הערבים בישראל חשים קודם כל ערבים ופלסטינים

מלחמת לבנון השנייה גרמה לירידה ניכרת ברמת  הפטריוטיות שמפגינים אזרחיה הערבים של ישראל כלפיה המדינה - כך עולה מנתוני סקר שיוצגו בכנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, שייפתח ביום ראשון הקרוב. ממצאי הסקר עלה כי ערביי ישראל דירגו את רמת הפטריוטיות שלהם לישראל במקום האחרון - אחרי האומה הערבית והמדינה הפלסטינית.

מסיכום תשובות הנסקרים עלה כי ערביי ישראל מדרגים את רמת הפטריוטיות הערבית שלהם בציון 86 (בסולם 1-100), את הפטריוטיות הפלסטינית בציון 61 ואת הפטריוטיות הישראלית בציון 39. עוד התברר בסקר כי רוב הערבים הישראלים אינם גאים בישראליותם, וזיקתם הרגשית למדינה הולכת ופוחתת. רק 45% מקרב ערביי העידו כי ישראל יעודדו את ילדיהם להמשיך ולהתגורר בארץ.

המלחמה ערערה את הפטריוטיות

הסקר, שנערך על ידי פרופ' אפי יער, ראש התוכנית ליישוב סכסוכים וגישור באוניברסיטת תל אביב ואפרת פלג, בחן את עמדותיהם של כ-800  אזרחי ישראל היהודים והערבים. המסקנה העיקרית שעלתה מן הנתונים הייתה כי למלחמת לבנון הייתה השפעה מנוגדת על הציבור היהודי, לעומת בציבור הערבי.

כך, בעוד שבעקבות המלחמה נותרה רמת הפטריוטיות בקרב האוכלוסייה היהודית גבוהה ואף התחזק הקשר הרגשי למדינה, בקרב ערביי ישראל הסתמנו מגמות הפוכות. נראה שמלחמת לבנון היוותה נקודת שבר עבור הערבים ורמת הפטריוטיות שלהם כלפי ישראל - שממילא הייתה שברירית - היטלטלה והתערערעה בשל המלחמה. מממצאי הסקר עלה כי הערבים הישראלים דירגו את הקשר הרגשי שלהם למדינה בציון 38.

בניגוד לציבור היהודי, שהעריך בצורה חיובית את כושר עמידתו של העורף הישראלי, האוכלוסייה הערבית-ישראלית העריכה את כושר העמידה של האוכלוסייה האזרחית בצורה שלילית.

כמו כן עלה מהסקר כי כאשר משווים בין יהודים ממחוזות חיפה והצפון לבין ערביי חיפה והצפון - הפער בין היהודים לערבים הוא אף מוקצן יותר. בעוד שאצל היהודים בחיפה ובצפון הקשר הרגשי למדינה התחזק בעקבות המלחמה לעומת שאר התושבים בארץ, בקרב ערביי חיפה והצפון נחלש הקשר הרגשי לארץ, לעומת ערבים במחוזות אחרים.

ירידה בנכונות להתגייס בעת צרה

הסקר גם בחן את נכונותם של הציבור בישראל להתגייס בשעת צרה. מהממצאים עלה כי שיעור הערבים המוכנים לכך ירד באופן ניכר לעומת השנה הקודמת: בעוד שב-2006 שיעור הערבים המוכנים להילחם למען המדינה עמד על 42%, ב-2007 רק 26.5% הביעו נכונות לכך. למרות הצמצום בנתון האמור, עורכי המחקר מדגישים כי אין להתעלם מהממצא שמראה שעדיין קיים מיעוט לא מבוטל בקרב הציבור הערבי שמוכן להתגייס.

החוקרים בחנו אף את רמת השורשיות של הציבור בישראל, כלומר: מידת המחויבות של האזרחים לארץ ולמדינה. התוצאות הצביעו על כך שקיימת רמת השורשיות דומה בקרב היהודים והערבים - אולם בעוד שהציבור היהודי גילה מידה גבוהה יותר של שורשיות ביחס למחויבות לאזרחות הישראלית והרצון לעודד את הצאצאים לגור בארץ, הציבור הערבי הביע מידה רבה יותר של שורשיות באי-נכונות להגר. ציון השורשיות בקרב הערבים ירד מ-78 אשתקד ל-68 השנה.

בדומה למה שנמצא אצל היהודים, גם בקרב הערבים התרחשה ירידה באמון במוסדות השלטון והתקשורת, אם כי הירידה אצל האוכלוסייה הערבית היתה פחות חדה. לטענת החוקרים, כנראה שהפער נובע מהציפיות הנמוכות שהיו להם מלכתחילה ממוסדות אלה.