רפתן מהדרום: "כולנו מבינים את החקלאי שירה"
צביקי אברמוביץ' מספר על הלילות הלבנים של אביו המנסה למנוע את גניבת העגלים: "זה מפחיד, אתה הולך לישון ובבוקר מבין שמישהו הסתובב מטרים ספורים ממך ועשה מה שהוא רוצה". ארגון מגדלי הבקר: עלייה של 236 אחוזים במספר גניבות הבקר בדרום
"אנחנו לא אנשי חרב אלא חקלאים. אם לא יעזרו לנו להגן על התוצרת - אנחנו ניעלם". את הקריאה הזו משמיע צביקי אברמוביץ', בן למשפחת רפתנים ממושב תלמי יחיאל שבדרום, בעקבות הסערה סביב האירוע בו ירה חקלאי למוות בפורץ שנכנס לחוותו.
הבוקר (א'), בשיחה עם ynet, מביא אברמוביץ' את מצוקת משפחתו כדוגמה למשפחות רבות אחרות ומבקש לזעוק את זעקת החקלאים הסובלים מגל מתמשך של גניבות. "המשורר אמר 'האיכר יצמיח לנו לחם כשנהיה גדולים'. אם חשוב לכם שנמשיך להצמיח לחם, אנא עזרו לנו להציל את החקלאות, את הציונות. עשו משהו", הוא מבקש.
צביקי, קצין צנחנים בשירות סדיר, מספר כי מאז התגייס לצבא נותרה מלאכת השמירה על חוות הבקר המשפחתית בידי אביו. "אבא מתמודד עם זה כמעט לבד וזה קשה מאד. הוא נולד במושב למשפחה של חקלאים ובחר להמשיך ולהפעיל את הרפת מתוך אהבה ולא מתוך רצון לגלגל מיליונים, כי מחקלאות לא עושים כסף. קשה לי לראות את תחושת התסכול וחוסר האונים שלו. לראות בנאדם שמשקיע 45 שנה במפעל חייו ופתאום פוגעים בו – אי אפשר לתאר את התחושה".
מאז החל גל הפריצות למשקים, מספר צביקי, אביו אינו רגוע ובכל רגע הוא דרוך ומוכן לרגע בו ישמע את הכלבים נובחים. "אבא יוצא כל לילה לסיור וחוזר לישון לא רגוע. החלון תמיד פתוח, בכל מזג אוויר, כדי לשמוע רעשים. לפני פחות מחודש הוא שמע רעש של פרות גועות, יצא החוצה וראה שגנבו תשעה עגלים בבת אחת. הוא נכנס לאוטו, עשה סיבוב במושב וראה ג'יפ שבורח אבל לא הצליח לעצור אותו. זה מפחיד, אתה הולך לישון ופתאום בבוקר אתה מבין שמישהו הסתובב בלילה במרחק של מטרים ספורים ממך ועשה מה שהוא רוצה".
ארגון מגדלי הבקר מסר היום, בעקבות האירוע בדרום, כי בשנת 2006 חלה עלייה של 236 אחוזים במספר גניבות הבקר בדרום לעומת 2005. על פי נתוני הארגון, 75 אחוזים בלבד מהמקרים מדווחים מאחר וחלקאים רבים משוכנעים שהמשטרה לא תטפל בתלונותיהם. בסך הכל מוערכים הנזקים מגניבות הבקר בכשלושים מליוני שקלים בשנה.
"אין ברירה אלא להפוך את הרפת לכלא אחד גדול"
מעבר לפגיעה בתוצרת, סובלים החקלאים מפגיעה כלכלית קשה גם בשל עלויות האבטחה הכבדות. "החקלאים הם דור הולך ונעלם ומושבים כבר לא עוסקים רק בחקלאות", אומר אברמוביץ'. "היום, אם אתה רוצה לשמור על הדברים שלך אתה עושה את זה על חשבונך – מתקין אזעקה בסכום כסף עצום יחסית למשק חקלאי, בונה גדרות מברזל, שם מנעולים ושרשראות שהופכות את הרפת לבית כלא אחד גדול".
הפריצות האחרונות לרפת הביאו את משפחת אברמוביץ' לסף הייאוש. "בפעם האחרונה שפרצו אלינו שמעתי את אבא אומר שזה ישבור אותו, אבל אני יודע שבתוך תוכו אין סיכוי שהוא יוותר כי זה מה שהוא אוהב לעשות", אומר צביקי. "אין סיבה שבגלל גנבים הוא יאבד את הפרנסה שלו. אמא רוצה שאבא ירד מכל העסק הזה והחיים יהיו רגועים יותר, בלי כל הסכנות והדאגות. היא כבר עייפה מלחיות את זה כל יום, אבל אני מאמין שבתוך תוכה גם היא לא באמת רוצה שזה יקרה".
צביקי סבור כי מודל המושב הקלאסי כפי שהיה פעם, חלף מן העולם. "אנחנו, בני המושבים, גדלנו עם תחושת ביטחון של מקום קטן בו כולם מכירים את כולם, אין גניבות ואין פשיעה. הולכים לישון ומשאירים את הבית פתוח, משאירים מפתחות באוטו. אנחנו מרגישים שחזרנו 50 שנה אחורה לתקופה של הפדאיון וזאת תחושת תסכול וחוסר ביטחון נוראית. בזמנו, כשהיה גל גניבות של כלי רכב במושב, היה ניסיון לארגן שמירה של תושבים אבל בשנים האחרונות מרבית הגניבות הן של בקר. בגלל שרוב חברי המושב אינם חקלאים וזה לא פוגע בכיס שלהם, זה פחות מדבר אליהם".
"מעבר לנזק הכלכלי, זו פגיעה רגשית. אתה משקיע בעגל מרגע שהוא נולד, מחסן אותו, מטפח אותו, רואה אותו גדל ופתאום בא מישהו וגונב אותו. זה נורא. יש אנשים שנקשרים לכלבים ויש אנשים שנקשרים לבקר. כשאתה מגדל בקר ורואה אחר כך את תוצרת החלב שהוא נותן, אתה נקשר אליו".
אברמוביץ' טוען כי במצב הנוכחי, בהיעדר חקיקה ותקציבים, המשטרה חסרת אונים ולפיכך הוא סבור שהכנסת היא זו שיכולה להציל את החקלאים מקריסה טוטאלית. "השוטרים מביעים נכונות לעזור ומגיעים תמיד למקום אבל בסופו של דבר, אין להם
מה לעשות אחרי הגניבה. צריך להגדיל את הסיורים ואת פעולות הבילוש ולאסוף יותר מודיעין ובשביל זה צריך תקציבים.
"אנחנו קוראים גם לכנסת להחמיר את הענישה. במצב הנוכחי, במקום שהענישה תמרר לפושע את החיים, הפושע ממרר לנו את החיים. אנחנו לא מחזיקים בנשק וגם אם אבא חשב פעם להחזיק בנשק, הוא ויתר על זה בעקבות אירוע שבו חקלאי ירה באוויר ונעצר. אנחנו לא אנשי חרב אלא חקלאים, אבל כולנו מבינים את החקלאי שירה בסוף השבוע בפורץ".
לפנייה לכתב/ת 
