שלום עליכם, מאחוריך
בשקט, בשקט ובלי הרבה יחסי-ציבור האידיש חוזרת, ובגדול. יותר מאלף צעירים בחרו השנה ללמוד את השפה באוניברסטאות ומדווחים על החייאת השפה - "אפילו בין צעירי תל-אביב". עומר בן רובי יצא לקמפוס בניסיון להבין: למה אידיש עכשיו?
דמיינו לעצמכם את שלום עליכם או את מנדלי מוכר ספרים מגיעים לביקור בתל אביב של שנת 2007, ומחפשים מישהו צעיר לשוחח איתו באידיש. נשמעת משימה בלתי אפשרית? חכו, אתם עוד תופתעו מהנתונים הבאים.
יותר מאלף ישראלים (1,108 למען הדיוק) לומדים השנה אידיש במוסדות רשמיים, כמעט פי שניים (!) ממספר הלומדים בשנה שעברה. כך קמה לה לתחייה שפתם של היהודים האשכנזים, שפה שספגה מכה אנושה במהלך שואת יהודי אירופה, יחד עם תרבות יהודית שלמה שנספתה.
אז מה קרה לאידיש דווקא בתחילתו של המילניום החדש? איך זה מתרחש כאן לשפת הים התיכון, אחרי עשורים רבים של ישראליות שניסתה למחוק כל שריד גלותי, אחרי שדור המייסדים של המדינה, רובם בני מזרח אירופה, עבר מן העולם, והאידיש נותרה שפת יום יום רק בקהילות החרדיות-אשכנזיות?
מה יש כאן? מרד? אנטי-אמריקניזציה? אנטי-מזרח תיכון? או אולי רק גל געגועים ונוסטלגיה לסבא וסבתא שאינם עוד? לתרבות העשירה ההיא?
הסטודנטים ששוחחנו איתם ענו תשובות מגוונות, בעיקר דיברו על כמיהה לתרבות אירופית שהיא חלק מהמורשת המשפחתית, ואשר אינם רוצים שתימחק לגמרי. מסבירה פרופ' חנה וירט-נשר, ראש המכון ללשון, ספרות ותרבות אידיש ע"ש גולדרייך באוניברסיטת תל אביב: "הצעירים רוצים לחזור לשפת האידיש בגלל הרקע המשפחתי. הם שמעו את סבא וסבתא מדברים ביניהם, והסתקרנו. הרבה עושים זאת לגמרי בשביל הכיף: שחקנים, מוזיקאים שרוצים לשיר באידיש, יש היום שירה, סרטים, ספרים ותיאטרון באידיש. חשוב לזכור כי לימוד אידיש הוא גם כלי מחקר לכל מי שלומד היסטוריה יהודית וספרות יהודית".
אידיש ניתן ללמוד כיום באוניברסיטאות בר-אילן, העברית בירושלים, תל אביב, חיפה, בית שלום עליכם בת"א ובמרכז הישראלי לתרבות האידיש. מי שעושה זאת שיתכונן לרגע המפגש עם שלום עליכם ומנדלי מוכר ספרים, יום אחד, אולי, על שפת הים של תל אביב.
בהכנת הידיעה השתתפה מיטל צור