחיים". 

נטלי שמעוני (16.5) מהיישוב הררית, שהכירה את מעיין לפני שנתיים והפכה לאחת מחברותיה הטובות, סיפרה כי אתמול בערב התקשרה אליה אמה של מעיין וסיפרה לה כי בתה לא יצרה עימה קשר כבר מספר ימים. היום, כשהיא מתקשה לדבר נוכח הבשורה המרה, סיפרה: "אהבתי אותה מאוד, היא הייתה מאוד מיוחדת. היא נהגה להכין תכשיטים יפים וביום ההולדת האחרון שלי נתנה לי אחד".

נטלי סיפרה שיצרה קשר עם ההורים והמשפחה מיד לאחר שנודע לה מהחדשות על היעלמותה של חברתה: "בהתחלה חשבתי שאולי היא רבה עם ההורים ועזבה את הבית , אבל אחר כך הבנתי שזה לא הגיוני כי היא אף פעם לא היתה עוזבת את הבית להרבה זמן בלי להודיע. מדי פעם היא היתה רבה עם ההורים אבל לא יותר מדי, כמו שכל הילדים רבים עם ההורים. אני בוכה ועוד לא מאמינה שזה קרה, עכשיו אלך לבית של ההורים שלה לנחם אותם".

החקירה הוטלה על יחידת התישאול במחוז הצפוני של המשטרה והיא רק בראשיתה, אולם כבר כעת מניחים החוקרים כי הרצח בוצע כבר ביום שני, ככל הנראה בעת שבן חורין המנוחה עשתה דרכה ברגל מהישוב כאוכב לחווה חקלאית שאליה תכננה להגיע.

מפקד משטרת משגב, סגן ניצב אילן הרוש, אמר בתידרוך לכתבים כי מיד עם קבלת הידיעה על מותה של הצעירה, החלו שוטרי התחנה בפיקודו בחיפושים אינטנסיביים באמצעים שונים והבוקר חולק השטח לתאים, כך שכל צוות יחפש בתא אחר וכך בשעות הצהריים מצאו שוטרים מהתחנה את גופתה של בן חורין. גורם המקורב לחקירה מסר כי צוותי החיפוש עברו באיזור מספר פעמים אולם התקשו להבחין בגופה. עוד הוסיף אותו גורם כי כיוון החקירה מתמקד נכון לעכשיו ברקע הפלילי אולם לא נשללת האפשרות כי מדובר ברצח על רקע לאומני.